NFX, קרן ההון סיכון של היזם והמשקיע גיגי לוי וייס, גייסה קרן שנייה בגובה 275 מיליון דולר. NFX היא קרן להשקעה בחברות בשלבים המוקדמים הממוקמת בקליפורניה ובישראל. הקרן ממוקדת במיזמים בשלבי הסיד, ולעיתים משקיעה גם בסבבי פרה-סיד או A, ומשקיעה בחברות שהמודל שלהן מבוסס על "אפקט הרשת" (הסבר בהמשך).
לוי וייס הקים את הקרן יחד עם ג'יימס קורייר ופיט פלינט, שניהם יזמים ומשקיעים מוכרים ומנוסים מעמק הסיליקון. לשלושתם יחד רקורד של הקמה וניהול של עשר חברות, שהגיעו לאקזיטים בשווי כולל של עשרה מיליארד דולר. הדבר מאפשר לשלושה לנהל את הקרן במודל יחודי במסגרתו הם לא לוקחים משכורות. "אנחנו חושבים שזה מייצר התאמה מאוד מעניינת ביננו ובין המשקיעים של הקרן, וגם ביננו לבין המייסדים. כי הצורך שלנו שהם יצליחו הוא גבוה כמו הצורך שלהם להצליח", אומר לוי וייס בשיחה עם "גלובס".
לוי וייס מספר כי אחת הסיבות בגללן התחיל את הקרן, היא כדי לעזור למיזמים ישראלים ליצור קשרים בארצות הברית, ובייחוד בעמק הסיליקון. "לאורך השנים ביצעת הרבה השקעות כאנג'ל, וגיליתי שהחברות שלי, מה שהכי חסר להן זה הקשר לעמק. אני יחסית מחובר לעמק, וגם יושב בועדת הלקוחות המייעצת של פייסבוק, וגיליתי שזה היה אחד הדברים שיכולתי לעזור בהם יחסית הרבה לחברות שלי", הוא אומר. "החברות שאנחנו משקיעים בהן מקבלות גשר לעמק שהוא הרבה מעבר למה שאני רואה שקרנות אחרות יכולות לתת. היזמים יעבדו בהתחלה מהמשרדים שלנו בעמק אם יחליטו לעבור לפה, ונעזור להם לגייס עובדים ולחבר אותם לספקים הכי טובים".
NFX התחילה את דרכה ב-2015 בתור האצה לסטארט-אפים שהשקיעה 120 אלף דוללר בכל חברה שהשתתפה בתכנית. גיוס הקרן הראשונה בגובה 150 מיליון דולר הושלם בנובמבר 2017, והשקיעה ב-25 חברות, עם גובה השקעה ממוצע של שני מיליון דולר בחברת סיד. לדברי לוי וייס, הקרן הנוכחית היא אחת מקרנות הסיד הגדולות ביותר בעמק הסיליקון. הדבר נועד לאפשר השקעה במספר רב יותר של חברות וגם בסכומים גדולים מבעבר. מאז הקמת NFX לוי וייס הפסיק להשקיע כאנג'ל עצמאי. מרבית משקיעי הקרן הם קרנות ציבוריות ואוניברסיטאות מארצות הברית ומעט קרנות של קרנות. בנוסף, לקרן משקיע מוסדי אחד מישראל. לדברי לוי וייס, כלל המשקיעים בקרן הראשונה השתתפו והגדילו את השקעתם בקרן השנייה, ואף הצטרפו שלושה משקיעים חדשים.
הקרן משקיעה בחברות שמתבססות על "אפקט הרשת", כלומר התועלת של המשתמשים עולה מכך שיש יותר ויותר משתמשים במוצר או בשירות. דוגמאות בולטות הן פייסבוק וווטסאפ אותה רכשה, אך גם אתרי יד שנייה כמו קרייגסליסט והסטארט-אפ של עדי טרטקו הישראלית, האוז. כך, אם לא היו כמעט משתמשים בווטסאפ, לא היה עם מי לתקשר. אפקט רשת נותן יתרון לחברות האלו, כי הוא מונע מעבר לשירותים מתחרים, שעדיין מספר המשתמשים בהם נמוך. "הסיבה שאנחנו ממוקדים באפקט הרשת היא שכיזם, יכול להיות שאני בונה מוצר מדהים, מעתיקים אותי בשנייה ואני גמור. מלבד פטנטים, יש ארבעה דברים שמגינים על החברות: הראשון זה מותג, כמו אפל, שאפילו אם מישהו אחר ייצר משהו יותר טוב מחר - אין לו מותג חזק כמו שלה; השני זה גודל, למשל אמזון שדרכה אני מקבל מוצרים במחיר הכי טוב כי רק היא עובדת בכזה סקייל; השלישי זה הטמעה, שברגע שהמוצר מוטמע אצלך קשה מאוד להוציא אותו מהמערכת", אומר לוי וייס.
"אבל שלושת הדברים האלה לא רלוונטיים עבור סטארט-אפ, כי אי אפשר להתחיל כמותג חזק או בסדרי גודל רחבים, ואני לא מכיר הרבה לקוחות שיסכימו להטמיע מוצר של חברה צעירה באופן הזה. לכן אנחנו מגיעים להגנה הרביעית שהיא הרשת - היא הכי רלוונטית לעולם האינטרנט ובגלל שהאפקט הזה גדל מאוד מהר הוא רלוונטי גם לסטארט-אפים".
משום שהשותפים בקרן לא לוקחים משכורות, הקרן מסוגלת להשקיע את כספה באפיקים אחרים: ב-NFX עובד צוות של 11 מתכנתים שמפתח תוכנות אוטומציה לשימוש הקרן, ותוכנות לשימוש חינמי עבור מייסדים. "אנחנו מאמינים שבסוף תכנה ודאטה יעשו את השינוי הכי גדול, וזה מצחיק שהתחום שהכי תומך בתוכנה שמשנה את העולם - תחום ה-VC - הוא התחום שהכי פחות עבר שיבוש של תוכנה ועובד אותו הדבר במשך שנים", אומר לוי וייס. "הדבר הכי מיוחד שאנחנו עושים זה צוות התכנה שלנו שבונה שני סוגים של כלים: הראשונים הם פנימיים לקרן, שעוזרים לנו לבנות זרימה של עסקאות ולתעדף עסקאות, כי אנחנו רואים הרבה אלפים של חברות בשנה".
"הסוג השני הוא כלים שנועדו לעשות למייסדים את החיים קלים. הכלים הללו הם חינמיים ופותחים לכולם והם נועדו לייעל את העבודה של המייסידם מול משקיעים". עד היום NFX פיתחה שני כלים אחד נקרא סיגנל, והוא מעין רשת חברתית שנועדה לסייע למייסדים למצוא ולהתחבר למשקיעים הנכונים עבורם באמצעות התאמה בין מאפיינים כמו תחום ושלב. כלי שני נקרא The Company Brief והוא נועד לסייע ליזמים ליצור קשר עם משקיעים עם תקציר מובנה ולעקוב אחרי כל שלב בתקשורת שלהם כולל קבלת התקציר, הורדה ופתיחה שלו.
"הדברים האלה נותנים לנו תשתית טכנולוגית שאנחנו מאמינים שבסופו של דבר תיתן לנו יתרון תחרותי גדול. אנחנו כבר היום רואים שהכלים הפנימיים שלנו כבר עושים אותנו יעילים יותר ממה שהיינו בעבר באופן מהותי, ודבר שני אנחנו רואים שהכלים שהוצאנו ליזמים כבר משפרים את העבודה בתעשייה, ואנחנו מקבלים דרכם פניות ואפשרות לעסקאות. בנוסף, אנחנו מקבלים מזה מידע סטטיסטי ולא מידע ספציפי, אבל אנחנו מבינים מזה טרנדים למשל. אנו מאמינים שעם הזמן, ככל שהכלים ישתפרו, היתרון מהם ילך ויגדל".
לדברי לוי וייס, מאחורי הניהול יוצא הדופן של הקרן עומדת תפיסת עולם של המייסדים הנוגעת לשינויי שהם מזהים בתרבות היזמית בעמק הסיליקון. "בשנים האחרונות, כמו שאצלנו מתלוננים על תרבות האקזיט, בעמק יש תחושה שתרבות הכסף טיפסה מעל הדחף לשנות את העולם", הוא אומר. "זה משפיע על איך כולם מסתכלים על כל דבר, איך ההצלחה של חברה נמדדת. במקום מדידה לפי מה הבאת לעולם ומה ייצרת ואיך זה השפיע על החיים של אנשים, אתה נמדד לפי כמה כסף זה שווה כרגע - בגלל שכסף הוא דבר מדיד כמותית. המרדף הזה אחרי מי יוניקורן ומי לא גורם לרדיפה אחרי עסקאות בשווי גבוה רק כדי להגיע למיליארד הזה. זה בא על חשבון הדחף של מייסדים ומשקיעים ליצור".
"אנחנו לא קרן אימפקט, אלא קרן רגילה לכל דבר, והמשקיעים שלנו מסתכלים על החזרים, ולכן גם אנחנו. אבל בדרך, אנחנו רוצים להסתכל על כמה אנשים משתמשים במוצר ואיזה השפעה יש לו על חיים שלהם. זה מתוך אמונה אמיתית שאם למוצר יש השפעה על החיים של אנשים - הכסף כבר יגיע".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.