מוקדם באותו ערב קיץ גורלי ביולי 2017, שתיעוד מביך שלו פורסם בסוף השבוע ושקבר את הקריירה הפוליטית של מנהיג הימין הקיצוני האוסטרי היינץ-כריסטיאן שטראכה, עוד לפני הוודקה-רדבול והסיגריות, חשד מנהיג מפלגת החירות האוסטרית (FPO) במשהו. "מלכודת, זו מלכודת", הוא תועד לוחש למקורבו ובן טיפוחיו הפוליטי יוהאן גודנוס; "תירגע", ענה לו גודנוס, "זו לא מלכודת".
אבל זו בהחלט הייתה. הווילה באי החופשות איביזה, שאליה הוזמנו שטראכה ועמיתו לפגישה עם אנשים שלא הכירו, בתיווך פוליטיקאי שדווקא כן הכירו ממפלגת החירות, הייתה מרושתת במצלמות. על השולחן נזרקו הצעות להשקעות במאות מיליונים מצד בחורות בלונדיניות, משקאות חולקו, וכולם עישנו והשתרעו על הספות הנוחות. הווידיאו המתעד את אירועי אותו הערב צולם מכמה זוויות. מי עשה זאת - עדיין לא ידוע. מי שכר צעירה רוסייה לתפקיד האחיינית המזויפת של אוליגרך רוסי אמיתי שנועדה להפיל בפח את שטראכה - גם לא.
מה שידוע כעת הוא עד כמה מוצלחת הייתה האופרציה. את הדברים המרשיעים ביותר אמר שטראכה בעצמו. האחיינית המתחזה סיפרה לו כי האוליגרך מעוניין להשקיע 250 מיליון אירו באוסטריה, וחיפשה קשרים ועצות. היא רמזה שהכסף "מלוכלך", אך זה לא הפריע לשטראכה. הוא רקם תוכנית ברורה. "אם תשתלטו על ה'קרונן צייטונג' (עיתון אוסטרי, א"א) שלושה שבועות לפני הבחירות ותביאו אותנו למקום הראשון, אפשר לדון בהכול", אמר שטראכה לפי התיעוד.
הוא דיבר בהתלהבות, קוטע את עמיתו בהינף יד עטורת צמידים עם חרוזים, כשהוא נראה כמו נופש אירופי טיפוסי באיביזה, ולא כמי שיהפוך בבחירות שיתקיימו שלושה חודשים לאחר מכן לסגן קנצלר אוסטריה. הוא אפילו פירט: "אתם צריכים להקים חברה כמו STRABAG (חברה אוסטרית לתשתיות, כולל בניית כבישים וגשרים, א"א), ואז תקבלו את כל החוזים ש-STRABAG מקבלים היום".
סוף הקריירה הפוליטית
דברים ברורים אלה הספיקו כדי לחתום את הקריירה הפוליטית של מי שהוביל את מפלגת החירות להישג השני בהיסטוריה שלה, אחרי יירג היידר, על מצע של התנגדות להגירה, ביקורת על האיחוד האירופי ומדיניות אנטי-ליברלית.
הסקנדל הפוליטי האוסטרי החל להתגלגל, והוא לא הראשון. קדמו לו תאונת הדרכים של היידר, שיצא מבר גאה אחרי שתייה וקוקאין, העבר הנאצי של קורט ולדהיים, אפילו העובדה שהסוציאל-דמוקרטים שכרו את שירותיו של היועץ הישראלי טל זילברשטיין ל"קמפיין מלוכלך" בבחירות האחרונות (ראו מסגרת).
אוסטריה רוויה פרשות פוליטיות. "הפוליטיקה כאן מלוכלכת הרבה יותר מהפוליטיקה שלכם בישראל", אמר ל"גלובס" עיתונאי יהודי בווינה, "הכול דילים ועסקאות מתחת לשולחן, רק שבאוסטריה באופן נדיר הדברים עולים על פני השטח".
אבל כשזה קורה - האפקט מיידי. בבוקר שאחרי הפרסום כבר הדליף הקנצלר סבסטיאן קורץ (32) כי הוא "אינו מסוגל לעבוד יותר" עם הפוליטיקאי האוסטרי. בצהריים ניסה שטראכה להציל את המפלגה ואת ההסכם הקואליציוני. הוא התייצב למסיבת עיתונאים עם יורשו המיועד נורברט הופר, הודיע כי התפטר מכל תפקידיו - מזכ"ל המפלגה, סגן הקנצלר ושר הספורט, והאשים "גורמים עלומים" בחיסול הקריירה שלו. הוא אמר כי לא עבר על החוק, והאשים את הרוב באלכוהול ששתה. "התנהגתי כמו מאצ'ו טיפש", אמר, וביקש גם סליחה מאשתו.
הבחירות בדרך
אבל הפור נפל. לאורך כל היום זרמו מפגינים לכיכר שמול בניין הקנצלר כשהם קוראים לקיים בחירות חדשות. בערב יצא קורץ למצלמות הטלוויזיה, והודיע כי לא יוכל להמשיך ולהוביל את הקואליציה. "אחרי הווידיאו של אתמול אפשר לומר 'Enough is Enough'", אמר. הוא הודיע כי אוסטריה הולכת לבחירות בזק, בהקדם האפשרי. המפגינים בכיכר צהלו.
עד כה, שטראכה דווקא הצטיין במיעוט טעויות. הוא היה זה שחילץ את מפלגת החירות מהמשבר שאליו נקלעה אחרי שהיידר, שהביא אותה לגבהים פוליטיים עם מסרים נגד הגירה וגלובליזציה, נטש אותה ב-2005 והקים מפלגה מתחרה. למפלגה, שנוסדה על ידי קציני אס-אס, הייתה תדמית גרועה, שאותה הרוויחה בצדק בעשרות שנים של שנאת זרים, אנטישמיות ולאומנות. שטראכה, טכנאי שיניים בעבר, שתועד משתתף במשחקי מלחמה נאציים ביערות אוסטריה, הבטיח כי "התפכח" מהנטיות הלאומניות של נעוריו. הוא חיבק את הקהילה היהודית (שדחתה את חיבוקיו בעקביות) ואת גורמי הימין הישראלים (שהתמסרו להם בהתלהבות) במטרה לנקות את התדמית של מפלגתו.
שטראכה פעל בעקביות על מנת להציג חזות דמוקרטית של מפלגתו, וכוכבה דרך בעקבות משבר ההגירה של קיץ 2015. בעוד יותר ממיליון פליטים עברו דרך המדינה, ויותר ממאה אלף קיבלו אישורי שהייה במעמד פליטים או מבקשי מקלט, הציבור האוסטרי מחה נגד המדיניות הליברלית. בבחירות שהתקיימו שלושה חודשים אחרי אותו הלילה באיביזה קיבל שטראכה לא רחוק ממה שדמיין שהאוליגרך יעשה בשבילו - 26%.
התזמון של "הסיכול הפוליטי הממוקד", כפי שכינה זאת שטראכה במסיבת העיתונאים שכינס, הוא בעייתי בעבור המפלגה - וגם בעבור הימין הפופוליסטי באירופה כולה. שבוע לפני הבחירות לפרלמנט האירופי, שאמורות היו לבסס עוד יותר את מגמת התחזקות הימין ביבשת, הן פוגעות בגוש. נציג המפלגה בבחירות, הרלד וילמסקי, ביטל את השתתפותו בטקס להשקת ברית פוליטית עם "הליגה" של מתיאו סלביני באיטליה ועם מפלגת ה"פינים" הלאומנית מפינלנד. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, זהירה בדרך כלל, ניצלה את ההזדמנות כדי לומר לבוחרים בבחירות לפרלמנט האירופי להישמר מהימין הפופוליסטי.
היועץ הפוליטי הישראלי שכיכב בנאום ההתפטרות
בשש השעות שבהן שהה בווילה המצולמת באיביזה הספיק שטראכה להתפאר בפני מארחיו בין השאר כי שכר יועץ פוליטי ישראלי עלום שם לקראת הבחירות שיתקיימו ארבעה חודשים מאוחר יותר.
לפי דיווח ב"זידויטשה צייטונג", "שטראכה הציג את עצמו במהלך הערב כפוליטיקאי שמיומן בסוגיות בינלאומיות, וכמי שיודע איך העולם באמת עובד. הוא התפאר במהלך הערב שהוא כבר שכר לקמפיין שלו יועץ פוליטי ישראלי, שגם עבד עם הקרמלין תחת הנשיא ולדימיר פוטין, גם עבד עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, וגם סייע לתוצאה החיובית של משאל העם הבריטי על הברקזיט". העיתון לא פירט את שמו של היועץ, אם הוא אכן נשכר על ידי מפלגת החירות האוסטרית.
יועץ ישראלי אחר שכיכב בכותרות האוסטריות היה טל זילברשטיין, ששמו הפך באוסטריה לכינוי גנאי לקמפיין פוליטי מלוכלך בעקבות חשדות כי היה מעורב בהקמת דפי פייסבוק מזויפים ופרסום קטעי וידיאו מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בבחירות האחרונות ב-2017. שטראכה אמר בנאום ההתפטרות שלו כי הוא נפל קורבן לתרגיל "בסגנון זילברשטיין", וגם הקנצלר קורץ, בנאום שבו הכריז על בחירות חדשות, אמר כי יש לשים סוף לתחבולות "כמו אלה של טל זילברשטיין" במהלך הקמפיינים באוסטריה.
דבר אחד כן עשה שטראכה בעקביות מאז שתפס את המושכות של מפלגת החירות: הוא שמר על קשרים עם הימין הישראלי. בהתחלה נפגש רק עם גורמי ימין קיצוני בשטחים, שהיו היחידים שהיו מוכנים להיפגש איתו, אך לאט לאט עשה את דרכו למרכז הפוליטי הישראלי. בין ידידיו בישראל: שר התקשורת איוב קרא והח"כ לשעבר יהודה גליק. הוא ביקר שלוש פעמים ביד ושם, כאשר בפעם האחרונה הוא הוזמן לביקור רשמי בישראל על ידי תנועת ליכוד. למעשה הוא היה אחד ממובילי הברית בין הימין הקיצוני באירופה, בעל עבר אנטישמי, לבין הימין הישראלי, שנועדה לנקות את "התדמית החומה" שלהן ולתת תוקף לטענותיהן נגד האיסלאם והמהגרים המוסלמיים.
מבחינה פורמלית, זה לא עזר לו. הממשלה הישראלית החרימה אותו - יותר ביוזמת משרד החוץ מאשר ביוזמת משרד ראש הממשלה - למרות המסרים הפרו-ישראליים וקריאתו להעביר את שגרירות אוסטריה לירושלים. עד לסיום המפתיע של הקריירה הפוליטית שלו, ניסה שטראכה לשבור את החרם הישראלי על משרדי הממשלה שבהם מכהנים נציגי מפלגת החירות, ללא הצלחה. כעת נותר לראות איזו מדיניות יוביל מי שיחליף אותו בתפקיד כלפי ישראל, וכיצד תגיב ירושלים לחילופי המנהיגים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
