בעולם שבו הטכנולוגיה מתפתחת ומשתנה כהרף עין, ניהול בעידן הדיגיטלי דורש ארגז כלים שיענה על צורכי הארגון והלקוחות - החל מהשינויים הטכנולוגיים הנדרשים בארגון, דרך אנליטיקה, ניהול סיכונים וקבלת החלטות מבוססות דאטה. המענה לצרכים הללו מגיע מענף המחשוב - או טכנולוגיות המידע.
את המחשוב ניתן לחלק לשלושה מגזרי פעילות עיקריים: מגזר התוכנה, מגזר החומרה והתשתיות ומגזרי השירותים הנוספים - שירותים שלא ניתן לסווגם כאספקת שירותי תוכנה, מוצרי תוכנה או מוצרי חומרה. כאן מדובר בשירותי ייעוץ, מיקור-חוץ של תהליכים מסוימים או הדרכה.
מבין שלושת המגזרים, התוכנה היא מנוע הצמיחה העיקרי במכירות טכנולוגיות המידע (IT). על פי נתוני חברת STKI, ההיקף הכספי של שוק ה-IT בישראל בשנת 2017 צמח בכ-4.1% מאז שנת 2016, וקצב הצמיחה השנתי הממוצע (CAGR) שלו עמד על כ-4% מאז 2012. לשם השוואה, מכירות התוכנה צמחו בשנת 2017 בכ-5% מאז 2016, וה-CAGR בתחום עמד על כ-8.1% מאז 2011.
קיים מתאם גבוה בין תוצאות החברות בשוק ה-IT לבין מגמת העלייה ברמת השכר בתחום. מדינת ישראל, אומת הסטארט-אפ, נהנית ממספר עולה של אקזיטים בשנים האחרונות, שיוצרים תחרותיות ועלייה בשכר, דבר המשליך גם על חברות ה-IT. אלו אמנם שונות מחברות הסטארט-אפ, אך בכל זאת מתחרות על אותם בוגרי אוניברסיטאות.
בין הקבוצות הגדולות הציבוריות בענף ה-IT הישראלי ניתן למצוא חברות כגון מטריקס (דירוג Aa3.il עם אופק יציב), וואן טכנולוגיות (A1.il, אופק יציב), חילן, מלם-תים, א.מ.ת מחשוב וטלדור. חברות אלו מספקות מכלול שירותים בענף, וחולשות על נתח שוק משמעותי במרבית המגזרים.
לצדן, קיימות חברות קטנות יותר, או הפועלות במגזר יחיד או בנישה מסוימת. בין החברות הציבוריות הללו ניתן למנות את סאפיינס, אמנת (A2.il, אופק יציב) וטופ מערכות. כמו כן, פועלות בישראל עוד עשרות חברות מחשוב ותוכנה קטנות יותר, וכן חברות שמרכז הכובד של פעילותן אינו מחשוב.
השוק המקומי למערכות מידע פתוח במיוחד למתחרים זרים, ובהתאם לכך פועלות בשוק המקומי גם חברות טכנולוגיה זרות, לרוב בעלות היקפי פעילות גלובליים עצומים בהשוואה לשחקניות המקומיות, כגון אורקל, מיקרוסופט, AWS וסיילספורס, אשר פועלות הן כספקיות עבור חברות מקומיות שמשמשות כ-Value-added reseller (משווק בעל ערך מוסף), והן על-ידי הצעת שירותיהן ומוצריהן ישירות ללקוח.
שחקנים רבים, מקומיים ובינ"ל
ה-IT הוא ענף תחרותי, ובו מציעים שחקנים רבים מוצרים או שירותים דומים במרבית התחומים (להוציא תחומי נישה הדורשים התמחויות מיוחדות). מאפיין זה נובע מגודלן של המתחרות, מהיקף תקציבי ה-IT בקרב הארגונים הגדולים, מחסמי כניסה בינוניים וכן ממבנה העלויות בענף, הגוזר יתרון לגודל.
לצד החברות המקומיות, כאמור, קיימת נוכחות של חברות חומרה ותוכנה בינלאומיות גדולות, שמספקות את מוצריהן ואת שירותיהן ישירות לקהל הלקוחות המקומי, וזאת נוסף על תפקידן כספקיות עבור חברות מקומיות, אשר מנצלות את יתרונותיהן היחסיים על פני חברות זרות, ומספקות שירותי ערך מוסף. לצד ענקיות הטכנולוגיה יש גם חברות שפעילותן המרכזית אינה טכנולוגיה, אך הן מספקות שירותים בתחום - בדגש על חברות ייעוץ אסטרטגי ופירמות ראיית חשבון - באמצעות הנוכחות המקומית שלהן, כגון Boston Consulting Group, דלויט, KPMG.
לחץ מהתחרות ומהעלייה בשכר
שיעורי הרווחיות התפעולית של חברות ה-IT מציגים שוני בתוך קבוצת ההשוואה, והם נעו בשנים האחרונות בטווח של 0%-10%. בניתוח רווחיות הענף והחברות הפועלות בו יש להביא בחשבון את השונות בין מאפייני הפעילות, ובפרט ההפרשים ברווחיות בין מגזר התוכנה לבין מגזר החומרה והתשתיות.
זה שנים מתאפיינים שיווק ומכירת חומרה במרווחים נמוכים ביחס לאלה של לפתרונות תוכנה ושירותי ערך מוסף - וזאת בשל רמת הבידול הנמוכה בין המוצרים הזמינים בשוק בקטגוריות מוצרי חומרה שונים, התחליפיות הגבוהה בין מוצרי חברות שונות וחסמי הכניסה הנמוכים יחסית לתחום זה.
על פי נתוני החברות בקבוצת ההשוואה, בשנים 2012-2017, הכנסות מגזריהן שפועלים בתחום התוכנה עמדו בממוצע על כ-52% מסך הכנסות החברות, ואילו הכנסות המגזרים שפועלים בתחום החומרה ותשתיות המחשוב עמדו בממוצע על כ-36% מסך ההכנסות.
מתוך סך הרווח התפעולי, לעומת זאת, מגזרי התוכנה סיפקו כ-64% בממוצע מסך הרווח התפעולי באותה תקופה, ואילו מגזרי החומרה והתשתיות סיפקו כ-17% מסך הרווח התפעולי.
רווחיות הענף נתונה ללחץ משני מוקדים עיקריים: תחרותיות עזה בתוכו ולחץ מתמיד על שולי הרווח מצד עלויות העובדים, הנמצאות במגמת עלייה נוכח מרכיב מהותי של עובדים איכותיים בענף ההיי-טק, וביקוש לעובדים מצד סטארט-אפים מקומיים.
עתיד הענף אפוף ענן
אף שמחשוב הענן מהווה חלק מהנוף הטכנולוגי המודרני זה למעלה מעשר שנים, ואף שהוא הפך כבר מזמן כבר לחלק אינטגרלי מענף ה-IT, מהפכת הענן טרם הושלמה, והיא ממשיכה להניע תמורות במגזרי התוכנה והתשתיות.
במגזר התוכנה, עליית מחשוב הענן התבטאה בצמיחת שירותי ה-SaaS במקום מכירות רשיונות תוכנה ומכירות תוכנה בחצר הלקוח. SaaS הוא מודל שימוש בתוכנה שבמסגרתו הלקוח אינו רוכש את התוכנה, אלא מקבל גישה אליה על גבי תשתית הענן, במתכונת של תשלום-לפי-שימוש, או על בסיס מנוי - כך שעלות התוכנה מהווה בפועל עלות משתנה עבור הלקוח, במקום עלות קבועה. על פי נתוני STKI, בישראל גדל שוק ה-SaaS בשנים 2014-2017 בכ-17% במונחי CAGR.
במגזר התשתיות, קיפאון במכירות חומרה מקבל פיצוי מהמשך התפתחות שירותי ה-IaaS. בעוד שעל פי נתוני STKI השוק לחומרה בישראל צמח בקצב איטי ביחס לענף בשנים 2012-2017 (CAGR של כ-1.3%), מגזרי התשתיות בחברות ה-IT הציבוריות הגדולות (אשר כוללים הן מכירות חומרה והן מכירות שירותי תשתית בענן) עלו באותה תקופה ב-CAGR של כ-8%. חלק מהגידול המהיר נובע מצמיחה אנאורגנית של החברות, אשר רווחת בענף, אך הוא מצביע גם על העובדה שהצמיחה במכירות תשתיות במודל מחשוב ענן ומוצרים ושירותים אחרים של תשתית, שאינם חומרה, מפצים על הסטגנציה במכירות חומרה.
המערכת הפיננסית: מנוע לביקושים
בשנים האחרונות הביקוש לשירותי חברות ה-IT בארץ הושפע לחיוב מצורכי מוסדות פיננסיים. דרישות רגולטוריות שהושתו על גופים פיננסיים, ובמיוחד בנקים, הביאו להשקעה במערכי מחשוב ו-IT, והיטיבו עם חברות ה-IT המקומיות.
התגברות איומי הסייבר משפיעה על קשת רחבה של חברות, אבל תאגידים פיננסיים במיוחד מהווים מטבע פעילותם מוקד לאיומים, וכך נוצר צורך במגוון שירותי ביטחון מידע, הגנה מפני פריצות וגילוי מרמה (Anti-Fraud).
נוסף על כך, הגברת הביקוש לשירותי IT מצד המגזר הפיננסי מתוגברת גם על-ידי ההשקעה בפתרונות דיגיטליים ובתחזוקה שלהם, ובכלל זאת בהקמת מערכים פוני-לקוח, המאפשרים הגשת שירותים ומידע ללקוח במובייל.
הצורך בפתרונות דיגיטליים עולה בין היתר בשל הצורך של התאגידים הפיננסיים להתמודד עם התחרות והאיום הפוטנציאלי מצד חברות פינטק ו-InsureTech חדשות על השחקנים הוותיקים. חברות הפינטק וה-InsureTech עצמן עשויות לתמוך בביקושים ל-IT, אם צמיחתן תתבסס ותמשיך לאורך זמן. מגמות אלה טומנות בחובן השלכות אשראי חיוביות עבור ענף ה-IT.
הירידה בהיקף ההשקעות וההוצאות על IT בקרב הבנקים בשנת 2018, לעומת השנים האחרונות, מוסברת לפי השקפת מידרוג בסיומם של פרויקטים מסוימים בענף הבנקאות (כגון השקעות ועלויות הכרוכות בהקמת בנק "פפר" על-ידי בנק לאומי) וכן עיתוי פרויקטים הכרוכים בציות לרגולציה בענף בשנים האחרונות.
עם זאת, מידרוג מעריכה כי צורכי המחשוב של הבנקים יצמחו ויתמכו בביקושים ל-IT בשנים הבאות, בשל שלושה גורמים עיקריים. הראשון הוא החלת תקנות רגולציה נוספות בעתיד, כגון באזל 4, המצריכות השקעות במערכי המחשוב של הבנקים. השני הוא הכורח בהשקעה בחדשנות טכנולוגית בקרב הבנקים הגדולים, כצורך תחרותי, ומהלכים שונים לקידום טרנספורמציה דיגיטלית, בד בבד עם החלפת מערכי שירות הניתנים בסניפים בשירות באמצעות אפליקציות. הגורם המשמעותי השלישי הוא הפרדת חברות כרטיסי אשראי מבנקים, כך שהבנקים ייאלצו להשקיע מחדש במערכות שהופרדו מהם עם חברות האשראי, כדי להתחרות מולן, למשל באמצעות אפליקציות תשלומים.
שחקניות עתירות מיזוגים ורכישות נוטות לשמור על נזילות טובה, מינוף נמוך וגמישות פיננסית, במסגרת "מוכנות מתמדת" לעסקאות.
חברות ה-IT בארץ, כבעולם, מבצעות באופן שגרתי מיזוגים ורכישות, הן כדי להרחיב את קטגוריות המוצרים והשירותים המוצעים על-ידיהן, והן כדי להגביר את הכנסותיהן מקטגוריות מוצרים ושירותים קיימות. בין היתר, על רקע זה, חברות ה-IT המקומיות נוטות להחזיק יתרות נזילות זמינות בהיקף גבוה יחסית, לצורך מימון מיזוגים ורכישות. נטייה זו, גם כאשר אין כוונות רכישה קונקרטיות מצד החברות, מקנה לחברות בענף באופן כללי נזילות חזקה, ומהווה גורם חיובי מבחינת דירוגי האשראי.
באופן כללי, חברות תוכנה (בוגרות) מהוות יעד אטרקטיבי לרכישה, היות שבמקרים רבים קיימת נראות הכנסות חוזרות טובה, השקעות הוניות מוגבלות, יכולת ייצור תזרימי מזומנים משמעותית ויתרונות הנוצרים עקב קונסולידציה וסינרגיות עם הנרכשות. לעובדה זו מצטרפת הנזילות הגבוהה יחסית שהזכרנו.
בקרב החברות שבקבוצת ההשוואה המקומית, מידרוג מזהה ככלל רמת מינוף נמוכה, אף על פי שחברות ה-IT הבורסאיות המקומיות הן שחקניות מיזוגים ורכישות, לעתים גם במינוף מסוים.
אנו מזהים בחברות ה-IT המדורגות על-ידינו שמירה על איתנות, ההולמת את הדירוג, ומדיניות פיננסית שמרנית, התומכת בדירוגים של החברות בתחום.
הכותבים הם ראש צוות בכירה בתחום מימון תאגידים במידרוג, ואנליסט בתחום מימון תאגידים בחברה. מידרוג מפרסמת מעת לעת דוחות מיוחדים הנוגעים לענפים או מנפיקים מסוגים מסוימים. הדוחות המיוחדים אינם מהווים דוחות דירוג ו/או מתודולוגיות דירוג מבחינת תוכנם או כוונתם, ואין בהם כדי לשנות את שיטות ההערכה המתוארות במסגרת הדוחות המתודולוגיים.