האם קטין שנולד לו ילד יכול לקבל עליו משמורת?

האם קטין שנולד לו בן יכול להיות משמורן על בנו - או שבשל היות האב קטין נשללת ממנו באופן אוטומטי הזכות להיות משמורן? האם האב הקטין יכול לשמש אפוטרופוס טבעי על בנו הקטין ולהיות אחראי לחינוכו ובריאותו של בנו הקטין, שעה שכלפי עצמו הוריו הם אלה שמקבלים את ההחלטות לגביו מפאת היותו קטין בעצמו? והאם עצם ההורות מקנה לאב הקטין "אמנציפציה" (שוויון זכויות, שחרור) כזאת ההופכת אותו ל"קטין עצמאי", עם כל ההשלכות הנובעות מעצם היותו הורה?

אלה הן השאלות עליהן בית המשפט לענייני משפחה נדרש להשיב לאחרונה, לאחר שאל פתחו הגיעה תביעה של אם צעירה בת כ-20, אשר ביקשה משמורת בלעדית על בנה הקטין, שאביו הוא קטין בן 17.5.

השופטת איריס אילוטוביץ'-סגל מבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב קבעה בפסק הדין כי "גם אב קטין יכול להיות משמורן ואפוטרופוס על בנו הקטין, וכי בנסיבות מסוימות ניתן אף לאפשר לאב הקטין לקבל אמנציפציה ולהפוך ל'הורה עצמאי' אשר יכול לקבל החלטות בנוגע לבריאות ולחינוך של בנו, בפרט כאשר המדובר בקטין שהוא כמעט בן 18, בעל מעטפת משפחתית אשר מסייעת לו ותסייע לו בגידול בנו הקטין, ויש תסקיר התומך בהורותו ובמשמורת משותפת".

יחד עם זאת, הוסיפה השופטת, "ספק בעיניי אם הדבר היה יכול להתאים גם לאב קטין בן 13 או בנסיבות בהן התסקיר היה שולל את ההורות או את האחריות ההורית המשותפת".

המקרה שהגיע אל שולחנה של אילוטוביץ'-סגל לא עסק בקטין בן 13, ואולם השופטת קבעה כי עד שהאב יחגוג 18 שנים ויהפוך לבגיר, המשמורת תיוותר בידי האם, ועם הפיכתו לבגיר תתקיים משמורת משותפת בין שני ההורים.

"האם" ו"האב הקטין" הם הורים לילד משותף. האם, כבת 20, והאב הקטין, כבן 17.5, תלמיד כיתה י"ב, ניהלו מערכת יחסים אינטימית במשך מספר חודשים, אשר בעקבותיה נולד הקטין. האם והאב הקטין לא נישאו זה לזו מעולם, ונפרדו במהלך החודש החמישי להריונה של האם. האם מתגוררת בבית הוריה, והאב גר בבית הוריו בעיר אחרת.

מתסקיר עלתה תמונה לא פשוטה לפיה האם מתמודדת עם קשיים סביב לידת הקטין. האם, בת למשפחה חרדית המונה 12 נפשות, מתקשה עם גידול הקטין ומצויה בבדידות חברתית מאז לידת הקטין. האם עצובה וכואבת את המציאות עמה היא נדרשת להתמודד. עוד עלה חשש כי הקטין מוזנח בבית האם.

מנגד עלה כי האב הקטין נתמך על-ידי אמו ומשפחתו, אשר מקבלים באהבה את לידת הקטין. בביתו של האב הקטין הוכן חדר עבור הקטין המכיל את כל הצרכים הדרושים לו.

ההמלצות שניתנו בתסקיר קבעו כי הקטין ישהה פעמיים בשבוע בבית האב הקטין, כולל לינה, וכן נקבעו הסדרי שהות בכל סוף שבוע שני בבית האב הקטין, החל מיום חמישי מתום סיום המעון בו שוהה הקטין ועד ליום ראשון בבוקר.

בית המשפט אף התרשם כי האב הקטין, חרף היותו קטין בעצמו, מגלה אחריות הורית כלפי הקטין. עוד במהלך ההריון הוא הלך עם האם לבדיקות הרפואיות אותן נדרשה לעבור, והוא מכיר באבהות על הקטין וחפץ לגדלו ולהיות נוכח בחייו.

לאחר ניתוח נרחב של הפסיקה והחקיקה ציינה השופטת כי בנסיבות מסוימות ניתן יהיה לקבוע כי אב קטין יכול להיות משמורן גם על בנו הקטין, אך כל מקרה ייבחן לגופו; וכי "בהתקיים תנאים מסוימים ובשים לב לגיל האב הקטין, ניתן יהיה להכיר ולהכיל עליו אחריות כלפי הקטין בנוגע לבריאות ולחינוך של בנו הקטין בחיזוק וסיוע מצד הוריו, גם כאשר הוא באופן עצמאי אין לו אחריות כזאת כלפי עצמו".

באשר לשאלה השלילית, האם האב זכאי ל"שחרור" מקטינותו (אמנציפציה), באופן שבו הוא יכול לקבל החלטות בנוגע לגידול בנו הקטין, הגם שההחלטות לגביו עדיין מתקבלות על-ידי הוריו - אימצה השופטת את המודל האמריקאי, הקובע כי הענקת אמנציפציה לקטין משחררת את הוריו מהשליטה ומהפיקוח עליו, מהחובה לתמוך בו כלכלית ומאחריות שילוחית נזיקית למעשיו.

הזכויות אותן מקבל הקטין עם קבלת המעמד של "קטין עצמאי" כוללות בין היתר מספר מגוון של זכויות: להתקשר בחוזים, לתבוע ולהיתבע בבית המשפט, לקבוע לעצמו מקום מגורים שונה ונפרד מהוריו, לקבל החלטות בעניינים רפואיים הנוגעים לבריאותו, לכתוב צוואה ועוד.

לצד האמור, אין במעמדו המשפטי של קטין כ"קטין עצמאי" כדי לגבור על הוראות חוק ברמה המדינתית או הפדרלית המציבות מגבלות ספציפיות הנוגעות לסף גיל מסוים, כגון גיל מינימלי אשר מעליו ניתן לצרוך אלכוהול, להצביע בבחירות הכלליות ועוד.

על רקע קביעות אלה, השופטת ציינה כי "המקרה שלפנינו הוא ייחודי באופיו ובעל נסיבות חריגות, המעלה שאלות בנוגע להסדרת מעמדם של קטינים במשפט. משכך נדרש יישום קפדני ומצומצם יותר של דוקטרינת האמנציפציה, לפיו האמנציפציה אשר תוענק לקטין תהא מוגבלת בהיקפה ומותאמת למציאות חייו בפועל. הענקת האמנציפציה לא תהפוך את הקטין ל'קטין עצמאי' במובנו הרגיל של מונח זה כפי שהן באות לידי ביטוי בדין בארצות-הברית, אלא תהא נתונה להגבלות שתיקבענה".

השופטת הוסיפה כי התרשמה מכנות דבריו של האב הקטין, מבגרותו, מהתנהלותו במהלך ההריון, מאחריות התנהגותו ומרצונו הכן להיות שותף בגידול בנו. "השתכנעתי בדבר אמיתות כוונותיו ומשפחתו המורחבת בדבר הרצון לגדל את הקטין ולהעניק לו חום ואהבה. האב הקטין הוא אביו הביולוגי של הקטין, וגם לכך יש ליתן את המשקל ואת ההשפעה על האחריות ההורית המשותפת והסדרי השהות", ציינה.

עוד הוסיפה השופטת אילוטוביץ'-סגל כי "הזכות לגדל את הקטין היא זכות טבעית הקנויה לשני ההורים. אל לו לבית המשפט לבטלה לנוכח מעמדו המשפטי של האב כקטין. שלילת זכותו של האב הקטין לקבלת משמורת על בנו בשלב זה או להיות שותף לגידולו או לקבל אחריות הורית משותפת, תהא כרוכה בניתוק ובהיעדרו של רצף תקשורת משפחתי בריא וטבעי. כל עוד האב הקטין מתגורר עם הוריו, אזי זמני השהות עם הבן הקטין יתקיימו בביתם ובסיועם".

עם זאת, בשורה התחתונה קבעה השופט, כי בשלב זה היא אינה קובעת משמורת משותפת, אלא רק עם הגיע האב הקטין לגיל 18 בעוד כחצי שנה. 

הקטין יוצג על-ידי עו"ד יניב הלוי ממשרד יניב הלוי עורכי דין.