בין מיתוס לאמת: מה מעכב נשים להתקדם בעבודה

מתלוננות שאינן בכירות, אבל אין להן מוטיבציה

על התלונות על כך שאין די נשים בכירות או כאלה המחזיקות במשרות ציבוריות משמעותיות (למשל, בצמרת הפוליטית), תמיד ישנם גברים שיצהירו: הן בעצמן אינן מעוניינות להגיע לשם.

בספרה "שבעה מיתוסים על נשים ועבודה" פירטה אשת העסקים, הסופרת והעיתונאית המוערכת קתרין פוקס את המיתוסים הנפוצים ביותר המקובלים בעולם העבודה בהתייחס לנשים. אחד מהם עסק במוטיבציה של נשים לעבוד: המיתוס שלפיו נשים אינן מעוניינות במשרות הטובות והבכירות ביותר,

מהי האמת?

מחקרים מראים שאין הבדל בין שאיפות הקריירה של נשים ביחס לאלה של עובדים גברים, ויתרה מזו, שאיפותיהן הולכות ומתעצמות ככל שהניסיון המקצועי שלהן גדל. ההבדל העיקרי הוא שלנשים יש "נתיך איטי": אם נשאל גברים ונשים בתחילת הקריירה שלהם אם הם רוצים להיות מנכ"לים, התשובות תהיינה שונות מאוד (גברים יטו יותר לומר כן ביחס לנשים). אולם מאוחר יותר בקריירה, כששני המינים יצברו ניסיון וביטחון ויהיו בכירים יותר, אם נשאל אותה שאלה, התשובות של הגברים והנשים תהיינה הרבה יותר דומות זו לזו.

אל תכחישו: אתן מעדיפות את הילדים

מיתוס נוסף, הקשור למיתוס המוטיבציה, וגם בו נגעה פוקס בספרה, הוא המיתוס שלפיו נשים עם ילדים אינן מעוניינות בקריירה, וגם אם הן מעוניינות - מסירותן לטיפול בילדים, לעומת מידת המסירות הפחותה של הגברים בנושא, מונעת שאיפה זו מלהתממש.

מהי האמת?

באשר לילדים - מסתבר שההשפעה הכוללת על הקריירה של המשפחה פחותה מכפי שנוטים לחשוב, והיא אינה משמעותית עד כדי מניעת הגעה לפסגה. אומנם גברים מקודמים הרבה יותר מאשר נשים, אך המחקר הראה כי אין הבדל בין קידומיהן של נשים עם ילדים לנשים ללא ילדים. וככלל, כשהנשים בוגרות יותר (ובכירות יותר), הן מסתכלות לאחור על תקופת הולדת הילדים, ורואות בה תחנה בדרך - אך לא גורם המונע קריירה.

רוצות להיות כמו הגברים? קחו סיכונים כמוהם

כל חברה צריכה ליטול סיכון אסטרטגי מדי פעם, וישנה אמונה כי נשים אינן מסוגלות לקבל החלטות קשות וליטול סיכונים שכאלה. אמונה זו היא שגויה. נשים מנהיגות נוטות ליטול סיכונים אסטרטגיים, ואף להקטין סיכונים מיותרים.

בספרה "מה גברים צריכים לדעת (ונשים צריכות לספר להם)", פרטה ג'ואן ליפמן גם כן מיתוסים נפוצים על נשים ועבודה. אחד מהעיקריים שבהם היה מיתוס זה לגבי נטילת סיכונים.

מהי האמת?

מחקרים מראים כי נשים עשויות ליטול סיכונים בדיוק כמו גברים, ואף יותר מהם. ליפמן, שסקרה בספרה מחקרים בנושא, מתארת כי צוותי מנהיגות מגוונים יכולים להניב תשואות כספיות גבוהות יותר מצוותים הומוגניים-גבריים.

גם החוקרת מישל ראיין הגיעה לאותה מסקנה , והוסיפה כי מה ששונה הוא האופן שבו גברים ונשים מבצעים זאת, והמניעים לנטילת הסיכון שחשים גברים או נשים.

הראו לנו את הביטחון העצמי שלכן. היכן הוא?

את היותן של נשים פחות מקודמות ומתוגמלות מגברים, יש הממהרים לייחס לטענה כי הביטחון העצמי הירוד שלהן, ביחס לגברים, הוא האשם במצב. הוא שגורם להן להיות פחות בטוחות ביכולותיהן, ומונע מהן לצעוד קדימה, לפעול באסרטיביות, לתבוע את מושבן ליד השולחן.

ובכן, גם הפעם מדובר במיתוס.

מהי האמת?

סדרת מחקרים עדכניים מוכיחה כי מיתוס הביטחון העצמי שגוי.

האמת היא שנשים מרגישות בטוחות ביכולותיהן ובמיומנויות המנהיגות שלהן באותה מידה כמו הגברים. האמונה כי יש פער נובעת, כנראה, מסימפטום אחר: הקושי של נשים לקדם את עצמן, לעומת גברים - קושי ש מחקרים טוענים כי כלל אינו נובע מחוסר ביטחון אלא מהנטייה הטבעית לנהוג בצניעות רבה יותר ולהימנע מהתפארות בהישגים.

רוצות לנהל משא ומתן? השתפרו במספרים

למה נשים מרוויחות פחות מגברים? טענה רווחת היא שזה משום שהן גרועות במספרים, ומתקשות בניהול משא ומתן. אולם זהו עוד אחד מהמיתוסים שפוגעים בנשים ומעכבים אותן.

מהי האמת?

מחקרים מראים כי מדובר במיתוס נפשע. נשים אינן פחותות ביכולתן הביולוגית בהקשר המתמטי. האשם בתפיסה השגויה הוא הגורם התרבותי-סטריאוטיפים. גורם שניתן לשנותו.

מחקר אחר מוכיח כי האשמת נשים על היעדר מיומנויות משא ומתן אינה נכונה כלל כי אם מיתוס. נשים אינן מנהלות משא ומתן פחות טוב מגברים, אלא בצורה שונה מהם. הדרך היעילה לנהל משא ומתן היא אינה רק בתקיפות. גם דרכן של נשים לעשות זאת - באמפתיה, בגמישות, באינטואיטיביות חברתית ואתית, יעילה לא פחות. וגם להן, בדיוק כמו להם, "יש את זה".

יעל מהודר היא יועצת ארגונית, מומחית לניהול ולקריירה