חברות הניהול זיהו את הפוטנציאל: יגבו תשלום על חניה לאופניים

ריבוי האופניים והקורקינטים החשמליים דורש היערכות של העיריות ושל משרד התחבורה בכל הקשור לשבילי אופניים ולהרחקתם מהולכי הרגל. לצד זאת, עולה שאלה נוספת שנוגעת דווקא לצרכים של נהגי כלים אלה שלא בעת הנהיגה, אלא בזמן החניה. היום מתברר שמדובר באתגר שגם הוא מצריך הכנה מוקדמת ותשתיות ייעודיות.

הדרישה של משרד התחבורה היום היא להקצות בכל מבנה - מגורים, משרדים או מוסד ציבורי - חניות לאופניים. צביקה רושו, בעלי ומנכ"ל חברת רושו הנדסה ויזמות שמנהלת את פרויקט דן טאון, המתחם המסחרי של בסר סיטי בפתח תקוה, ואת פרויקט שופ-טיים הסמוך, סבור כי יש צורך בפי עשרה מקומות חניה לאופניים, ממה שתקנות משרד התחבורה מחייבות.

לא כל המבנים גם מביאים בחשבון את כלל צורכי הנהגים, בהם אפשרות טעינה נוחה וכמובן שמירה והגנה על כלי הרכב היקר. רושו מספר כי בפרויקט דן טאון נבנה חניון הכולל 2,000 מקומות חניה לאופניים, ובו לא רק מקלחות אלא גם עמדות טעינה.

אחד היתרונות של החשמליים הוא הקומפקטיות. אפשר להעלות אותם למשרד, לא?

"לדעתי כל בניין משרדים שמכבד את עצמו לא צריך לאפשר להעלות אופנים חשמליים במעליות. גם בהיבט של לכלוך ותחזוקה סביר שכלים אלה יישארו למטה, מחוברים לחשמל ועם שמירה מסודרת.

"היום את רואה ברוב בנייני המשרדים אנשים שהולכים עם הסוללה, ובחברות ההייטק הגדולות, כבר הבינו שיש פה אתגר והקימו כלוב מסודר", מסכים גם יוסי שלו, מנכ"ל חברת הניהול וקסמן גוברין גבע.

רושו: "בעתיד הקרוב מקום חניה לאופניים יעלה כסף. היתרון במקומות שאנחנו בונים הוא שהעובדים יוכלו להחנות בשקט, לא יצטרכו להעלות את הקורקינט או האופניים בקומבינה במעלית ולקשור אותם במשרד. הם פשוט יגיעו לחניון מסודר, במחיר חודשי של כ-80-100 שקל".

לפי מה נקבע המחיר?

"לפי עלות ההפעלה של מתקן כזה, שבו הם יוכלו להטעין את הסוללה, וגם להתקלח לפני שהם עולים למשרד".

שמאי המקרקעין גיל מעין, מנכ"ל חברת הניהול מיקדן שמנהלת כשני מיליון מ"ר של נכסים ומבני משרדים בארץ ובאירופה, מסכים גם הוא כי יש השלכות משמעותיות להגעה למבני משרדים באופניים חשמליים. לדבריו אסור לאפשר לנהגי כלים אלה, להעלות אותם במעליות. "הם הורסים את המעליות, את הפאנלים, ומפריעים לתנועת האנשים", מסביר מעין. "זה גם מעיק וגם מזיק.

"סכנה נוספת היא בטעינת הסוללות בעמדות המשרדיות. לוחות החשמל הסטנדרטיים לא מיועדים לכך. זה יוצר עומס רב, בעיקר בשלב הראשוני של הטעינה, כשהן ריקות, מה גם שלחלק מהסוללות יש לעתים שדרוגים חוקיים יותר ופחות. באחד הבניינים שלנו כבר קרה מקרה שלוח החשמל התפוצץ. לשמחתנו מערכת כיבוי האש עבדה, אבל הסיכון קיים. לכן אנחנו מייעצים ליזמים ומנחים במבנים חדשים, שלא להגיע עם החשמליים למעליות. את הפתרון אנחנו מציעים בחניון שבו שמוצאים שטחי מעבר ושטחים בהם ניתן ליצור כלוב אופניים ומתחם סגור ובו מספר מקומות הטענה וקשירה, שהכניסה אליהם היא באמצעות צ'יפים. פתרון נוסף הוא של תאי טעינה, שמאפשרים לשוב בסוף יום העבודה לסוללה טעונה".

זה כלול בדמי הניהול?

"בתחילת הדרך זה היה נקודתי אז לא נדרשנו לזה. היום אני כבר מניח שבהמשך נגבה על זה. הרי היום הסטנדרטים עולים - כמו למשל חדר כושר שעלותו כלולה בדמי הניהול".

אנחנו מדברים על בנייני משרדים. לדעתך בעתיד זה יהיה חלק מהשדרוג ומדמי הניהול של מבני מגורים?

"חד משמעית. זה בלתי נמנע".

ומה אם מדובר במשתמש מזדמן?

רושו: "כבר חושבים גם על חניה למזדמנים. בעתיד חלקו של החניון יוקצה לכך במחיר סמלי. הצורך ברור. בתל אביב כבר רואים את זה בכמויות, וכן, גם פבתח תקווה הצורך ילך ויגדל - באזורי התעשייה שלה כבר היום מלאים באופנים חשמליים. אנשים יעלו על הרכבת הקלה וירדו בפתח תקווה ולהפך, כשציר ז'בוטינסקי מחבר את בת ים לפתח תקווה".
שירי דובר