מה קורה כשאדם נורמטיבי הופך לפתע לסוכן משטרתי

ראובן סועד בביתו עם חבריו, לפתע פונה אליו י' חברו הטוב ומתחקר אותו בנוגע לשמועות הקשורות לפעילות החברה הציבורית שבה ראובן משמש כמנכ"ל. ש' שסועד עמם סביב השולחן, מתבונן בשניהם, מציע להרים כוסית וויסקי נוספת ומפציר לפתע בתוקף: "תפסיקו להסתיר, בסוף הכול יתפוצץ ברעש גדול מאוד...".

אחרי זה יוצאים השלושה לסיגריה בגינה המטופחת, וש' ממשיך לנסות ולדלות מידע מראובן ולפתות אותו בלשונו החלקלקה. האם ראובן צריך לחשוש שי' או ש' שלמדו עמו יחד בפקולטה הם סוכנים משטרתיים במסווה? האם עליו לצפות הליך משפטי שבו על חבריו הטובים ושיחתם עמו תוטל "תעודת חיסיון" שיש להגן עליה מכל משמר? האם יעלה על הדעת כי חברו יציע לו לשבש הליכי חקירה ולתאם עדויות עוד בטרם נעצר במשטרה?

לא מדובר בחלום באספמיה, שכן לאחרונה קראנו על פרשת גיל מסינג, שהיה חברם הטוב של רונן משה ואמנון ליברמן. עיקר הכתבות עסקו בסיוע שהעניק מסינג למשטרה, וכיצד סיוע זה עשוי להשליך על מינויו המיועד לדובר צה"ל, שבסופו של דבר ירד מן הפרק. החיסיון שהטילה המדינה על עניין הפעלתו של מסינג ועל עניין ההקלטות אינו תורם לפיצוח התעלומה, ועדיין רב הנסתר על הגלוי בהקשר זה. ואולם אבקש להתמקד בסוגיה מזווית קצת אחרת, הנוגעת דווקא לפעולות חקירה מותרות.

לחשודים אין זכויות רבות, הזכויות שלהן מתמקדות בזכותם להימנע מפני הפללה עצמית, בזכות השתיקה המוקנית להם ובזכות ההיוועצות עם עורך דין. זכותם להליך הוגן אמנם חובקת זכויות נוספות, אך ככלל ניתן לומר שחשודים אינם זוכים להגנה קפדנית ודווקנית, למרות חזקת החפות השמורה להם.

עתה התבשרנו כי גם זכויות מעטות אלה צריכות להילקח בעירבון מוגבל, שכן ייתכן שמחר חברכם הטוב יישא מכשיר האזנה על גופו. יתרה מזו, חברכם איננו עבריין, עד מדינה או סוכן סמוי במובהק שגויס לשורות המשטרה, אלא בסך-הכול אדם רגיל, שהתבקש לגלות "אזרחות טובה" ונענה למטרה מטעם זה (ואין בלתו לכאורה), על-מנת לסייע למשטרה להפליל אתכם בחשדות עוד בטרם נועצתם עם עורך דין.

מסינג סייע לכאורה בניסיון להפליל את חברו וניסה להניעו לשבש הליכי חקירה ולתאם עדויות, וזאת עוד בטרם נחקר חברו, וממילא עוד בטרם הוזהר האחרון בדבר זכויותיו והחשדות המיוחסים לו. מסינג אינו עד מדינה ולכאורה כלל לא נחשד בפרשה הפלילית. בנוסף, ככל הידוע הוא אינו עובד במשטרה.

אם כך פני הדברים, מה מצאה המשטרה לשים עליו מכשיר האזנה, ומה מצא גיל מסינג לסייע לה? האם לא ניתן היה להשיג את הראיות הדרושות באמצעים אחרים? האם רשאית המשטרה לייצר בבחינת "יש מאין" עילת מעצר של שיבוש הליכי חקירה לאדם שטרם עוכב וטרם נעצר? האם עלינו לפחד שאחד מבני ביתנו או חברינו משכבר הימים עשה יד אחת עם המשטרה שעה שאנו משוחחים עמו בחופשיות בדירתנו? האם לא מוטל עלינו לשים גבולות ומגבלות על פעולות המשטרה?

תכלית ההליך הפלילי היא בירור האמת ושמירת אינטרס הציבור, אך בירור זה חייב להיעשות תוך הגנה על זכויות החשודים להליך הוגן. לכן, מוטב שנחזיר עטרה ליושנה, ואת החקירה ותחבולותיה נותיר בידי אנשי מערכת אכיפת החוק, ובכל הנוגע ל"אנשים נורמטיביים" - עדיף שהללו יישארו מחוץ לתמונה הפלילית המורכבת ממילא, לטובתם ולטובת כולנו.

הכותב הוא בעל משרד עורכי דין המתמחה בתחום הצווארון הלבן, לשעבר פרקליט בכיר בפרקליטות מיסוי וכלכלה