איך סטארט-אפ עם לקוחות ענק כמו לגו ואמדוקס נופל?

כבר בגיל צעיר למד אגמון דוד פורת מאביו, שהמציא יותר מ-60 פטנטים, איך עושים סטארט-אפ, איך לגייס כספים ולפנות למשקיעים וכבר בגיל 20 עבד על מיזם לשליחת מידע גנטי ודיגיטלי לחלל ובהמשך פיתח עוד רעיונות שהפכו למיזמים.

עד שבשנת 2010 בעקבות עבודתו כמנכ"ל של חברה לציוד רפואי, הוא פיתח כלי שיווקי לתקשורת עם אנשים ברשתות החברתיות. הרעיון הזה הוביל אותו שנה אח"כ לפתוח חברה משלו בשם 12mass שפיתחה מערכת שעזרה לחברות גדולות לדבר עם כמות גדולה מאוד של אנשים בו זמנית.

"משרד החוץ נעזר במערכת שלנו כדי להתמודד עם דעת הקהל בעולם אחרי המרמרה. באותה תקופה התקבלו אלפי הודעות ביום נגד ישראל, והם השתמשו במערכת שלנו כדי לסווג את כל ההודעות לקבוצות שונות, לשלוח להן הודעות ולמדוד תוך כדי איזה הודעה עובדת טוב יותר".

גם חברת לגו נעזרה במערכת של דוד פורת, כאשר נאלצו להתמודד עם משבר תדמיתי בעקבות עצומה בינלאומית נגדה: "זה קרה כשהם הוציאו דמויות של סטאר וורס, בה כל הרעים נראו כמו מוסלמים. באמצעות המערכת שלנו מנהל המדיה החברתית של לגו הצליח להתמודד ולהגיב לכל ההודעות הללו בו זמנית, תוך כדי אפשרות למדוד מה עובד טוב יותר ברשת, ובעצם לייצר עץ שיחה- אם מישהו אומר משהו, איך להגיב לו ואם הגיב, מה לומר לו אח"כ".

דוד פורת מתאר את ההתחלה האופטימית של החברה: "הסטארט-אפ רץ שנה בלי משכורות. גייסנו 8 עובדים, ישבנו בלול שהפך למשרד והרגשנו בעננים ושאנחנו פותרים משהו שאחרים לא פתרו. גייסנו בהתחלה כסף מחברים ומשפחה, בהמשך קיבלנו מאנג'לים השקעה ראשונית, ובהמשך חממת "דה טיים" השקיעה בנו כ- 700 אלף דולר שאפשרו זמן פעילות של שנתיים". סה"כ גייסה החברה כ -2.8 מיליון שקל.

המודל העסקי שגוי

ההמשך היה יותר מאתגר ובדיעבד גם ברור היה שנעשו שגיאות, מספר דוד פורת: "התלהבנו שחברות גדולות בשוק עובדות איתנו אבל לא גבינו מהן מספיק. ראינו הכנסות נכנסות ולקוחות גדולים אבל גבינו מעט מדי - נתנו ערך ששווה להם מיליוני דולרים וגבינו עליו מאות בודדות של דולרים".

לאחר שהבינו שאינם מצליחים להתרחב יותר באמצעים שהיו להם, החליטו שעליהם למצוא מנוע התרחבות אחר. "ראינו שהלקוחות שלנו נמצאים על מערכת של חברה מתחרה. התקשרתי לאיש קשר שם ושכנעתי אותו שנטמיע את המערכת שלנו אצלם, ניתן ללקוחות שלו ערך וכך נשיג שותף אסטרטגי שיפיץ אותנו".

אחרי חתימת החוזה, החברה של דוד פורת השקיעה את כל המשאבים שנותרו לה במהלך הזה ולאחר שנטעמו במערכת החדשה הוא שלח מיילים ללקוחות החברה והודיע להם על כניסתם.

"זה היה מהלך מוטעה, הלקוחות התלוננו בפני החברה שאיזה ספאמר שולח להם הודעות ומפיץ שהוא שותף ודרשו להוציא אותנו". אותו מנכ"ל שאיתו אגמון חתם את החוזה החליט לנתק אותם מהמערכת באותו הרגע, ללא כל סנטימנט להשקעה הכספית האדירה שהושקעה במהלך.

פה לדבריו של דוד פורת הייתה טמונה הטעות המרכזית שהובילה בסופו של דבר לסגירת החברה.

"לא טיפחתי את הקשרים האישיים שלי עם השותף האסטרטגי הכי גדול שהיה לי. אם היה לי קשר חזק איתו, אם הייתי טס אליו, וגורם לו להבין מה אנחנו עושים - אני בטוח שהוא לא היה עושה את זה".

האווירה עם סגירת החברה היתה שונה לגמרי מזו של ההתחלה. "כשאתה פותח יש אווירה מדהימה יש מוזיקה, קונים דברים, תולים דברים, כשאתה סוגר הכול קורה לאט, תחושה עמוקה של הפסד".

לאחר סגירת החברה, שלוש שנים לאחר פתיחתה, הפסיק דוד פורת את הרפתקאות היזמות ועבר לצד השני של המתרס, כשותף ומנהל של חממת החדשנות הטכנולוגית Let-leb ְשל חברת המ-לט הכוללת ליווי וייעוץ של סטארט- אפים חדשים בתחום התעשייה.

"אני מלמד אותם כדי שלא יחזרו על הטעויות שאני עשיתי. אני אומר להם: אל תגבה נמוך מדי, אל תזניח את השותף האסטרטגי שלך, תבין שבלי השותף או המשקיע, העסק שלך מת. תמצא את האדם הזה וטפח את הקשרים איתו."

למרות שהיום הוא חי לדבריו ללא התקפי הלב והלחץ המתמיד של השגת מימון, הוא קצת מקנא בסטארט- אפיסטים הצעירים ויודע שמתישהו בעתיד, החיידק היזמי ישוב ויתקוף, "יזמות זה באג ולכן אני משוכנע שמתישהו אחזור ליזמות".