ניסו להטעות ולהונות קשישים - ועשויים לשלם על כך מיליונים

ניסו להטעות ולהונות ועשויים לשלם על כך מיליונים: הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה היום (א') על כוונתה להטיל עיצום כספי בסך 3,183,200 שקל על "אופק המרכז למימוש זכויות בע"מ" (ובשמה הקודם עד אוגוסט 2018: "תקווה - מרכז הכוונה וסיוע לזכויות בע"מ").

כוונת החיוב נשלחה לחברה בעקבות הטעיית צרכנים לגבי רכישת שירותי הכוונה וסיוע למימוש זכויות. הטריק בוודאי מוכר: לצרכנים הובטחו קבלת קצבאות וזכויות שונות, ובפועל הבטחות אלה לא מומשו, והחברה סירבה לבטל עסקאות בניגוד לחוק. לא מפתיע לגלות כי רובם המוחלט של הצרכנים הם קשישים או אנשים בעלי מוגבלות.

חשוב להבין כי מדובר בכוונה להשית קנס. עד שהכוונה הזו תבשיל לכדי ענישה כספית ואם בכלל, יחלוף זמן שכולל הליך משפטי. בכל מקרה, לחברה עומדת הזכות לערער על מהות הקנס ועל גובהו - למרות שכבר כעת, היות שלחברה אין הפרות קודמות, העיצום הכספי הופחת ב-20% בהתאם לתקנות הגנת הצרכן, כאשר הקנס המקורי עמד על 4 מיליון שקל בקירוב. 

גם הפעם החקירה התעוררה בעקבות תלונות צרכנים, ולכן חשוב מאוד במקרים כאלה לא להתעצל ולשלוח תלונות לגופים צרכניים.

מהחקירה שביצעה הרשות להגנת הצרכן עולה כי החברה מוצגת כמי שמספקת שירותי הכוונה וסיוע למימוש זכויות מול גורמים שונים ורווי ביורוקרטיה, דוגמת המוסד לביטוח לאומי, רשות המסים, משרד הרישוי, חברת החשמל וחברות הביטוח. בנוסף, החברה מציעה שירותי איתור כספים אבודים והחזרי מס, סיוע בהוצאות תו נכה ועוד. מציעה ולא מממשת. כך למשל, החברה לקחה את מספר כרטיס האשראי של הצרכן בטענה כי הוא נדרש לשם בטוחה בלבד, אך בפועל חייבה אותו באלפי שקלים.

במקרים אחרים החברה חייבה את כרטיסי האשראי בסכומים גבוהים בהרבה ממה שנאמר לצרכנים. שיטה אחרת כללה דרישת תשלום של אלפי שקלים בטענה כי אי-שיתוף-פעולה מצד הצרכן מקנה לחברה פיצוי מוסכם על-פי החוזה - כשבפועל לא נמצא סעיף כזה בחוזה עליו הוחתם הצרכן.

כאמור, הרמאות לכאורה כללה גם את אי-האפשרות לבטל עסקה.

גם שיטת העבודה מוכרת מחברות שרלטניות שכבר נקנסו: נציגי המכירות חסרי הלב והמצפון מצלצלים לצרכנים, רצוי קשישים, ומציעים להם לקיים בביתם פגישה ללא התחייבות, על-מנת לעמוד מקרוב על בעיותיהם הרפואיות ולבחון היתכנות להסתייע בשירותי החברה. בפגישה בבית הצרכן כבר קל יותר ללכוד את הטרף, באופן שבמילים יפות נקרא "מצג-שווא" ובמילים פחות יפות נקרא להפיל בפח עם הבטחה לקבלת סכומי כסף גבוהים מהמוסד לביטוח לאומי, קבלת תו נכה, החזר רטרואקטיבי של קצבאות ואיתור כספים בקופות חיסכון והשקעה אשר הצרכן אינו מודע לקיומם. בנוסף, נציגי החברה טענו כי היא זו שתספק את חוות-הדעת הנדרשות למיצוי הזכויות.

לאחר קבלת הסכמת הצרכנים להתקשרות, לרוב תמורת אלפי שקלים ששולמו במעמד העסקה, נציגי החברה החתימו את הצרכנים בחוזי התקשרות בגרסאות שונות ובהם סעיפים הסותרים לעתים זה את זה. החוזים הכילו הטעיות באשר לזכות הצרכן לבטל את העסקה בהתאם להוראות החוק, ולעתים תנאי הביטול הושמטו לחלוטין מהחוזים. ברוב ההסכמים הוכנסה התניה לפיה מקום בו החלה החברה את עבודתה לרבות ייעוץ ללקוח - יישא הצרכן במלוא עלות העסקה. בניגוד לנטען בחוזה, הנציגים לא הקריאו לצרכנים את החוזה ולא הסבו את תשומת-ליבם לסעיף מהותי זה ולמשמעויותיו.

מיד לאחר החתימה על החוזה, נדרשו הצרכנים לענות על שאלון אשר התחיל למעשה את מתן השירות של החברה. הצרכנים כמובן לא עודכנו כי הליך זה מבטל לחלוטין את זכותם לבטל את העסקה, וכי אלפי השקלים ששילמו הושלכו לפח, שכן החברה לא ביטלה ולו עסקה אחת אחרי שהועברו אליה בקשות.

עד מתי רשעים יעלוזו? עד שכוונות לקנסות יהפכו לקנסות ממשיים יחד עם ענישה מאחורי סורג ובריח באמצעות ענישה פלילית. 

אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות להגנת הצרכן וראש אגף חקירות ומודיעין, מסרה כי "הרשות ממשיכה להילחם בתופעה בה עוסקים עושים שימוש בפרקטיקות שונות נגד צרכנים ובמיוחד הפגיעים שבהם. במקרה זה מדובר בהטעיה כלפי צרכנים קשישים ובעלי מוגבלויות, העוול זעק לשמיים. הרשות נחושה להילחם בתופעה ולא תאפשר את רמיסת זכויות צרכנים והפרת החוק".