כשההורה עצמו בגיל ההתבגרות

בארצות-הברית, אחת המדינות המובילות מבין המדינות המפותחות באחוז הבנות ההופכות לאמהות בגיל ההתבגרות, תופעת ה-Teen Mom צברה פופולריות כה רבה, עד כי סדרת ריאליטי העוקבת אחר חייהן הפכה חלק מהן לכוכבות תרבות מקומיות. למרבה השמחה, בישראל התופעה נדירה הרבה יותר, ושכיחותה אף מצויה בסימן ירידה; ובכל זאת, הריונות בלתי מתוכננים מתרחשים ומביאים להיווצרות משפחה שבראשה עומד למעשה קטין.

הורות של קטינים מעלה שאלה משפטית מעניינת: אם החוק קובע שהאחריות על קטין מצויה בידי הוריו, מי יהיה אחראי מבחינה משפטית על הקטין שנולד לקטין - האם יהיה זה ההורה הקטין, שמבחינה חוקית אינו עצמאי לקבל החלטות משמעותיות אפילו עבור עצמו; או הוריו, קרי הסבא וסבתא של הקטין שנולד.

שאלה זאת עמדה במרכז פסק דין שניתן השבוע בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב. בתיק זה בני הזוג נפרדו כאשר האם הייתה בחודש החמישי להריונה, ומספר חודשים לאחר הולדת הבן, האם הגישה תביעה לקביעת המשמורת הבלעדית בידיה. בעת הגשת התביעה לאם מלאו 20, ואילו האב הוא בן 17.5, תלמיד כיתה י"ב - ולפיכך קטין.

לאור גיל התינוק וגיל האב, בית המשפט אכן העניק בתחילה משמורת בלעדית לאם, אך אז הגישו רשויות הרווחה תסקיר סעד בנוגע למשפחה, והתמונה שעלתה ממנו שינתה את זווית הראייה של בית המשפט. מתסקיר הסעד עלה כי האם אמנם בגירה מבחינה חוקית, אך מבחינה נפשית היא אינה מוכנה לקבל על עצמה את העול הבלעדי של גידול התינוק.

האם היא בת למשפחה חרדית בת 12 נפשות ומתגוררת עם התינוק בבית הוריה בבני-ברק. היא סובלת מקשיים רגשיים עקב הלידה ואינה זוכה לתמיכה הפיזית, הסביבתית והחברתית האינטנסיבית לה היא זקוקה, בקהילה בה היא חיה. רשויות הרווחה אף הבחינו בסימנים פיזיים של הזנחת התינוק.

מאידך, דווקא סביבתו של האב הקטין התגלתה כמתאימה יותר לגידול התינוק. אף הוא מתגורר בבית הוריו, אך משפחתו קיבלה באהבה את לידת התינוק והכינה בביתה חדר המכיל את כל הצרכים הדרושים לטיפול בו. בית המשפט גם התרשם מכנות דבריו של האב הקטין, מבגרותו הרגשית, מלקיחת האחריות במהלך ההריון ולאחר הלידה, ומהרצון הכן, שלו ושל בני משפחתו, להיות שותפים בגידול בנו.

המכשול העיקרי שנותר הוא אם כן הסוגיה המשפטית, כיצד ניתן יהיה להעניק להורה זכויות וחובות של משמורת ואחריות הורית, כשהוא עצמו קטין.

בפסק דינו בית המשפט הבהיר את ההבחנה בין אפוטרופוסות משפטית למשמורת משפטית. אפוטרופוסות כוללת את הזכות לקבל החלטות משמעותיות עבור הקטין כמו היכן יגור, היכן יתחנך, אילו טיפולים רפואיים יקבל ועוד. זכויות אלה מוקנות להורים באופן טבעי עם לידת הקטין, ולא על-ידי בית המשפט, ונשללות מההורים לעתים נדירות. זכויות משמורת, מאידך, ניתנות להורה בהתאם להכרעת בית המשפט ונוגעות רק לשהייה הפיזית עם הקטין בזמנים מסוימים, ולכן גם הוחלפו בשנים האחרונות במושג "זמני שהות".

לאור זאת, ברור כי זכויות האפוטרופוסות על התינוק נתונות לאביו באופן אוטומטי על אף היותו קטין, וכך נוצר מצב אבסורדי, במסגרתו מבחינה חוקית האב רשאי להכריע בסוגיות שונות עבור בנו - בעוד שעבור עצמו הוא אינו רשאי לקבל הכרעות באותן סוגיות, אלא הוריו.

כדי להתגבר על מכשול זה, בית המשפט העניק לאב הקטין מעמד משפטי עצמאי מכוח צו שיפוטי באמצעות קונסטרקציה משפטית שנקראת "אמנסיפציה של קטינים". המשמעות היא שהאב הקטין הוכר על-ידי בית המשפט כאב לכל דבר, ונקבע כי ההורים יחלקו אחריות הורית משותפת על התינוק, וכי הסדרי השהות עימו יתחלקו בין בתי ההורים בחלוקה כמעט שווה.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il