בית על גלגלים: המיניוואן של קרייזלר מותאם בעיקר למציאות האמריקאית

לא מעט מנהלים בתעשיית הרכב העולמית נשמו בשבוע שעבר לרווחה כשהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ החליט, בדקה ה-90, לדחות בחצי שנה את ההחלטה על הטלת מכסי מגן על כלי רכב וחלפים, שמיובאים מאירופה, יפן וקוריאה.

בין אלה שבירכו על ההחלטה, בפומבי או בשקט, היו גם שלושת יצרני הרכב האמריקנים "המקוריים". אמנם המכסים הללו נועדו להגן עליהם, כביכול, אבל לכל היצרנים האמריקנים יש שרשרת לוגיסטית גלובלית מורכבת, עם תלות מהותית בחלפים ורכיבים שמיובאים מכל העולם. לפיכך, מלחמת סחר גורפת הייתה מביאה להתייקרות של אלפי דולרים בעלויות הייצור שלהם.

אמנם זו רק ארכה זמנית וקשה מאוד לצפות מה ישלוף הנשיא טראמפ מהטוויטר בעתיד, אבל היא מספקת ליצרנים האמריקנים מספיק זמן להתמודד עם בעיות אחרות. במקרה של המותג קרייזלר, שנמצא בבעלות קבוצת פיאט האיטלקית, אלה בעיות קיומיות. קרייזלר היא מותג עם שני דגמי רכב בלבד, ואם יתממשו התוכניות של בעלי הבית האיטלקים למכור את הקבוצה כחבילה ליצרן שלישי, ייתכן בהחלט שזה יהיה סופה. בינתיים היא מתנחמת במכירות יציבות יחסית של המיניוואן פסיפיקה בארצות הברית, ובחודש שעבר, באיחור של שלוש שנים, הוא נחת גם בישראל.

העיצוב החיצוני מייצג תפנית חדה לעומת הקוביזם של ה"טאון אנד קאונטרי", שאותו החליפה הפסיפיקה ב-2016. את המשטחים הרבועים מחליפים קווים אורגניים זורמים ועגלגלים עם חרטום צר ומינימליסטי, כמעט ספורטיבי, שבמרכזו גריל צר וצנוע מאוד ביחס לגריל הענק ומקושט הכרום של הדור הקודם.

הפרופיל הגלילי והזורם "נשבר" רק על ידי עמוד גג אחורי שנטוי קדימה בזווית חדה, ולמרות העובדה שיש לו מעט עיטורי כרום, הרכב מצליח להיראות עדכני, "בינלאומי" ואפילו אירופאי. אבל הממדים הם כבר אמריקנים, עם אורך של 5.18 מ' ורוחב של יותר מ-2 מ' לפני מראות צד. ממדים כאלה מתאימים לפרברים המדושנים של ארה"ב, אך דורשים תכנון מוקדם כשנכנסים לרחובות ישראלים צרים או לחניונים עירוניים.

 רכב

מתאים גם לרכבים אוטונומיים

באגף שינוע המשפחות המורחבות על מטענן, מפגינה הפסיפיקה את הניסיון שנצבר בקרייזלר במשך רבע מאה של הובלת שוק. הכניסה לחלקו האחורי של התא מתבצעת בקלילות מבעד לצמד דלתות ענקיות שמחליקות לאחור בלחיצה על שלט. הגישה למושבים בשורה השנייה והשלישית קלה מאוד לבני כל הגילים. כל אחד מהמושבים ניתן להזזה, קיפול ואפילו הסרה ללא מאמץ, בסיוע מנוע חשמלי או ידית מכנית פשוטה.

בתצורה התקנית לשבעה נוסעים - יש גם אופציה לשמונה - השורה השנייה מאכלסת צמד מושבים נפרדים, שהיושבים בהם נהנים ממרחב רגליים וכתפיים של לימוזינה. ביניהם נמצא מרווח גישה נדיב למושב האחורי. לא נתקלנו בקושי לאכלס במושב האחורי שלושה מבוגרים, וגם כשכל המושבים מאוכלסים נותר מאחור חלל מאסיבי ועמוק לאכסון מטען - משהו שרכב הכביש-שטח הגדול שלכם יתקשה מאוד לספק. קיפול חשמלי של השורה השלישית לרצפה מפנה חלל גדול דיו לאכסון כמה זוגות אופניים.

עיצוב עמדת הפיקוד קצת עמוס מדי בגימיקים, ביניהם לוח מחוונים שמואר בגוון פלורסנטי כחלחל, בורר הילוכים רוטורי בנוסח לנדרובר או יגואר (שנטשה בינתיים את הפטנט הזה) ומערכת מולטימדיה עתירת תפריטים שונים ולעיתים משונים.

פרט לגימיקים, הנדסת האנוש ידידותית בזכות תנוחת נהיגה נוחה בנסיעות ארוכות, ראות פנורמית מצוינת לכל הכיוונים שחיונית מאוד לשליטה בעיר, סכי שמש יעילים, מתגים גדולים ומערכת אקלים מפוצלת ורבת עוצמה, שלא תקפח את היושבים מאחור גם תחת השמש הישראלית הקופחת.

איכות הייצור והחומרים עברה שדרוג מוחשי עם שלל חומרי דיפון רכים, בידוד יעיל של רעשי חוץ - למעט רעש רוח מהמראות מעל 140 קמ"ש - ותחושה של הרכבה מוקפדת גם בעת מעבר על משטחים משובשים. הגרסה המפוארת בה נסענו הגיעה עם ריפוד עור, גג זכוכית עצום ממדים, מושבים עם קירור ועוד אופציות מעולם הפרמיום.

כראוי לרכב שמשמש כבסיס לשירותי ההסעה האוטונומיים של גוגל בארצות הברית - WAYMO הזמינה 62 אלף כאלה - הפסיפיקה מצוידת במערך יסודי מאוד של מערכות סיוע לנהיגה כולל סיוע להיגוי, בקרת שיוט חכמה, בלימה אוטונומית ועוד. רובן ממלאות היטב את ייעודן.

הגרסה החסכונית נותרה בארה"ב

בארצות הברית נמכרת הפסיפיקה בגרסת פלאג-אין הייבריד, שמאפשרת טווח נסיעה חשמלי של עד כ-45 קילומטר ומתהדרת בחיסכון מופלג בדלק. אלינו היא לא מגיעה, אולי בשל החמצת רף הפליטה שנדרש לקבלת הטבת מס. הגרסה המקומית מצוידת במנוע שנמצא על הקצה השני של המנעד: V6 גדול וצמא בנפח 3.6 ליטר, שמייצר 280 כ"ס ו-35 קג"מ.

המנוע משודך לתיבה אוטומטית חדשה בת תשע מהירויות והצמד מספק תחושה אמריקאית מוכרת עם הזרמת כוח חלקה, שקטה ומעודנת ברוב תנאי הנהיגה, שיוט נינוח על הכביש המהיר, והתנהגות תרבותית בפקקים. מצבי עצור-סע ורגל עצבנית כבר חושפים עצבנות-יתר בתכנות של העברת ההילוכים. ואם כבר תשעה הילוכים, היינו שמחים לאיזו אופציה לשליטה ידנית.

תחושת הביצועים סבירה יחסית למיניוואן של שני טון לפני (הרבה) נוסעים ומטען, אם כי האצה בעליה דורשת אורך רוח. צריכת הדלק, כצפוי, אינטנסיבית למדי. גם עם רגל אחראית ומתונה על המצערת קשה להוציא יותר מ-8 קילומטרים לליטר.

הטאץ' של משאבי ההנדסה האירופים האיכותיים של FCA מורגש היטב בכיול השלדה. הכלי עדיין שומר על ספיגת זעזועים רכה ומסורתית כמו שהאמריקנים מצפים מהמיניוואנים שלהם, אבל בניגוד לקודמיו (וחלק ממתחריו) הוא לא מתנודד על מהמורות כמו יאכטה על ים סוער. הוא שומר על נטיית גוף מרוסנת באופן מפתיע בפניות ואפילו על מידה סבירה של היזון חוזר מההיגוי - תופעה נדירה בז'אנר הזה. בסך הכול מדובר ברכב יציב, רגוע ונטול מאמץ לנסיעות של מאות קילומטרים ביום.

מחיר הפסיפיקה בישראל מתחיל בכ-290 אלף שקל כשגרסת הלימיטד המפוארת בה נהגנו נושאת עליה תג מחיר של כ-350 אלף שקל. במחיר הזה, משפחות גדולות ופעילות בעיקר מקבלות לא מעט מטראג', אבזור וביצועים. האם מדובר בדרך חדשה למותג או באקורד הסיום? ימים יגידו. 

חלק מהמתחרים

טיוטה סיינה

במחיר שנע בין 300 ל-360 אלף שקל מציע מסלול היבוא המקביל את הגרסה העדכנית של המיניוואן האמריקני מבית טויוטה. הסיינה נמתחת לאורך 5.08 מ', מציעה מרחב פנימי רציני ל-7 או 8 נוסעים. הגרסה העדכנית מצוידת במערך בטיחות אקטיבי מקיף והמנוע הוא V6 בנפח 3.5 ליטר, שמייצר 296 כ"ס ומשודך לתיבה בת 8 מהירויות

שברולט טראוורס

הטראוורס מעוצב כמו רכב קרוסאובר עם דלתות צד מקובלות, אך מתוכנן פנימית כמיניוואן רב שימושי עבור שבעה נוסעים על מטענם. הממדים החיצוניים דומים לפסיפיקה והמנוע הוא V6 בנפח 3.6 ליטר, שמייצר 310 כ"ס ומשודך לתיבה בת תשע מהירויות. המחיר מתחיל ב-275 אלף ומגיע ל-330 שקל לדגם מפואר עם הנעה כפולה

קיה קרניבל

מובילת המכירות בפלח המיניוואנים הישראלי תוכננה עבור השוק האמריקני. היא נמתחת לאורך 5.12 מ' ומציעה תצורה קלאסית עם דלתות צד מחליקות ותא נוסעים מרווח ומודולרי. המנוע הוא V6 בנפח 3.3 ליטר עם 276 כ"ס, שמשודך לתיבה בת שמונה מהירויות והמחיר מתחיל ב-235 אלף לדגם הבסיס