אחרי הנפילות אתמול: האם מניות הטכנולוגיה הן בועה

נראה כי ההסלמה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין היא הקש האחרון ששכנע את המשקיעים הגלובליים, בעיקר הקמעוניים, לממש את הרווחים הנאים שרשמו מתחילת השנה, ותוך כדי כך להתרחק לזמן מה מזירת הקרב של שתי המעצמות. אחרי הכול, הבחירה להתבצר באג"ח ממשלת ארה"ב או בכל אפיק דפנסיבי אחר "עד יעבור הזעם", נתפסת בעיני רבים כאסטרטגיה סבירה ואפילו אהובה.

המוסדיים, שלרוב התברכו בעצבים חזקים יותר, מאמינים כי הטלטלה התורנית תחלוף, ובוחנים האם קיימת הצדקה לנצל את הירידות האחרונות לצורכי השקעה. בדומה לדפוסי העבר, גם הפעם מניות הטכנולוגיה מככבות בראש רשימת המועמדות לקאמבק - הרי שלטוב או לרע, טכנולוגיה מגיבה בעוצמות גדולות יותר לכל שינוי מגמה.

ישנן דרכים שונות ומשונות להשקיע בטכנולוגיה, ואחת מהן היא דרך המדדים. עולם המדדים פורס בפני המשקיע שלל של אפשרויות, שרק הולכות ומשתכללות עם כל חדירה נוספת של טכנולוגיה לחיינו. על המדף הפיננסי ניתן למצוא היום מדדים סקטוריאליים רחבים, שנגזרו ממדדי בנצ'מרק כמו S&P טכנולוגיה, או ממדדי "נישה" צרים יותר, "הקרביים" של התעשייה: רובוטיקה, סייבר, בינה מלאכותית, אינטרנט של דברים או תחומים חמים נוספים.

מקובל גם לראות בנאסד"ק 100 הוותיק (הושק ב-1985) מכשיר לגיטימי שדרכו ניתן להיחשף למניות הטכנולוגיה. למדד הטיה טכנולוגית חזקה, והיא זו שמקנה לו "מנדט טכנולוגי", אך חשוב לזכור כי הוא כולל גם ענפים נוספים. 28 מדינות השיקו מכשירים פיננסיים שונים שקשורים למדד. יותר מ-80 מיליארד דולר מנוהלים במסגרת קרנות סל וכטריליון דולר מנוהלים בשוק הנגזרים.

 הרכב מדד נאסד"ק 100

סימנים ראשונים של ענף דפנסיבי  

נאסד"ק 100 כשמו כן הוא - אמור לייצג 100 חברות, אמריקאיות או בינלאומיות, שרשומות למסחר בבורסת נאסד"ק. בפועל, המדד כולל היום 103 מניות, שעדיין מייצגות 100 מנפיקים (לאלפאבית, למשל, שתי סדרות). אגב, ארבע חברות מגיעות מסין: Baidu, JD.com, Ctrip , NetEase.

חישוב המדד מבוסס על שווי שוק. הוא משקף חברות ממגוון רחב של תעשיות, ביניהן חומרה, תוכנה, טלקום, מסחר קמעוני/סיטוני וביוטכנולוגיה. המדד לא כולל את מניות הפיננסים. הרכבו נבחן אחת לשנה, בדצמבר.

זה מכבר נחשבות מניות הטכנולוגיה ל"חביבות" קהל המשקיעים - הקמעוניים, המוסדיים וקרנות הגידור. ניתן לזקוף את האהדה כלפיהן לזכות הפעילות העסקית המרשימה, אך זה כנראה רק חלק מהסיפור. התרגלנו לחשוב שענף הטכנולוגיה מזוהה חזק עם ענפים מחזוריים (רגישים למחזור העסקים). לראיה, במשך שנים צמחו מכירות הענף בקצב מהיר יותר בכ-5% עד 10% בהשוואה לכלל השוק.

 מניות הטכנולוגיה הגדולות אז והיום

קביעה זו התרופפה לאחרונה, והתפיסה העדכנית גורסת כי למניות הטכנולוגיה ניתן לייחס גם לא מעט מאפיינים דפנסיביים. ראשית, פעילותן נשענת על מהפכה טכנולוגית מתמשכת - וזהו שינוי כלכלי מבני שצפוי להיות חסין מפני מהמורות המיתון וטלטלות פיננסיות שונות, כיאה לענף דפנסיבי. נוסף על כך, חלקן הגדול של ענקיות הטכנולוגיה אוגרות מזומנים, מחלקות דיבידנד, מבצעות מיזוגים, רוכשות חברות ורוכשות גם את המניות של עצמן. באופן כללי הן מתפקדות כישויות עסקיות בשלות הרבה יותר מאשר חברות "החלום" של שנות ה-2000.

לעתים נראה כי המיתוג החיובי קצת מתנתק מיסודות הכלכליים, ולא פעם נשאלת השאלה הנצחית: האם הגרסה "המשופרת" היא בלוף, ולמעשה מדובר בבועה טכנולוגית חדשה-ישנה נוסח דוט.קום?

המחירים נפרדים מהתוצאות העסקיות

עונת הדוחות האחרונה הייתה הדגמה מצוינת לניתוק מסוים בין השערים לבין התוצאות העסקיות. הפער הזה עורר ספקות. מחד, שיעור ההפתעות לטובה בעונת הדוחות האחרונה היה נמוך מהרגיל - אינטל ואלפבית חטפו מהלומה, ויצרניות השבבים לא הצליחו להרגיע את המבקרים. מנגד, נאסד"ק 100 המשיך בנסיקה, עד שציוצים של טראמפ קטעו את הטיפוס.

שווי השוק היחסי של נאסד"ק 100, נכון למאי 2019, עומד על כ-36% ביחס ל-S&P 500, והוא מתקרב לרמות של שנת 1999. מנגד, ניתן לטעון כי החברות היום מייצרות פי ארבעה רווחים לעומת מה שהיה 20 שנה אחורה.

ברור שלא הכול הולך חלק: פייסבוק מתמודדת עם רגולטורים, גוגל נלחמת על רווחי פרסום ומלחמת הסחר עם סין מקשה על אפל ועל יצואניות אחרות. רווחי הענף התכווצו ברבעון הראשון, ומסתמן כי מדובר ברבעון הגרוע ביותר מאז 2009. הצמיחה נחלשת, משום שמוצרים כמו סמארטפונים נכנסים לשלב הבשלות, ויצרניות הרכיבים, כמו שבבים, מתמודדות עם היחלשות הביקושים.

 תמונת הרווחים בריאה יותר

המשקיעים שהחליטו להזרים לנאסד"ק 100 כ-2 טריליון דולר מאז חג המולד, האמינו כנראה כי מדובר בקשיים זמניים, וחברות שיעמדו במבחן הזמן יעשו זאת בזכות הרווחיות, הגמישות והחדשנות שמאפיינת אותן.

רק שלוש חברות זכו להכיר את ערך הטריליון דולר בשוויין: מיקרוסופט, אפל ואמזון, ושלושתן מככבות במדד עם משקל כולל של כ-30%. בשנה שעברה הרוויחו חברות נאסד"ק 100 460 מיליארד דולר, גידול של 900% לעומת השיא של בועת ההייטק. עליית שווי המניות הייתה איטית הרבה יותר - רק 69% ביחס למרץ 2000.

למיקרוסופט אולי לקח שני עשורים לחזור לשווי שוק המניות שלה אחרי המשבר. התעשייה עצמה מעולם לא הפסיקה לעוף. פיתוח הסמארטפונים וטכנולוגיית הענן לא רק אפשרו תקומה לתחייה של חברות כמו אפל ומיקרוסופט, אלא גם הולידו כוכבות חדשות כמו פייסבוק ואלפאבית.

כמה מילים על התמחור. שווי השוק של נאסד"ק עומד כאמור על 36% בהשוואה ל-S&P 500, והרווחים מהווים רק 29%, מה שמרמז על מכפילים יקרים יותר. עם זאת, הפער הנוכחי רחוק שנות אור מזה של לפני 20 שנה: 44% עבור שווי שוק - 7% בלבד עבור הרווחים.

 10 המניות הגדולות בנאסד"ק 100

אם נשווה את חמש המניות הגדולות היום (אפל, אמזון, מיקרוסופט, אלפאבית  ופייסבוק) לאלו של ימי בועת דוט.קום (מיקרוסופט , סיסקו , אינטל, אורקל , לוסנט) ולאלו של בועת ניפטי 50 של שנות ה-70 בארה"ב (יבמ, איסטמן קודאק, סירס, ג'נרל אלקטריק, זירוקס), נגלה כי רמת המכפילים לא קרובה לרמות העבר, אם כי גם לא זולה. הרווחיות כפולה מזו של תקופת הדוט.קום ושווי השוק (שיעור מתוך S&P 500) זהה בערך בהשוואה לדוט.קום, ונמוך יותר בהשוואה לניפטי 50.

לא תמצאו תמימות דעים בוול סטריט - חלק מהאנליסטים סבורים כי התמחור הנוכחי לא מוצדק וחלק סבורים כי המחצית השנייה תהיה טובה יותר מהראשונה, כמובן בהנחת שקט בזירת הסחר והתאוששות בכלכלת סין.

תיקוני שוק או "הוצאת אוויר חם" בעגת הסוחרים בהחלט אפשריים, ואולי אפילו בריאים, משום שהם מחדדים את תקיפות הקשר בין הפעילות הריאלית לתמחורה. נראה שלא ניתן לשלול גם תרחיש של ירידות חזקות יותר, בין אם מסיבות גיאופוליטיות, בין אם כתוצאה מגורמים פנימיים. נראה כי בוול סטריט יסכימו רק על דבר אחד - מניות הטכנולוגיה יכולות לעלות או לרדת; התעשייה עצמה בלתי ניתנת לעצירה. 

הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם מדדים, מקבוצת אקסלנס. לקבוצת אקסלנס יש עניין בנכסים פיננסיים המוזכרים בסקירה זו. המידע האמור הוא לצורך מידע בלבד ואין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך, המתחשב בצרכיו של כל אדם