דוח מבקר המדינה הוא כתב אישום נגד הסטארט-אפ ניישן

דוח מבקר המדינה שהתפרסם לאחרונה הקדיש חלק רחב לעניינים של הסדרת טכנולוגיה בשני נושאים: ההגנה החסרה על הזכות לפרטיות בישראל ועיצובו של מערך הסייבר, הגוף האמון על ביטחון הסייבר, שנמצא במשרד ראש הממשלה.

המבקר מצביע על כך שבסטארט-אפ ניישן קיים פער אדיר בין המציאות לבין החקיקה. ממשלת ישראל קובעת עובדות בשטח, עובדות שיכולות להיות בכיה לדורות או פגיעה משמעותית בזכויות אדם, ומתחייבת להסדיר את הנושאים באמצעות חקיקה - ויוק. החקיקה הזאת אינה מגיעה.

מערך הסייבר נהנה מסמכויות אדירות של מעקב, ניטור, פיקוח ואכיפה בעולם הסייבר הישראלי, לא רק בהקשרים ביטחוניים, אלא גם בהקשרים אזרחיים ופליליים. אבל הוא פועל מכוח החלטות ממשלה, ותזכיר חוק הסייבר תקוע במשך שנים.

תיקונים הכרחיים לחוק הגנת הפרטיות, שיתאימו אותו לעולם הדיגיטלי לא תוקנו במשך עשור. התחייבות הממשלה להסדיר את עניין פתיחת מאגרי המידע הרפואיים בחקיקה לא הובילה עדיין אפילו לטיוטה של תזכיר, אבל המידע הרפואי שלנו - בחוץ.

דוח המבקר הוא כתב אישום נגד מערכת החקיקה במדינת ישראל. בכל מושב של הכנסת מוגשות מאות הצעות חוק לא חשובות ולא בשלות, אבל אין מהלכי חקיקה להסדרת סוגיות טכנולוגיות קריטיות. מחלוקות בין רשויות שונות, כמו בין הרשות להגנת הפרטיות לבין מערך הסייבר, לא נפתרות והטיפול פשוט נדחה. מחלוקות בין יחידות בתוך משרד המשפטים מובילות לעיכובים לא נחוצים.

מעבר לכך, הדוח מלמד על בורות דיגיטלית במשרדי החינוך והבריאות, שאינם מבינים את חשיבות הזכות לפרטיות בעולם דיגיטלי; את הצורך לחשוב פעמיים לפני שמתחילים לאסוף מידע, בכפייה, בכמויות אדירות; את עוצמת הפגיעה שיכולה להיווצר בדליפה של המידע שנאסף. המשרדים גם אינם מודעים לצורך באבטחת המידע הזה ובקביעה מי יכול לגשת אליו. זה מטריד במיוחד כאשר מדובר במידע הכי רגיש שאפשר להעלות על הדעת - מידע על קטינים ומידע רפואי.

בורות כזאת בשנת 2019 היא לא פחות משערורייה במדינה שמספרת לעצמה סיפורי אלף לילה ולילה על רמת הקדמה הטכנולוגית שלה.

אסדרה של טכנולוגיה היא עניין מסובך. הפנמה של המציאות המשתנה ושל הצורך להגיב לה, גם היא אינה קלה לספינה הענקית המכונה ממשלת ישראל. אבל התמונה המצטיירת קשה.

בהקשרים מסוימים, כמו מעבר מידע עלינו בין רשויות ציבוריות שונות, יד ימין אינה יודעת מה יד שמאל עושה. בהקשרים אחרים, הרשויות משתקות זו את זו ולא מאפשרות לתהליכים להתקדם. במקרים הכי בעייתיים, המדינה רצה לאפשר מסירת מידע או לאמץ מערכות טכנולוגיות ללא דיון ציבורי, פיקוח מספיק או תהליך חקיקה.

גם מבקר המדינה מבין שהגנה על פרטיות - מעבר לחשיבות שלה לחייו של כל פרט ולרווחתו - היא אינטרס של המגזר העסקי. כפי שהוא כותב, איבוד התאימות של ישראל לכללי הפרטיות המקובלים באירופה, דבר שעשוי להתרחש כבר ב-2020, יפגע באופן אנוש בתעשיית ההייטק המקומית ובכלל במסחר עם היבשת.

התיקונים לחקיקת הפרטיות הם הכרחיים, איפוא, מכל היבט שהוא ויש צורך הכרחי בתיקון חקיקה מקיף אשר יטפל בכל היבטיה של הזכות לפרטיות ויחזק את סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות.

שוורץ-אלטשולר היא ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה. עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ היא חוקרת בתוכנית.