מועמד המפלגה הדמוקרטית: "ארה"ב צריכה להיות נאמנה לישראל, לא לנתניהו"

מתמודד דמוקרטי נוסף על נשיאות ארה"ב מכריז, כי תמיכה במדינת ישראל אינה בהכרח תמיכה בממשלת בנימין נתניהו.

בראיון פומבי באירוע של "וושינגטון פוסט", ביום ה', נשאל פיט באטג'ג', המתמודד הדמוקרטי הצעיר ביותר (39), שמשובץ תדיר ברשימת חמשת המתמודדים הדמוקרטים המובילים: למה צריך ראש הממשלה נתניהו לצפות אם תיבחר לנשיא? האם הוא צריך לצפות לאותה רמה של תמיכה שהוא מקבל מהנשיא טראמפ?

"הוא צריך לצפות לכך שאמריקה תהיה ידידה ובעלת ברית של ישראל", השיב באטג'ג'.

ולמה הוא צריך לצפות אישית? איזה יחס ייתן לו ממשלך? - נשאל המתמודד.

"יחס שמקיים בנאמנות את סעיפי הברית בין שתי המדינות, אבל לא יחס שמגלה נאמנות לו או למישהו אחר", השיב באטג'ג'. "ראה, אפשר להיות תומך ישראל (בלי לתמוך בנתניהו), בדיוק כפי שעמדה פטריוטית פרו-אמריקאית אין פרושה תמיכה בדונלד טראמפ. תמיכה בישראל אינה חייבת להצביע על תמיכה באג'נדה של הימין בישראל. אני לא (תומך באג'נדה הזו)".

"אני חושב (שהאג'נדה של) הסתלקות משלום תפגע באינטרסים של ישראל וכמובן תוסיף לתרום להתרוששות העם הפלסטיני, והיא גם אינה טובה לאינטרסים האמריקאים", הוסיף באטג'ג'. "ישראל יכולה אפוא לצפות מארה"ב מה שאפשר לצפות מכל חבר ישר: כאשר אתה עומד לנקוט צעד מזיק, אותו חבר יחבק אותך וינסה להנחות אותך לנקוט צעד אחר".

ההתבטאות הזו משקפת תפיסה של אישים דמוקרטים רבים, החל בברק אובמה וכלה בבציר הנוכחי של המתמודדים על הנשיאות. במסע הבחירות שלו לנשיאות, ב-2008, קבל אובמה: "יש זרם בקהיליה הפרו-ישראלית שגורס שאם אינך מאמץ גישה של תמיכה ללא סייג בישראל נוסח הליכוד, אתה חייב להיות אנטי-ישראלי".

בקמפיין הנוכחי לנשיאות אמר באחרונה הסנטור ברני סנדרס, כי התנגדות לנתניהו אין פירושה שהמתנגד הוא אנטי-ישראלי. "אני חושב שבנימין נתניהו הוא מנהיג ימני קיצוני. אינני תומך בקוי המדיניות שלו ואינני סבור שהתבטאות נגד נתניהו היא סימן לאנטי-ישראליות".

"למעשה, אני מאמין שאנו זקוקים לפתרון של שתי מדינות במשבר המתמשך במזה"ת ושארה"ב חייבת לקים מדיניות ללא משוא-פנים", אמר סנדרס.

ובטו אורורק, כוכב עולה בשמי המפלגה הדמוקרטית ואף הוא מתמודד על הנשיאות, אמר באפריל השנה, כי "נתניהו חובר למפלגות של הימין הקיצוני, מפלגות גזעניות מיסודן, הן בהתבטאויויהן והן בדרך שבה הן רוצות להתייחס לבני-אדם אחרים במזה"ת".

הצהרות כאלה, יחד עם התבטאויות אנטישמיות מובהקות שהשמיעו שתי הצירות המוסלמיות הראשונות בקונגרס, אילחאן עומאר וראשידה טלאיב, ממצבות את המפלגה הדמוקרטית במישור שונה לחלוטין מזה של המפלגה הרפובליקאית. ליהודי ארה"ב נתונה עתה הזדמנות להחליט איזה חזון מזרח-תיכוני הם רוצים לקדם - את זה של אובמה או את זה טראמפ. עד עתה אין סימנים לנהירה המונית של היהודים למפלגה הרפובליקאית. המפלגה הדמוקרטית היא ביתם הפוליטי של כשני שלישים מיהודי ארה"ב ונראה שרובם יבחרו להישאר בבית.