הפיקוח על הבנקים מספר על צמיחה בתחרות בבנקאות ובחלופות האשראי למשקי-בית לבנקים, על גידול בתלונות הציבור נגד הבנקים, על כך ש"לראשונה מזה שנים רבות הוגשו לפיקוח על הבנקים בקשות להקמת בנק חדש", על גידול במקבלי שכר חודשי של 30 אלף שקל ומעלה, וגם מסמן את הסייבר כסיכון המטריד ביותר שרובץ על המערכת.
"בשנים האחרונות פחתו הסיכונים הפיננסיים בפעילות הבנקאית, ובראשם סיכוני האשראי וסיכוני הנזילות, ועלו באופן יחסי סיכונים תפעוליים ובראשם סיכוני סייבר וסיכונים טכנולוגיים, שנובעים מ'המהפכה הטכנולוגית' שעוברת על כלל תחומי חיינו", כתבה המפקחת חדוה בר בדוח השנתי של הפיקוח על הבנקים ל-2018 שפרסם היום (ב') בנק ישראל, תוך שהוסיפה כי על פי סקר שעשה הפיקוח מול בכירים בבנקאות, "סיכון הסייבר הוא הסיכון המטריד ביותר את המערכת הבנקאית", והוסיפה כי "זהו גם הסיכון המטריד ביותר את הפיקוח על הבנקים כיום", כשבפיקוח מציינים לצדו סיכונים נוספים: "הסיכון הטכנולוגי והסיכון להמשכיות העסקית". אגב, בפיקוח מציינים עוד סיכון משמעותי מעניין: הסיכון הרגולטורי, כשלטענת הפיקוח זה בא "על רקע קידומן של יוזמות חקיקה רבות בתחומי הבנקאות והפיננסים בשנים האחרונות".
בפיקוח על הבנקים מתגאים, על פי דבריהם, בכך שהמערכת הבנקאית "שיפרה את יציבותה" כמו גם "צמצמה את החשיפה לסיכונים פיננסיים גדולים, וביצעה שינויים משמעותיים במודל העסקי-תפעולי, לצורך התאמתו ל'בנקאות המחר' - שצפויה להיות תחרותית וטכנולוגית יותר". עוד מפרטים בפיקוח כי הבנקים "צמצמו מאוד את החשיפה ללווים גדולים, תוך הגדלת הפיזור בתיק האשראי הבנקאי, וצמצמו מאוד את החשיפה לתושבי חוץ, שההתנהלות מול חלקם הובילה לחקירות של רשויות אכיפת החוק בחו"ל נגד חלק מהבנקים ולקנסות (על בנק לאומי ובנק מזרחי, ולקנס צפוי בבנק הפועלים)", כשהפיקוח גם נתן רוח גבית להתייעלות בענף, הן בהיבטים של צמצום כוח האדם והן בהיבטים של צמצום הנדל"ן שברשותם.
לצד זאת הם מפרטים כי ביחס לתחום האשראי למשקי-בית "גדלו נתחי השוק של חברות כרטיסי האשראי והמוסדיים, ואלה של הבנקים הצטמצמו", הגם שהבנקים עדיין מהווים את מקור המימון המרכזי בתחום זה, כאשר סך החוב של משקי-הבית עמד בסוף 2018 על 198 מיליארד שקל לעומת 167 מיליארד שקל בסוף 2015.
נכון לסוף 2018 הבנקים העמידו כמעט 80% מהאשראי למשקי-בית כאשר חברות כרטיסי האשראי, שחלק ניכר מהן יצא לאחרונה משליטת הבנקים, העמידו עוד כ-10%. אגב, הגופים החוץ בנקאיים שאינם מוסדיים העמידו פחות אשראי למשקי-בית מאשר המדינה.
בהסתכלות על אשראי למשקי-הבית, כולל משכנתאות, נמצא כי גם ב-2018 חלה עלייה בסך הכולל של האשראי, הגם שקצב הגידול הואט. על פי הפיקוח חלה ב-2018 ירידה באשראי לרכישת כלי רכב, בשיעור של 7.8%, כשמנגד בשנה החולפת חלה עלייה מואצת יחסית במשכנתאות. למול זאת חלה כאמור עליה באשראי העסקי, כאשר "קצב הגידול של האשראי הבנקאי העסקי היה השנה גבוה מזה של התוצר המקומי, בניגוד למגמה ששררה בחמש השנים שקדמו לה".
כך או כך, בבנק המרכזי, שאחראי על הפיקוח על המערכת הבנקאית, מספרים היום כי " מצבו הטוב של המשק השתקף גם בתוצאותיהן העסקיות של הקבוצות הבנקאיות - שיפור בהכנסות מערוצי הרווח המבניים ובמאזן", תוך שהם הוסיפו כי "לאחר מספר שנים של התמקדות במתן אשראי למשקי-הבית שינו הבנקים בשנה הנסקרת את תמהיל האשראי - הגדילו את האשראי למגזר העסקי, בעיקר לעסקים גדולים".
התפתחות נוספת בתחום הבנקאי נוגעת לכך שהענף הפך לכזה שמאופיין באי-קיום גרעיני שליטה. המצב הזה מאפיין בעיקר את לאומי, את דיסקונט וגם את הפועלים, כאשר בפיקוח מאירים כי "כיום הציבור מחזיק בכ-83% מהמניות של הבנקים".
לצד שינוי זה במפת בעלי המניות בנקים חל בשנה שעברה שינוי גם במצבת העובדים בענף, כאשר מספר המשרות בענף קטנה בכ-2.5% (כ-1,000 איש). ביחס לשיא שנרשם ב-2011 מדובר על קיטון משמעותי של 15% במספר המשרות בבנקים. אגב הירידה במספר העובדים - על פי נתוני הפיקוח עלות העסקת עובד במערכת הבנקאות עמדה ב-2018 על 401 אלף שקל, שהם כ-33.4 אלף שקל לחודש (במונחי עלות משרה). מאז 2000 צמחה עלות העסקת עובד בבנקים בכ-2.1% מדי שנה, בממוצע.
אפרופו שכר, נתוני בנק ישראל מלמדים כי היו בבנקים 313 משרות שבגינן ניתן שכר של לפחות מיליון שקל, שמהווה משכורת של לפחות 83 אלף שקל לחודש, גידול של כ-18% ביחס למספר המשרות הללו שהיו במערכת הבנקאית ב-2017. בשנה החולפת חל גידול גם במספר המנהלים שקיבלו משכורת חודשית שנעה בין 50 אלף שקל ל-83 אלף שקל, ושעמד על כמעט 7%, כשבמקביל חלה עלייה של כ-4% במספר המשרות שבגינן שולם שכר חודשי של יותר מ-30 אלף שקל. אצל מקבלי השכר המוך יותר חלה ירידה במספר המשרות, ביחס ל-2017.
בכל אופן, שנה שעברה חל קיטון גם במספר הסניפים, בהם ניתן שירות פיזי ללקוחות. הקיטון במספר הסניפים עמד על 1.4%, שהם 15 סניפים, כאשר מאז 2011 מספר הסניפים של הבנקים בישראל פחת ב-8% - שיעור נמוך ביחס למדינות אחרות על פי נתוני הפיקוח. למול זאת מורגש המשך מגמת הגידול בביצוע פעולות בערוצים ישירים - ומגמה זו צפויה להמשיך ולהתגבר.
ומה עוד? בפיקוח מציינים כי בשנה שעברה התקבלו 8,394 תלונות - גידול ביחס לשנתיים שקדמו, ושהטיפול בגינן, אלה שנמצאו מוצדקות, הוביל להשבת 3.4 מיליון שקל ללקוחות הבנקים, כאשר ב-2018 ועד כה ב-2019 הטיל הפיקוח שישה קנסות על בנקים, בהיקף מצטבר של כ-5 מיליון שקל.
כמו כן, בפיקוח מתייחסים לתופעת התביעות הייצוגיות נגד הבנקים ואומרים כי ב-2018 "עלה משמעותית מספר התובענות החדשות שהוגשו נגד תאגידים בנקאיים", כשהם טוענים בנוגע לתופעה זו כי "בשנים האחרונות נראה שהופר האיזון הראוי בין תובענות שאין בהן ממש לבין אלה שהציבור מפיק מהן תועלת משמעותית. אנו מקווים אפוא שתקנות האגרות, שנכנסו לתוקף לאחרונה, ישיגו את מטרתן - הפחתת תובענות הסרק, כך שרוב התובענות אשר יוגשו בכל התחומים, ובכלל זה בתחום הבנקאות, יהיו ראויות ומבוססות-עילה, ולכן התועלת שתופק מכלי זה תעלה על החסרונות הגלומים בו".
בסוף 2018 היו במערכת הבנקאית 260.7 אלף לקוחות מוגבלים ו-488.3 אלף חשבונות מוגבלים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
