במאמץ להראות לעמו ולעולם כולו שהוא אינו שוטם מהגרים ומתנגד להגירה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פרש הצעה למדיניות הגירה חדשה, שמתנתקת כליל לא רק מחוקי ההגירה הקיימים אלא גם מהמסד האידאולוגי שעליו הם מושתתים.
את האידאולוגיה הזו מבטאת שורה מהסונטה "הקולוסוס החדש", יצירתה של אמה לזארוס, שחרותה בבסיסו של פסל החירות, במפרץ ניו יורק: "הבו לי את בניכם היגעים והעניים, ערב רב של המונים כמהים לנשום כבני-חורין, את הפליטה האומללה של חופיכם המשופעים. שלחו אותם אלי, חסרי הבית וסחופי הסער, בפנס אאיר בואם בשער זה". (תרגום: ראובן אבינועם, 1949).
ובכן, לא עוד, על-פי חזונו של טראמפ. שחסרי הבית וסחופי הסער, לפחות חלקם, יישארו היכן שהם. בנאום בגן הוורדים של הבית הלבן בסוף השבוע, הוא הכריז: "אנו מציעים תוכנית הגירה שתציב בראש סולם העדיפויות את משרותיהם של העובדים האמריקאים, את שכרם ואת ביטחונם. ההצעה שלנו היא בעד אמריקה, בעד הגירה ובעד העובדים".
המדיניות החדשה תושתת על "איכות" המהגרים הפוטנציאליים. עדיפות שוב לא תינתן לקשרים משפחתיים, לאיחוד משפחות, לאלה שיש להם קרובי משפחה בדרגות שונות בארה"ב, כנהוג עתה, אלא לבעלי כישורים וידע שעשויים לתרום לחברה האמריקאית.. מספר האשרות שיינתנו על בסיס הומניטרי יצומצם. הגרלת הגרין קארדס השנתית המפורסמת, שנועדה לתרום לגיוון החברה האמריקאית - תבוטל כליל.
המסר הוא: אנו רוצים מהגרים צעירים, משכילים עם שליטה באנגלית. מהגרים פוטנציאליים יצטרכו להוכיח שהם מבוססים מבחינה פיננסית, כלומר שלא ימצצו מקופת הציבור, שהם שולטים באנגלית, או לפחות לומדים את השפה. לגיל יש משמעות. ככל שאתה צעיר יותר, סיכוייך גדולים יותר. נקודות נוספות יינתנו למי שיוכלו להפגין "כישור בעל ערך, להציג הצעת עבודה ממעסיק, תואר אקדמי גבוה ו/או תוכנית ליצור מקומות עבודה חדשים בארה"ב". כל מי שמקווה להיות אזרח יצטרך לעבור בחינה באזרחות, כלומר להפגין בקיאות בחוקי ארה"ב, חוקתה וההיסטוריה שלה. (הבחינה הזו קיימת גם כיום, אך יש לה חשיבות שולית בתהליך קבלת אזרחות).
"לאומה שלנו יש היסטוריה גאה של מתן הגנה לאלה שנמלטים מרדיפות המשטר במדינותיהם", אמר טראמפ. "לרוע המזל, את מקומם של אלה שמבקשים לקבל פה מקלט לגיטימי תופסים אלה שמציגים טענות חסרות ערך. התוכנית שלי מחישה מתן מקלט לפונים לגיטימיים על-ידי ניפוי אלה שלטענותיהם אין ערך. אם פנייתך לקבלת מקלט מוצדקת, שערינו ייפתחו במהירות; אם לא, תוחזר הביתה במהירות".
"אנו מפלים לרעה את הגאונים", הוא הוסיף. "אנו מפלים לרעה את המבריקים. אבל לא עוד, לאחר שנעביר את התוכנית בקונגרס".
אך ההערכות הן, שזה לא יקרה. מפת הדרכים שהציג טראמפ אמורה לשמש בסיס לחוק הגירה חדש, אבל בית-הנבחרים, שנמצא בשליטת הדמוקרטים, לא יאשר אותו. לדמוקרטים אין שום תמריץ לפעול יחד עם טראמפ ולאפשר לו לרשום הישג היסטורי, למרות שהצעותיו אין קיצוניות. להפך, הן נועדו לעשות נפשות במרכז המפה הפוליטית.
אבל מעבר לרצון המובנה והמובן להכשיל את טראמפ, טוענים הדמוקרטים שהתוכנית הנשיאותית אינה מתייחסת, ולו במילה אחת, לגורלם של ה"חולמים", כ-1.8 מיליון צעירים, שהובאו לארה"ב בהיותם ילדים, על-ידי הורים או בני משפחה אחרים, ללא שליטה על גורלם. הגנה על ה"חולמים" היא פלח חשוב בסדר היום של הדמוקרטים. טראמפ נטה בעבר למצוא דרך לאפשר לקבוצה זו להישאר בארה"ב, אך חזר בו, כנראה בלחץ הבייס שלו, שמתנגד לכל הקלה למי שמכונים "מהגרים נטולי ניירות".
התוכנית החדשה, שאותה הכין ג'ארד קושנר, חתנו של הנשיא ויועצו הבכיר, אף אינה נוגעת בכ-11 מיליון מהגרים נטולי ניירות עבודה. חשיבת הנשיא על סוגיה זו כנראה אינה מגובשת. כמה מיועציו דיברו פעם על מצוד המוני אחרי "חסרי הניירות" - רובם ממקסיקו ומדינות אמריקה התיכונה - וגירושם למדינות שמהן הם הגיעו. אבל מהלך כזה, שיציג את ארה"ב כמדינת משטרה ויחייב כליאת מיליונים במחנות מעצר, אינו בר מימוש, לא מבחנה פוליטית ולא מבחינה מעשית.
גם רפובליקאים ימניים, שונאי הגירה ומהגרים, אינם אוהבים את התוכנית. היא אינה מפחיתה את המספר הכולל של המהגרים. לדעתם של מתנגדי ההגירה, התוכנית החדשה היא פזילה לעבר הדמוקרטים במאמץ להראות לציבור הבוחרים, שממשל טראמפ אינו מתנגד להגירה, בדיוק כשמערכת הבחירות לנשיאות מתחילה להיכנס להילוך גבוה. למעשה, פקיד בכיר בבית הלבן הודה בכך בתדרוך לכתבים.
בכל אופן, גם אם המטרה היתה לפתוח דף חדש עם הדמוקרטים בתחום ההגירה, טראמפ הראה שהוא עצמו אינו יכול להשתנות. הוא תאר בנאומו את המפלגה הדמוקרטית כמפלגה של "גבולות פתוחים, שכר נמוך לעובדים, מפלגה של כאוס".
"אני מקווה שנוכל להעביר (חוק המבוסס על התוכנית) בקונגרס מהר ככל האפשר", הוא אמר. "אם לא, אנו נדאג להעביר אותה במהירות מיד לאחר הבחירות (ב-2020) כאשר נחזור ונשתלט על בית-הנבחרים ונוסיף להחזיק בסנט ובבית הלבן".
זה, כמובן, עלול לקרות, אבל סקר חדש (ודווקא של פוקס ניוז) מצא שלו היו הבחירות נערכות כיום כמעט כל המתמודדים הדמוקרטים על הנשיאות היה גוברים על טראמפ. ג'ו ביידן, למשל, היה גובר עליו בפער של 11% וברני סנדרס - בפער של 5%. האם טראמפ ינסה להיאחז בקרנות המזבח הנשיאותי אם הבוחרים יבעטו בו אל מחוץ לבית הלבן בנובמבר 2020? ימים יגידו. אבל אפשר לשער, שמיזם ההגירה של קושנר/טראמפ יישאר קבור בקונגרס, יהיה מי שיהיה הנשיא הבא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.