עולם התעופה נכנס לכיס אוויר

בשנתיים האחרונות חברות תעופה רבות פשוט קרסו, אחרות נמצאות בקשיים, ובכל בוקר אנו קמים לידיעות המתפרסמות על הסיוע וההירתמות של ממשלות, בנקים וגופים פיננסיים, שמזרימים חמצן לחברות תעופה אלה על-מנת למנוע את התמוטטותן.

לא מדובר רק בחברות קטנות או חדשות אלא בחברות ותיקות, בהן מונרך, גרמניה, אייר ברלין, פרימרה, אייר קובלט, WOW האיסלנדית, שנקלעו לחובות כבדים ופשטו רגל תוך שהן משאירות עשרות אלפי לקוחות חסרי אונים.

גם חברת תעופה ותיקה וגדולה כמו אליטליה נקלעה לקשיים והכריזה לפני שנה וחצי על חדלות פירעון, סאגה שהסתיימה רק אחרי סיוע ממשלתי נרחב.

אם נחקור את הנושא, נראה כי ישנם שלושה גורמים עיקרים לסיכון הגבוה בהן נתונות כיום חברות התעופה:

הגורם הראשון הוא אחוזי התפוסה במטוסים. בשונה מענפים צרכניים אחרים, כמו אופנה, מוצרי חשמל, רכב וכו', פעילות חברות התעופה מתבטאת בכמות עצומה של מלאי. עם זאת, בשונה מהענפים האחרים, מדובר במלאי מתכלה שהופך עם המראת הטיסה למלאי מת. הסיכון מאוד גבוה, והמרווחים אינם גבוהים מספיק על-מנת לכסות על בעיות בתפוסה.

בעיה שנייה היא העלויות. עלותו של מטוס שהמריא לשמיים הן קבועות, בלי קשר לאחוזי התפוסה. כלומר, עלות מטוס מלא ועלות מטוס שיוצא בתפוסה חלקית זהה, מה שהופך את התחום לרווי סיכונים. לחברת תעופה בינונית, שמפעילה מדי יום עשרות מטוסים במאות טיסות יומיות, המשימה הופכת לקשה ומאתגרת במיוחד.

בשונה מרשתות בתי המלון למשל, הסיכון בחברות תעופה גבוה אף יותר, זאת מאחר שבבית המלון החדרים נפתחים ונסגרים על-פי תפוסה מדויקת.

מחיר הדלק הסילוני מהווה כ-30% מעלויות הטיסה, מכאן שעלייה של 30% במחירי הדלק מביאה לעלייה של 10% בעלויות הטיסה. מאז ינואר 2016 מחירי הדלק רק עולים. לפני שלוש שנים, בינואר 2016, עמד מחיר חבית נפט מסוג ברנט על 35 דולר, ואילו כיום מחירו חצה את רף ה-70 דולר. כלומר עלייה של 100%.

מי שבעיקר מתקשה עם עליית המחיר הזאת הן החברות הקטנות, שמפעילות מטוסים ישנים יותר שבהם צריכת הדלק גבוהה יותר. מחיר דלק גבוה הוא בעייתי מאוד לחברות התעופה, מאחר שלא ניתן להשית את העלויות על הצרכן בשל התחרות העצומה בשוק. בעלייה כזו של תקורות, לא פלא שחברות תעופה רבות מגיעות לסוף דרכן.

הגורם השלישי הוא "השמיים הפתוחים" - או בשפת הכלכלנים "עודף היצע". מחירי הדלק הנמוכים שהיו באמצע העשור הביאו לצבר הזמנות גבוה מאוד למטוסים, במקביל השמיים "נפתחו" במדינות רבות, כולל בישראל, וההגבלות התעופתיות הוסרו.

עקב כך גם קמו חברות תעופה רבות ברחבי העולם. חברות הלואו קוסט, שעלויות התפעול שלהן נמוכות, החלו למכור מושבים במחירים זולים מאוד, כאילו הם מתחרים ברכבות ולעתים אף זולים מהם וממחירי אוטובוסים. זאת, תוך הישענות על סובסידיות ממדינות שרצו לחזק את התיירות הנכנסת שלהן.

נוצר מצב שבו לצד ההוצאות שגדלו, מחירי הטיסות פשוט צנחו - וזו המשוואה הפשוטה שמביאה חברות תעופה רבות להתמוטטות.

לצרכן התחרות היא בריאה וטובה. ניתן למצוא טיסות ברחבי אירופה במחירים של 10 אירו לכיוון, ואפילו בארץ ניתן למצוא טיסות ליעדים באירופה במחירים של 50 אירו לכיוון.

חברות התעופה לא שקטו על השמרים, וניסו לפצות את עצמן באמצעות שיווק "טיסות עירומות" ומכירת מוצרים משלימים, כמו מזוודות, הושבה, אוכל ושתייה במהלך הטיסות ועוד.

אם לא די באלה, האיחוד האירופי חוקק חוקי תעופה חדשים, שמפצים לקוחות על איחורים בטיסות של מעל שלוש שעות. ההערכה היא כי 0.5% מהטיסות נכללות תחת החוק הזה, מה שמעמיס הוצאות נוספות על חברות התעופה.

ההערכה היא שאנחנו מצויים כעת בשוק שאינו מאוזן, ולאורך זמן יהיה קשה לחברות תעופה רבות לשרוד, מה שעשוי להביא בקרוב לעליית מחירי הטיסות.

הכותב הוא סמנכ"ל איסתא