האם באמת לא יהיה צורך במנהלי השקעות בעתיד?

הביצועים החזקים של קרנות הגידור בעולם ברבעון הראשון של 2019 החזירו אמנם צבע ללחיים של המנהלים שלהן, אך הם בעיקר חידדו את הפערים בין הסגמנטים השונים של הקרנות. בעוד ש-2018 היתה שנה ראשונה מזה עשור שבה נרשמה ירידה בנכסים המנוהלים בתעשיית קרנות הגידור - אחד הסגמנטים הבודדים שממשיכים להפגין צמיחה חזקה הוא הקרנות המבוססות על אסטרטגיות השקעה כמותיות.

הצמיחה של קרנות הגידור המבוססות על אסטרטגיות כמותיות העלתה את הנכסים שלהן למעל 1 טריליון דולר - ולמרות גילן הצעיר הן מהוות כבר כשליש מכלל תעשיית קרנות הגידור הגלובלית. יתר על כן, שלוש קרנות הגידור הגדולות ביותר בעולם כיום, מבוססות על מודלים כמותיים ממוחשבים, בראשן ברידג'ווטר, המנהלת כ-160 מיליארד דולר ומנוהלת על ידי ריי דליו. השתיים האחרות הן AQR Capital ורנסנס טכנולוג'יס - כולן בעלות ותק של מעל 20 שנה, אולם בשוק קיימות קרנות עם ותק של מעל 50 שנים המנהלות היקפים נמוכים בהרבה.

אסטרטגיות השקעה כמותיות (quantitative strategies) הן הפיתוח החם והצומח בעולם ההשקעות הגלובלי של השנים האחרונות. המודלים האלה עונים לשם "כמותיים", מכיוון שמריצים אותם על כמות גדולה של נתונים, מספרים ופרמטרים שונים כדי לקבל בסופו של דבר החלטות השקעה. המודלים יכולים להיות מבוססים על מגוון גדול של משתנים, החל מנתוני מאקרו, עבור בנתוני מיקרו ופרמטרים פונדמנטליים (פעילות האופיינית מסורתית לאנליסטים) ועד פרמטרים של קורלציות בין נכסים במטרה לבנות תיק יעיל מבחינת תמהיל בין תשואה לסיכון.

מתאם בין נכסים שעין אנושית לא תראה

האסטרטגיות הכמותיות מחייבות לרוב שימוש במודלים מתוחכמים ובמחשבים חזקים, אשר מסוגלים לעתים למצוא קשר בין נכסים שעין אנושית לא תראה וההיגיון עשוי להתקשות להבין. כך למשל הקשר ההדוק שנמצא בין הביצועים של מניית יצרנית המכוניות ג'נרל מוטורוס לבין מניות הפועלות בתחום טיהור המים בארה"ב (מתאם של 0.97 בין השניים) או המתאם הכמעט מוחלט בין מניית קבוצת השירותים הפיננסים סיטיגרופ לבין יצרנית גלגלי האלומיניום היצוק למשאיות Superior Industries International (מתאם של 0.96). ייתכן וקשרים אלו מקריים לחלוטין, אך הם יכולים להוות פתח למחקר מעמיק יותר או ליישום אסטרטגיית מסחר.

הקידמה הטכנולוגית היא הגורם שהוביל להתפתחות תחום המודלים הכמותיים, כחלק מעולם ניהול ההשקעות האקטיבי. המשימה המרכזית של אסטרטגיות ההשקעה הכמותיות היא להשתמש באמצעים הטכנולוגיים כדי ליצור "אלפא", כלומר תשואה עודפת על השוק. זו הסיבה שגישה זו מכונה "סמארט אלפא".

אסטרטגיות אלה הן בדיוק מה שיוצר את ההבדל בין ה"סמארט אלפא" לבין ה"סמארט בטא", אשר הינו חלק מעולם ההשקעות הפאסיבי. מדדי ה"סמארט בטא" לוקחים את המדדים הבורסאיים (הפאסיביים) ומייצרים מהם מדדים חדשים על בסיס פרמטרים אחרים כמו מומנטום, תנודתיות ואחרים. בעולם ההשקעות הגלובלי, היקפי הנכסים המנוהלים על פי שיטות כמותיות (סמארט אלפא), גבוהים משמעותית מהיקפי פעילות הסמארט בטא (ראו תרשים).

בדיוק כמו הפערים בין גישות ההשקעה האקטיביות לפאסיביות, כך גם חסרונות הסמארט בטא נחשבים ליתרונות הסמארט אלפא - ולהיפך. המבקרים של המודלים הכמותיים טוענים כי לא מעט פעמים הם סובלים מחוסר שקיפות בהשוואה למדדים פומביים, שכן המנהלים המיישמים אסטרטגיות כמותיות לא ממהרים לפרסם את המודלים שבבסיס ההצלחה שלהם או את הרכב התיק. המודלים הכמותיים גם נשענים על נתונים היסטוריים בלבד לצורך הצלחתם, כך שלעתים הם לא יודעים להתמודד עם אירועים חדשים שלא היו בעבר. עם זאת, נראה כי אלה בדיוק הסיבות שתומכות בשילוב מודלים כמותיים בתיק ההשקעות לצד הניהול המסורתי ולא כתחליף מלא - בדיוק כמו הגורמים התומכים בהשקעה פאסיבית לצד אקטיבית.

למה עכשיו עוברים למודלים כמותים?

בשנים האחרונות מתרחב השימוש באסטרטגיות השקעה כמותיות לקרנות נאמנות ולמשקיעים מוסדיים גדולים וזאת על רקע המאמצים להכות את מדדי השוק באמצעות ניהול השקעות אקטיבי. הניסיון הרב שצבר התחום לצד ההצלחה של קרנות גידור רבות הנעזרות במודלים מתוחכמים, יצרו לא רק התמקצעות בתחום זה, אלא הוכיחו כי לאורך זמן אסטרטגיות כמותיות מצליחות להניב ביצועים עודפים ולכן יש להן מקום לצד ניהול ההשקעות האקטיבי המסורתי. בנוסף, מנהלי השקעות מוסדיים רבים הבינו כי אם לא יאמצו שיטות השקעה מתקדמות, הם עלולים להיפגע ביכולת שלהם להניב תשואות מול המתחרים האחרים.

סיבה נוספת להתפתחות תחום ההשקעה באמצעות שימוש במודלים כמותיים, היא העובדה שההתקדמות הטכנולוגית הפכה את כוח המחשוב לחזק יותר, אך גם זול יותר ביחס לעבר, כך שיותר משקיעים מוכנים להקצות משאבים כספיים וניהוליים לשימוש במודלים כאלה.

העובדה שהמידע על נכסים פיננסים הפך לקל וזמין יותר, מקלה גם על הפעלת מודלים ממוחשבים הזקוקים למאגר גדול של נתונים כדי להריץ עיבודים סטטיסטיים. אין פלא כי בשנים האחרונות זינק מספר מסופי ה"בלומברג" - כלי מרכזי לריכוז ועבודה עם נתונים פיננסיים רבים של חברות ושווקים בכל העולם. אם בשנת 2000 היו בעולם כ-150 אלף מסופי בלומברג, כיום מוערך מספרם בכמעט 350 אלף.

המודל הכמותי כתחליף לפסיכולוג

הטלטלה שחוו השווקים בדצמבר 2018, שבה ירדו שוקי המניות בשיעורים של עד 20% בתוך פחות משלושה שבועות, חשפה את אחד הגורמים המשפיעים ביותר על ההתפתחות המהירה של המודלים הכמותיים בשנים האחרונות - העובדה שהם מסייעים למשקיע בנטרול המרכיב הפסיכולוגי.

בניהול ההשקעות האקטיבי קשה לעתים למנהל ויועץ ההשקעות להתעלם מאירועים מסוימים ולפעול אך ורק על בסיס הנתונים הפונדמנטליים. ניהול דרך כללי החלטה קשיחים הנקבעים מראש על פי מחשב, עשוי לנטרל הטיה פסיכולוגית שלא מעט מחקרים הצביעו על קיומה ועל העובדה שהיא עשויה לפגוע בתשואות. כך ניתן להימנע ממגוון גדול של טעויות, החל מקנייה במחירי שיא, דרך מכירה במחיר שפל ועד להחלטות מהירות על בסיס אירועים שנתפסים כדרמטיים כמו הברקזיט, שהוביל לצניחה של 7% בבורסות הגדולות בעולם ביום שלמחרת - ולתיקון מהיר בימים שלאחר מכן.

אחד היתרונות הגדולים ביותר של המודלים הכמותיים הוא העובדה שהם יכולים להתפתח עם הזמן, כך שכמו מנהל השקעות אנושי הם לומדים מטעויות עבר. העובדה שיותר ויותר משקיעים בעולם מקצים חלק מתיק ההשקעות שלהם למוצרים המתבססים על אסטרטגיות השקעה כמותיות, מעידה כי גם המשקיעים מוכנים ללמוד. 

הכותב הוא מנכ"ל אלפא טק, חברת ניהול השקעות טכנולוגית חדשנית מבית הראל פיננסים, שמביאה לישראל שיטות השקעה מתקדמות. המודלים של אלפא טק נועדו ליצור אלפא (תשואה עודפת) באמצעים טכנולוגיים ולאפשר ניהול השקעות המבוסס על מודלים כמותיים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסים המצוינים בכתבה זו. אין לראות בכתבה משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכיו האישיים והמיוחדים של כל משקיע.