במובנים רבים, הבלוקצ'יין דומה לאינטרנט בעידן הדוט.קום. בשני המקרים מדובר בטכנולוגיות מתפתחות עם פוטנציאל עצום, המרכזות סביבן שאלות דומות: כיצד ניתן לערוך אומדן כספי (monetization) ליישומים עבור שווקים שעדיין אינם קיימים? על אילו צרכים הם יענו? אילו יישומים יהיו בעלי ערך? וגם אילו חברות בתיק ההשקעות שלנו מאוימות מאותם מיזמים?
בלוקצ'יין הוא מסד נתונים מבוזר, שבשונה ממאגרי מידע מסורתיים, המנוהלים על ידי צד אחד, מפיץ את הבעלות עליו על פני כל הרשת והמשתמשים המורשים עליה. כל הרשומות עליו משוכפלות, שמורות ומאומתות באופן אוטומטי על כל אחד מהשרתים שמחוברים אליו. מאפייניו הייחודיים מאפשרים למשתמשים לאתר ולעקוב אחרי כל פריט, בכל נקודה, זמן ומקום. הרישום שמסונכרן על השרתים בו-זמנית, מאפשר אימות ללא הרף של מקור ואותנטיות הפרטים עליו - מה שלכאורה מפשט תהליכים כמו מעקב אחרי משלוחים והשלמת עסקאות.
עם זאת, מרבית התרחישים עדיין היפותטיים, ואנו נמצאים בשלבים מוקדמים של בחינת יישומי הבלוקצ'יין. משקיעים המתעניינים בתחום חייבים להביא בחשבון את הנקודות הבאות.
1. פוקוס על הערך
יישומי הבלוקצ'יין שצפויים להצליח בזמן הקרוב, הם אלה שיניבו תשואות כספיות קונקרטיות ליחידים ולארגונים, יאפשרו להם להפחית עלויות, להתייעל ולצמצם את חוסר הוודאות.
אם מיזמים לא מצליחים לבנות מאסה קריטית או לייצר ערך ממשי למשתתפים במהירות, הם עלולים להיכשל. זה לא אומר שיש להימנע ממיזמים ארוכי-טווח. רעיונות נועזים, שמציגים מקורות הכנסה חדשים, יכולים ליצור מערכות חדשות ולהניב תשואות גבוהות יותר לאורך זמן.
2. השפעת הרשת
ערכה של פלטפורמה על הבלוקצ'יין תלוי ביכולתה למשוך גרעין משתמשים - ולהפך, לייצר פלטפורמה דה-פאקטו של תעשייה, פונקציה או קבוצה. כדי לייצר מאסה קריטית ראשונית יש צורך בקונסורציום בעל משאבים, שיוביל וימשוך אליו משתתפים.
משקיע פוטנציאלי צריך לדעת מיהם בעלי העניין העיקריים ותפקידם בפלטפורמה, האם יש מנהיג ברור עם משאבים מספקים, האם קיים ערך פוטנציאלי מספק כדי להניע את המיזם ותמריצים נכונים כדי למשוך בעלי עניין אחרים, והאם המשתמשים השונים מסוגלים לשתף פעולה לאורך זמן?
3. הערכת סיכונים
כבר כיום, פלטפורמות ויישומים בתחום הבלוקצ'יין משתנים כדי לענות על צרכים שונים הקשורים למהירות, לביטחון ולביזור.
שלושה גורמים יניעו את המשך התפתחות הטכנולוגיה: שחקנים קיימים בתעשייה, שישפרו את האלגוריתמים שלהם; חברות שיתאימו פלטפורמות קיימות לצורכיהן הייחודיים; וחברות חדשות, שיפתחו גישות יצירתיות לשימוש בבלוקצ'יין.
מלבד הטכנולוגיה עצמה, הרגולציה עשויה להפוך לשחקן מרכזי, במיוחד במגזרים תחת רגולציה כבדה כמו מגזר הפיננסים. עד כמה יהיה פשוט או קשה להשית רגולציה בתחום? לכך יש משקל קריטי בהשפעה על ההשקעה.
השפעת בלוקצ'יין על תיק השקעות קיים
נוסף על כך, כדי להבין את השפעות הטכנולוגיה על עתיד הנכסים בתיק השקעות, משקיעים צריכים לשאול את עצמם את השאלות הבאות:
- האם ההשפעה של הבלוקצ'יין על ההשקעה חיובית או שלילית, מנקודת מבט של הנדסת ערך (כלומר, היכולת להפחית עלויות פיתוח או ייצור)?
- אילו עסקים חשופים לסיכון בפני הטכנולוגיה?
- כיצד בלוקצ'יין יחזק את המודל העסקי של חברה מסוימת?
- איזו קבוצת נכסים והשקעות ייצרו תיק השקעות סינרגטי?
אנו סבורים כי משקיעים צריכים להיזהר ממטבעות קריפטוגרפיים, מכיוון שעד כה, עוד לא הוכחה כל הערכת שווי שלהם.
אף שבלוקצ'יין היא טכנולוגיה צעירה, סביר להניח שאף תיק השקעות לא יהיה חסין לחלוטין להשפעותיה. לכן, משקיעים צריכים להמשיך לפקח על ההחזקות הנוכחיות והפוטנציאליות שלהם, כדי לראות היכן הם יכולים להרוויח והיכן עליהם לגדר את השקעותיהם.
משקיעים יהיו בעמדה חזקה, אם יתמקדו באזורים שבהם הבלוקצ'יין יכול להקל על חיכוכים מתמשכים, אם יבינו מה נדרש כדי להבטיח צמיחה ואם יימנעו מריכוז גבוה של מיזמים מתפתחים.
הכותבים הם שותפים בחברת הייעוץ הגלובלית Boston Consulting Group. אין באמור משום המלצה לרכישת ניירות ערך או כתחליף לקבלת ייעוץ. על עמדתה של רשות ניירות ערך לגבי השקעה בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים ניתן לקרוא באתר הרשות: www.isa.gov.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.