חור בקורות-החיים? תשכחו מראיון עבודה

"מזמן לא קראתי פוסט/מאמר/טור כל-כך מדכאים", כתבה לי קוראת בתגובה לטור האחרון שלי (עכשיו באים?), שמסביר מדוע במגזר העסקי כמעט בלתי אפשרי להתחיל לבנות קריירה כשכירים במקצוע חדש בגיל 45 (בניגוד לעצמאים שיכולים לפתוח עסק בתחום מקצועי חדש לגמרי כמעט בכל גיל). הטריוויה הזאת הצליחה לערער את שלוותם של רבים, ביניהם עובדת הייטק בת 45 שכתבה לי: "אני מזועזעת ומאוכזבת קשות מהכתבה שלך", והבטיחה שאם תפגוש אותי ביום מן הימים, היא תשמח להאיר את עיניי, שלצערה "בשלב זה אין ספק שהן חשוכות".

ליקוי מאורות

חשוכות? אם גברתי רוצה חשכה של ממש, קבלי טור שהתחלתי לכתוב לפני מספר שבועות, שמרוב חושך דחיתי את הפרסום שלו שוב ושוב, אז למקרה שניפגש, שתהיה לך התמונה הרחבה. הטור נכתב בעקבות סרטון יוטיוב שמאחוריו עומד גוף בשם cancer@work, הטוען כי מבחינת חולי סרטן שהחלימו כמעט בלתי אפשרי כיום למצוא עבודה. מדוע? מפני שיש להם חור בקורות-החיים.

ליקוי המאורות הזה הוא כולו באדיבות טכנולוגיות גיוס עובדים בהן משתמשות מרבית החברות האמריקאיות (כך על-פי הסרטון), המתוכנתות לדחות אוטומטית מועמדים ללא רצף תעסוקתי, לא משנה מאיזו סיבה (Disease, inactivity or blank period). מספיק שהחלטת לא לעבוד שנה כדי לגדל את התינוק שזה עתה ילדת, שפוטרת ולא מצאת עבודה תקופה ממושכת, שרצית להתאוורר מעבודה קשה ולקחת חופשה ארוכה, או שחלילה חלית במחלה קשה - את לא תצליחי להגיע לריאיון עבודה, לא משנה כמה את מוכשרת, משכילה וחרוצה.

לא יעזרו לך גם כל מילות המפתח שתשזרי בקורות-החיים, עדות לניסיון הרב, לידע ולמומחיות שצברת במשך שנים. אם יש לך חורים במסמך, כנראה שמעסיקים לא ירצו להתעסק איתך, מחשש שהחור הוא עדות למקצועיות לקויה (אם את לא מוצאת עבודה, בטח יש לכך סיבה טובה), לחוסר רצינות (אחרת לא היית יורדת מהרכבת באמצע נסיעה), לאישיות בעייתית (כנראה בגלל זה פיטרו אותך) או לבריאות לקויה. וגם אם החלמת ממחלה קשה, הם יעדיפו את הבריאים שבחבורה (אחרי שראית את מלאך המוות מקרוב, אולי לא תרצי לשוב ולקבור עצמך בעבודה), ותאמיני לי שלא חסרים כאלה.

אפליה ידנית

השוק מוצף בבעלי מקצוע מנוסים האוחזים בקריירות מדוגמות, ואין צורך לקחת סיכון עם "חשודים פוטנציאליים". ועוד לא אמרנו כלום על אפליית עובדים בשל מינם, גילם, דתם, מוצאם ושאר שמחות שהחוק לא מאפשר להטמיע בטכנולוגיות המיון האוטומטיות, פרמטרים שבגינן מעסיקים מסננים מועמדים "ידנית", בראיונות דיגיטליים ופרונטליים.

אז עכשיו בואי נחשב את ההסתברות של מי שבגיל 45 מנסה לבנות קריירה חדשה במקצוע בו אין לו כל ניסיון, ואת סיכוייו להצליח לעבור את המסננות האוטומטיות והידניות שמציבים בפניו מעסיקים, שכה חובבים לגייס בשיטת "העתק הדבק". ואם נראה לך שזה הולך להשתנות, אז כנראה שרק לרעה, ועל כך תעיד התנופה הגדולה שצובר תחום ה-HR Tech שהפך לא מכבר לאחד החמים בהייטק. טכנולוגיות המיון האוטומטיות הולכות ומשתכללות במטרה לייעל, לקצר ולהוזיל את תהליכי הגיוס, והן אינן עושות חסד עם מי שאינו הטיפוס הקלאסי (מרבית מהנדסי הפיתוח הם גברים לבנים צעירים, המתכנתים את המערכות הללו בצלמם ובדמותם).

לעקוף את הטכנולוגיה

אז מה עושים? האמת שאין לי מושג אם הטכנולוגיות הספציפיות הללו כבר עשו עלייה, אבל גם בישראל מספיק קשה לצלוח את תוכנות הגיוס, גם כשהניסיון מתאים בול לדרישות. לכן הדרך הטובה ביותר היא לעקוף את הטכנולוגיות הללו, כלומר, לחפש עבודה שלא דרך הפצת קורות-חיים במנועי חיפוש אלא על-ידי נטוורקינג. גם ככה מרבית המשרות לא מתפרסמות בשום מקום, במיוחד הבכירות שבהן, והדרך היחידה להגיע אליהן (הייתה ועודנה) היא באמצעות רשת הקשרים.

כמובן שמדובר רק בפתרון טקטי, כי גם אם תעקפו את המסננות האוטומטיות, עכשיו צריך לצלוח גם את המסננות הידניות, וכדי שזה יקרה, צריך שהקריירה שלכם תתוכנן בקפידה גם בהיבט האסטרטגי. צריך שמסלול הקריירה שתבנו יהיה סולידי ומובחן מקצועית, רצוף תפקידים שימצבו אתכם כמנהלים ו/או כבעלי מקצוע ראויים לתפקידים אליהם אתם מכוונים, ורק אל תשכחו שלכישורים וליכולות שלכם אין ערך, אלא באופן שהם באים לביטוי במסלול הקריירה. בהצלחה ורבה בריאות.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: oran@rudi-cm.com