חברת אלגטק (Algatechnologies) מקיבוץ קטורה, המגדלת מיקרו-אצות בשיטות חקלאיות מתקדמות ומפיקה מהן רכיבים לתעשיית הקוסמטיקה והרפואה, חתמה על הסכם להימכר לקבוצת סולאביה הצרפתית (Solabia).
במסגרת העסקה, סולאביה רוכשת 80% מהון החברה, בעוד קיבוץ קטורה, שבה הוקמה אלגטק, ייוותר עם 20% מהחברה (הקיבוץ לא ימכור מניות בעסקה). המשקיעים גרובפוינט ו-JCA, שהחזיקו ב-80% מהמניות של אלגטק, הם שמוכרים את המניות שלהם לסולאביה. שווי החברה לפי העסקה מוערך ב-100-80 מיליון דולר.
סולאביה היא חברה מובילה עולמית בייצור רכיבים טבעיים לתחום הקוסמטיקה ובריאות העור. באחרונה קיבלה קבוצת סולאביה השקעה מקרן TA Associates האמריקאית, שביצעה בעבר כמה השקעות בישראל במאות מיליוני דולרים, וככל הידוע, בכל המקרים מכרה את החברות ברווח לאחר שנים ספרות. בעקבות העסקה TA הופכת לבעלת השליטה בשרשור באלגטק.
אלגטק מסרה כי בעקבות העסקה היא תהפוך למוקד פעילות הרכיבים לתחום המזון ותוספי המזון של קבוצת סולאביה, שתתמקד בעצמה בתחום הקוסמטיקה והרכיבים לתחום הרפואה והתעשייה. על רקע זה צפויה להיכנס פעילות נוספת לאלגטק הישראלית, ייתכן אף מעבר לתחום האצות. מערך השיווק של אלגטק ישווק חלק ממוצרי המזון ותוספי המזון של סולאביה.
"בונוס גבוה משל עובדי סודהסטרים"
בחברת אלגטק מועסקים כיום 70 עובדים, ובעקבות העסקה יקבלו כל עובדי החברה בונוס של לפחות 20 אלף שקל. "זה בונוס גבוה יותר ממה שקיבלו עובדי סודהסטרים. אנחנו נותנים אותו לכל עובד, כולל אנשי הניקיון", מתגאה מנכ"ל החברה, חגי שטדלר.
אלגטק הוקמה ב-1998 על ידי קיבוץ קטורה על בסיס הטכנולוגיה של פרופ' סמי בוסיבא מאוניברסיטת בן גוריון. החברה מגדלת אצות בסביבת גידול מבוקרת, המושפעת לטובה מן השמש הרבה ומן האוויר הנקי של אזור הערבה. הטכנולוגיה הייחודית של החברה מאפשרת גידול של האצות תוך מיקסום הרכיבים הרצויים באצה וטכנולוגיות נוספות מאפשרות להפיק את הרכיבים הללו מן האצה באופן יעיל ותוך שימור הערכים שלהן.
אלגטק נחשבת לסיפור הצלחה של הערבה. היא הגיעה לרווחיות בעקבות השקעה לא גבוהה, והיום רושמת הכנסות (בהיקף שלא פורסם) ל-30 מדינות. בחלק מן המקרים מוצריה נמכרים ישירות לצרכן ובחלקם לחברות מזון, תוספי מזון וקוסמטיקה. מפעל החברה הוא בהיקף של 80 דונם, ובו 600 קילומטר של "פוטו-ביוריאקטורים", סביבות סגורות שבתוכן מתרחש גידול האצות, באופן שעדיין הוא חשוף לשמש.
גרעין השליטה באלגטק (60%) נמכר לראשונה לפני 6 שנים לקרן ההשקעות הבריטית Grovepoint לפי שווי שהוערך אז ב-50 מיליון דולר. שאר המניות נותרו אז בידי קיבוץ קטורה וקרן JCA Cheritable Foundation (קרן הברון הירש).
המוצר המוביל של החברה הוא אסטקסנטין - נוגד חמצון חזק, שעליו מתבססות רוב הכנסות החברה. נוגדי חמצון נחשבים לבעלי יכולות אנטי אייג'ינג, ופעילותו של הרכיב (לאו דווקא מתוצרת אלגטק) נתמכת במאות מחקרים.
בשנה האחרונה השיקה החברה, בתמיכת רשות החדשנות ומרכז השקעות, מוצר נוסף - פוקוסנטין - המיועד לתחום המטבוליזם (מניעת השמנה, סוכרת, מחלות לב) ובריאות הכבד. גם במקרה הזה מדובר בתוסף מזון.
לחברת צנרת של מוצרים חדשים שמקורם במיקרו אצות הגדלות בשיטה הייחודית שלה, שבכוונתה להשיק בשנים הקרובות. בתקופה הקרובה מתוכננת השקעה של 20 מיליון דולר בהרחבת יכולות הייצור של החברה ובהאצת פעילות המו"פ.
לדברי שטדלר: "הצוות המדהים של אלגטק כותב כל יום דפים חדשים בספר של המיקרו אצות, ומותח את הקצה של יכולות היצירה והחדשנות בתחום שנמצא עדיין בראשיתו. העולם מחפש תחליפי רכיבים משמעותיים מן הטבע, בעקבות הידלדלות הדגה בים. המיקרו אצות יתפסו מקום מרכזי בתעשיות השונות במאה ה-21, ולאלגטק מהערבה הישראלית יהיה חלק מרכזי בכך".
ג'רארד ז'וסה, מנכ"ל קבוצת סולאביה, אמר כי "יכולות המו"פ החלוציות של אלגטק, מתקני הייצור המרשימים, היצע המוצרים הרחב ובסיס הלקוחות המבוסס שלה מקנים לסולאביה הזדמנות לחזק את מעמדה בתעשיית המיקרו אצות, ובעיקר בשוקי התזונה ותוספי המזון. בהמשך לרכישה שביצענו ב-2016 של חברת Algues & Mer ,העוסקת גם היא בתחום, היכולות של אלגטק יאפשרו לנו לחזק ולהעמיק את מיצובנו בשוק המזון ותוספי התזונה".
בראדלי פריד, מייסד-שותף ב-Grovepoint אמר: "כשהשקענו באלגטק לפני שש שנים, זיהינו הזדמנויות צמיחה בשוק המיקרו אצות וראינו בחברה פוטנציאל גדול להובלת התחום. הצוות של אלגטק הצליח לממש את היכולות של המיקרו אצות.
עו"ד פיטר שוגרמן מיגאל ארנון ושות' ייעץ לאלגטק, עו"ד אסף נחום מהרצוג פוקס נאמן שימש כיועץ משפטי לסולאביה. בבריטניה, Mishcon de Reyea ייעצו לאלגטק ו-Latham & Watkins ייעצו לסולאביה.
מנכ"ל אלגטק: "הערבה תהפוך למרכז ביוטכנולוגיה ימית"
העוברים ליד קיבוץ קטורה בערבה, 51 קילומטר צפונית לאילת, יוכלו לראות מראה מוזר: שורות שורות של מעין צינורות ירוקים ואדומים, שהם למעשה החלק העיקרי של המפעל של אלגטק. חקלאות, תעשייה או ביוטק? קשה לומר בדיוק, אך הדבר המשמעותי הוא שבתוך הצינורות האלו מופקים מאצות חומרים המשווקים בכל העולם, בעיקר בארה"ב ובאסיה. "זה סוג של פלא שבאמצע המדבר הצלחנו לייצר חברה שעם יד על הלב, היא מודל לחיקוי עולמי", אומר חגי שטדלר, מנכ"ל החברה.
"היום כולם יודעים שאצות הן בעלות תפקיד חשוב בתזונת העתיד, אבל צריך לגדל אותן בצורה איכותית, זולה וידידותית. בתחום האצות אנחנו כותבים את הספר. אנשים עובדים אצלנו בחום של הקיץ ובקור של החורף, ועושים את זה כי הם מאמינים בחשיבות של מה שעושים".
העובדים הם אנשי תעשייה, שגרים בסביבת קטורה, מאילת ועד קיבוץ יעל. בנוסף למי שמתחזק את הצינורות, ישנם אנשי מו"פ של החברה אשר מזהים רכיבים פעילים באצות הדרושים לשוק ומוצאים את הדרך הטובה ביותר לגדל ולהפיק אותם.
"עם 70 עובדים המועסקים אצלנו ישירות ועוד שירותים שאנחנו צורכים מבחוץ, אלגטק נחשבת למוקד תעסוקה חשוב, באזור שזכה בתחרות המפוקפקת על התואר 'הכי פריפריה בישראל'. כבר כמה זמן אנחנו רוצים לגייס עובדים נוספים, אבל הייתה מצוקה של דיור. כעת הקיבוצים קיבלו תמיכה ממשלתית לבניית יחידות דיור באזור ואנחנו מתכוונים להרחיב את כמות העובדים".
מי המשוגע לדבר שהחליט למתוח צינורות עם אצות לאורך קילומטרים בערבה ואף הוציא את זה לפועל?
"החברה נולדה מרעיון של פרופ' סמי בוסיבא מאוניברסיטת בן גוריון, שלמעשה עובד בקמפוס שדה בוקר של האוניברסיטה, והוא הבין שהערבה נותנת את התנאים הטובים ביותר לגידול מוצר כזה. הוא יזם את החברה יחד עם קרן הברון הירש (JCA), קרן פילנתרופית להשקעות בפריפריה. אני לא יודע בדיוק כיצד נוצר הקשר עם קטורה, אבל הקיבוץ הוא בעצם "המשוגע לדבר", שהביא את החברה למצב שבו קרן גרובפוינט נכנסה ומאז החברה הפכה לרווחית ועושה חיל.
"שום דבר פה לא פשוט, אנחנו חברה בינלאומית שעובדת מול תחרות מכל העולם. אנחנו חייבים להיות חדשנים בכל שרשרת הייצור והערך, כי אם אין לנו תחרותיות ברכיב אחד, אז אין לנו כלום".
שטדלר מציין כי הערבה יכולה להיות מרכז עולמי מוביל לביוטכנולוגיה ימית. "אצות, דגים, אלמוגים שגם להם יש ערכים בריאותיים רבים".
מרכז מוביל לביוטכנולוגיה ימית במדבר?
"כן, הגידול הוא במערכות סגורות, אך כאן יש השמש, יש הניקיון והאנשים החכמים והמחויבים. אי אפשר לבסס את הכלכלה שלנו רק על הייטק. מנגד, בחקלאות של פלפלים ועגבניות אין לנו באמת יתרון. צריך להכניס בכל מקום תעשיות חדשניות שיש להן יתרון תחרותי בינלאומי". האוניברסיטה, שטדלר, רשות החדשנות וגורמים אחרים בערבה, כבר החלו לגלגל את הרעיון להקים חממה טכנולוגית באזור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
