סמוטריץ': בנסיבות הקיימות כיום אין להעמיד את נתניהו לדין

"ישנן פעמים רבות שבהן מבחינת הראיות יש מספיק ראיות להעמדה לדין, אבל האינטרס הציבורי גובר על האינטרס להעמיד לדין. ההליך הפלילי נועד לשרת אינטרסים ציבוריים. הוא אינו המטרה, הוא האמצעי, ולא פעם הוא נסוג מפני אינטרסים אחרים" - כך אמר היום (ב') ח"כ בצלאל סמוטריץ' במושב תחת הכותרת "האם ההליך הפלילי הפך לכלי לחיסול חשבונות פוליטיים" בכנס לשכת עורכי הדין באילת, כשהוא מדגיש כי בנסיבות הקיימות כיום אין להעמיד את ראש הממשלה בנימין נתניהו לדין.

סמוטריץ' אמר את הדברים ביחס לשאלה מה ההצדקה לחוקק את חוק החסינות, אשר אמור להגן על ראש הממשלה בנימין נתניהו מפני העמדה לדין פלילי בפרשות 1000 (תיק המתנות), 2000 (פרשת מוזס-נתניהו) ו-4000 (פרשת בזק-וואלה).

"משהחליט היועמ"ש לפרסם את החלטתו על העמדתו לדין של ראש הממשלה לפני הבחירות, ומשאמר העם את דברו בבחירות, יש להעדיף את רצון העם", אמר סמוטריץ'.

את הכנס הנחתה העיתונאית דנה ויס, שציינה כי "אם פעם רק השוליים האמינו שיש חיסול חשבונות, הרי שהיום זה מתקרב למיינסטרים ולא רק מקבוצות שוליות. מראש הממשלה ומטה מדברים על ניסיון להפיל ראש ממשלה באמצעות הליך פלילי. המצייץ הכי גדול בעולם לגבי קונספירציות הוא האדם הכי חשוב בעולם המערבי, הנשיא טראמפ".

על השאלה הזאת, האם המשפט מהווה כלי לחיסול פוליטי, השיב סמוטריץ': "אינני יכול לענות על כך בוודאות".

לדבריו, "בית המשפט הוא חלק ממוסדות השלטון במדינה וכפוף לחוק, כמו גם היועץ המשפטי לממשלה. הדלפות - גם אם הן באצטלה של הוצאת ספר, מקרה 'ידיעות אחרונות' - הן פסולות. כתבי האישום המופרכים, כמו נגד יעקב נאמן ז"ל והנשיא כיום ריבלין, שטבע את המונח 'כנופיית החוק' ועוד דוגמאות, כמו הסטנדרט המחמיר שלו נדרש נתניהו - כל אלה ועוד מעוררים חשש ממשי שהמערכת אינה פועלת ממניעים ענייניים בלבד. מישהו הציע לי השבוע לא לקחת את תיק המשפטים, כדי שלא אמצא את עצמי עם פרשה משלי. זה מצדיק את החזרת החסינות של חברי הכנסת כפי שהייתה עד שנת 2005".

עוד הוסיף סמוטריץ' כי "נתניהו יכול לבקש דיון אישי ולהציג עמדתו בחמש דקות, להבדיל משינוי החוק שאני מבקש לערוך, שהוא מהלך ממושך יותר. מצפונם של נבחרי הציבור אינו מפותח פחות מעורכי דין ושופטים".

"רצון לרסק, לא לרסן" 

עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, השיב לטענה של סמוטריץ' כי לפי רצון הבוחר אין להעמיד לדין את נתניהו, וכי הציבור ידע שמעל ראשו של נתניהו מתנהל הליך פלילי ובחר בו בכל מקרה. "אני לא יכול להיכנס לפרטים, אבל אני אתייחס לאמירה של סמוטריץ' על כך שהוא לא מדבר מפוזיציה, ואני רוצה לשאול אותו האם גם בתקופת ראש הממשלה שרון שעמד בפני הניסיון לתלות קשר בין בחירת הציבור להליך פלילי זה דבר והיפוכו. אני לא מקל ראש בטענה שבתי המשפט נכנסים לזירה הפוליטית, אבל עכשיו מה שרוצים בפוליטיקה שהמערכת הפוליטית היא זו שתחליט מה ייכנס לתוך ההליך הפלילי בבית המשפט".

עו"ד נזרי הדגיש כי "הליך פלילי מתנהל בתוך מערכת משפטית פלילית. להתווכח על פסקת ההתגברות או חקיקה אחרת, אפשר להתווכח. אני לא מאלה שרצים לצעוק שכל דבר הוא קץ הדמוקרטיה, ואני לא חושב שכל דבר זה קץ הדמוקרטיה, אבל הליך פלילי זה רק בבתי המשפט. השאלה היא האם יש רצון לרסן או רצון לרסק, ואני חושב שהתחושה היא שכאן יש רצון לרסק ולא רצון לרסן".

עוד הוסיף נזרי כי המערכת לא פועלת משיקולים זרים. "אין רדיפה ואין מריחה. יש ניסיון שלנו לטפל בדברים שבפנינו בצורה הכי עניינית. האם אנחנו טועים לפעמים? כן".

נזרי פנה לפוליטיקאים ואמר: "אל תגידו לציבור שאנחנו תופרים תיקים, כי אתם פוגעים באמון הציבור". 

"להקפיד על השיח" 

עו"ד טל שפירא, מסנגוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו (עדיין לא ברור אם צוות ההגנה התפטר על רקע אי-תשלום שכר-טרחתו), אמר בפאנל כי "בתוך הסערה הציבורית כיום צריך להקפיד על השיח ועל הטרמינולוגיה. לא 'כנופיית שלטון החוק' וגם לא חלוקה של 'בני אור ובני חושך' והצגת כלל הסנגורים כמסלפים".

לדבריו, "יש הבחנה בין תפירת תיק לבין שאלה מורכבת של השימוש במידע המודיעיני. אני לא יכול לענות בלא מוחלט על השאלה האם יש שימוש בהליך הפלילי לחיסולים פוליטיים, אבל אני רוצה לדבר על השימוש ועל הניהול של המידע המודיעיני על-ידי גורמי האכיפה. זה בא לידי ביטוי במקרה של פואד ובמקרה של גל הירש.

"כשיש מצב שארבעה ימים לפני הבחירות לנשיאות מקבל פואד טלפון בוטא ללה"ב, ובלה"ב מניחים בפניו מידע שעמד בפני החוקר שנה לפחות, אז יש פה שאלה של עיתוי. איך קורה שדבר כזה שוכב שנה וצץ דווקא ארבעה ימים לפני הבחירות לנשיאות? ואיך במקרה של גל הירש צץ מידע כזה דווקא בעת הליך הבחירה שלו למפכ"ל משטרת ישראל?".

השופט דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על הפרקליטות, התייחס בהמשך הפאנל לדבריו של סמוטריץ' על התיק ש"נתפר" לכאורה לשר המשפטים לשעבר, יעקב נאמן. "ישבתי על כס השיפוט במשפטם של וקהלני ושל נאמן. אלה המשפטים שהאשימו את המדינה במניעים פוליטיים. אני השופט שמצאתי אותם זכאים, ואני השופט שקבע שהמדינה שגתה שגיאות חמורות, אבל מכאן ועד רדיפה פוליטית המרחק רב. לא הייתה רדיפה פוליטית. טעויות ושגיאות דרמטיות כן, אבל בהחלט לא רדיפה פוליטית. אני ישבתי בתיק, ואני כתבתי את פסק הדין, ואני יכול לדבר בביטחון רב ולומר שלא הייתה כאן רדיפה. טעות דמרטית כן, ועוול כן. אין גוף שלא עושה טעויות. אני עושה טעויות, גם כשופט, וגם בית המשפט העליון עושה טעויות. בני אדם עושים טעויות".

"עם זאת", הוסיף רוזן, "לא שאני אפול מהכיסא משאגלה שהיו שיקולים זרים. ולכן מוסד הביקורת שאני עומד בראשו קיים, ולכן לא אעצור אם יטענו בפניי שהשיקולים היו לא ענייניים, ואבדוק את זה גם כשחוק אומר שיש שיקול-דעת, וניצבת חומה בינך לבין הבדיקה. גם במקומות האלה אבדוק".

"נתניהו לא קיבל רוב. מדברים על רוב מדומה"

עו"ד אלי זהר, שייצג את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, נשאל על הטענות שטען אולמרט, לפיהן השתמשו בכלי הפלילי לצורך רדיפה פוליטית, אך סירב להתייחס לאולמרט. "באופן עקרוני אמר עו"ד זהר כי "יכולות להיות טעויות, ובמקרה של ראש ממשלה הטעות יכולה להיות קרובה לפטלית, ולאלץ ראש ממשלה להתפטר כדי להתמודד עם ההצגה הכי טובה בעיר. אבל לא תופרים תיקים. לדעתי האמירה הזאת לא נכונה, להפך. היום אפשר לומר בלב קשה שהפוליטיקאים תופרים תיק למערכת המשפט. הפוליטיקאים מנסים לפגוע במערכת המשפט, והם עושים את זה ביסודיות ובאינטנסיביות רבה, ואז הם משלמים על זה. ואז באים עם הצעקה כי נתניהו קיבל רוב, אבל נתניהו לא קיבל רוב. יש לו את המפלגות הדתיות. היום מדברים על רוב מדומה שרוצה לתת לנתניהו חסינות".

עו"ד זהר הוסיף: "יש לי ביקורת על הפרקליטות, היא נאמרת בתום-לב ובשיקול-דעת ובאופן הנכון והמתאים ובמקומות שבהם היא ראויה. אבל גם כשהיו לי טענות לפרקליטות, אף פעם לא טענתי שתופרים תיק, שקושרים, דהיינו יושבים שם חבורה של פושעים".

עם זאת, עו"ד זהר אמר כי מרגע שנפתח ההליך הפלילי, גורמים פוליטיים עושים בו שימוש לחיסולים פוליטיים. "הכלי הפלילי הפך להיות אמצעי למאבקים בין פרטים ובין סיעות פוליטיות, וגם תלונות על הטרדה מינית שאין להן בסיס. עיקרון מרכזי ששמו חזקת החפות התמוטט טוטלית. ברגע שאדם מגיע לחקירה, חייו נפגעים וגם חייהם של אנשים סביבו. אין תפירת תיקים, אבל הכלי הפלילי הפך למכשיר שאיתו אפשר להשתמש אחד נגד השני". 

עו"ד אורי קורב, לשעבר מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות מחוז ירושלים, אמר: "חייבים לעשות הבחנה בין הדברים. אין רדיפה פוליטית, זה ברור, אבל זה לא אומר שאין שגיאות. המערכת טועה, כמו שכל המערכות טועות, וגם משרד המשפטים טועה. התשובה לכותרת הפאנל היא כן, אבל לא מערכת המשפט היא זו שמשתמשת בכלי הזה, אלא משתמשים בה כדי לנגח. האם כשמסתכלים על הרפובליקה הצרפתית, כששיראק הועמד לדין רק בסוף הקדנציה שלו, וכל שותפיו ריצו עונשי מאסר...".

המנחה דנה וייס שאלה: "האם בדיעבד היה נכון לא לנהל את התיק במהלך כהונת אולמרט?". עו"ד קורב השיב: "כל מקרה לגופו. הסיבה שאתה מתחיל להרהר בזה, היא שמדובר בפרשות שאורכות שנים רבות. במקרה של אולמרט, זה לקח זמן קצר". עו"ד זהר אמר בתגובה: "רק בגלל שהוא (אולמרט) התפטר, אחרת גם אצלו זה היה לוקח שנים".

עו"ד קורב הוסיף: "יש צורך בהרבה איזונים ובלמים. לא יכול להיות חוק צרפתי בלי תחימת קדנציה, למשל. מני מזוז דיבר, בזמנו, על סימון מטרות. טרמינולוגיה הוא דבר מסוכן, והייתי מציע לבדוק את הדברים לגופו של עניין ולא לגופו של טוען". 

תא"ל במיל' אבי בניהו, דובר צה"ל לשעבר וכיום בעל חברת ייעוץ אסטרטגי, אמר בהמשך הפאנל כי "בעידן הרשתות החברתיות,'בית המשפט המודרני', מה שנקרא, אנשים לא עומדים בזה ושולחים יד בנפשם. אני זוכר את האמירה האומללה של אמנון דנקנר כלפי לדור - 'עכשיו, תתאבד!'. חייבים לעבוד קשה כדי לוודא שאם מביאים ראש ממשלה לשולחן האשמים, זה רק אחרי בדיקה וחקירה יסודית. מנדלבליט הוא איש הגון וראוי. נבחרי הציבור צריכים להבין שהם דוגמה אישית, ואין להם הקלות - נהפוך הוא".

בניהו התייחס גם לפרשת הרפז, במסגרתה נחקר, ואמר "הייתי ארבע שנים 'על המנגל', במה שמכונה 'פרשת הרפז'. בשעת בוקר מוקדמת ניידת הגיעה לביתי, ובערב הייתי במעצר. 'מסוכן לשלום הציבור'. לרגע אחד לאורך השנים הללו לא קרה שלא האמנתי בשלטון החוק. יש חקירות שתפקידן להזים ולהפריך, אבל צבר התיקים הוא בעייתי. אני מאמין לשופטים בירושלים במקרה של איציק מרדכי, אבל ראיתי נקמה בעיניים של נתניהו, ראיתי נקמה של אהוד ברק בפרשה אחרת. קהלני בכה אצלי במשרד כמו תינוק, כשהמחוזי החזיר את המועמד שלו למפכ"ל".

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו עודם בראשיתם. כל החשודים בתיקי נתניהו מכחישים את המיוחס להם, הם עומדי בפני הליכי שימוע שלפני הגשת כתב אישום, ועומדת לזכותם חזקת החפות.