יוקר המחיה אינו חזות הכול - המונופולים והקרטלים דווקא כן

יוקר המחיה אינו חזות הכול - כך טען נשיא התאחדות התעשייה והמלאכה בישראל, יוסי אלקובי, בטור שהתפרסם ב"גלבוס" ("המאבק ביוקר המחיה אינו יכול להיות חזות הכול", 15.5.2019), ואף טען כי המהלכים להורדת יוקר המחיה הננקטים על-ידי הממשלה - בין היתר באמצעות עידוד יבוא מחו"ל - פוגעים בתעשייה הזעירה בישראל ובצמיחת המשק.

למרבה הפלא אלקובי התעלם לחלוטין מהפיל הענק שבחדר ומהסיבה האמיתית ליוקר המחיה בישראל - המונופולים, הקרטלים ומוקדי הכוח הלא פרופורציונליים שהשתרשו כאן מאז קום המדינה. מונופולים וקרטלים אשר מונעים במשך שנים כל תחרות בריאה במשק. מונופולים וקרטלים אשר מביאים לכך שלא רק הצרכן מפסיד בכל קנייה, אלא גם - ובעיקר - התעשייה הקטנה והזעירה עליה מדבר אלקובי בטורו.

היעדר התחרות הוא זה שפוגע פגיעה אנושה בצמיחת המשק - ולא היבוא מחו"ל. היעדר התחרות הוא זה שמונע מהתעשיינים הקטנים לצמוח - ולא היבוא מחו"ל. היעדר התחרות הוא זה שגורם לכך שכל המשק מפסיד - וזאת רק על-מנת שכמה מונופולים ישמרו על כוחם ואף יעצימו אותו.

חשיבותם העצומה של היצרנים הקטנים, החקלאים והתעשיינים הקטנים למשק הישראלי ברורה כשמש - רק שהאיום עליהם אינו נובע ממקורות חיצוניים כמו יבוא מחו"ל, אלא דווקא מבית. כדי להבין את ההשפעה ההרסנית של המונופולים והקרטלים על המשק הישראלי, הנה כמה נתונים מדאיגים: 

יש בישראל היום 72 מונופולים מוכרזים (מתוך 112 מונופולים הלכה למעשה שחלקם אינם מוכרזים). למספרים הללו אין אח ורע בעולם.

בישראל של 2019 יש עדיין מוקדי כוח לא פרופורציונליים בכל תחומי החיים הבסיסיים בישראל - במזון (קרטלים ומונופולים בכל שרשרת הערך ובמגוון תחומים), בדיור (המונופול של רשות מקרקעי ישראל), בתחבורה (מוקד הכוח הממשלתי של משרד התחבורה), בבנקאות (הדואופול של בנק הפועלים ובנק לאומי ששולטים ב-60% משוק הבנקאות), ובמשק החשמל והגז (מונופול בכל שרשרת הערך של מקטעי ייצור-הולכה-אספקה).

מוקדי הכוח הללו הם הסיבה המרכזית לכך שרמת המחירים בישראל, על-פי כל המחקרים העדכניים, גבוהה בכ-20% מרמת המחירים הממוצעת במדינות ה-OECD. המשמעות היא שמשפחה ממוצעת בישראל, שמוציאה על-פי הלמ"ס כ-15 אלף שקל בחודש, הייתה יכולה לחסוך 3,000 שקל בחודש אם רק היינו מפרקים את המונופולים, שוברים את הקרטלים ומייצרים כאן תחרות בריאה. ולא רק המשפחות היו מרוויחות - גם העסקים הקטנים והחברות הבינוניות היו נהנים מצמיחה מוגברת.

לפני שמונה שנים פרצה המחאה החברתית הגדולה של 2011, כאשר חצי מיליון איש יצאו לרחובות כדי לזעוק - "יקר כאן". כל-כך יקר. שמונה שנים חלפו, ושום דבר לא השתנה. אז יוקר המחיה אולי אינו חזות הכול, אבל המונופולים והקרטלים - דווקא כן.

אז אולי נשלב ידיים עם התאחדות התעשייה והמלאכה ונפעל יחד לפירוק המונופולים והקרטלים במשק, לטובת כלל אזרחי ישראל?

הכותב הוא יזם הייטק ופעיל חברתי, ממובילי תנועת "קואליציית יוקר המחיה"