לבנימין נתניהו יש קצת יותר מיממה כדי להצליח להרכיב ממשלה. נכון לעכשיו, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן לא מתכוון להתגמש עם הפשרות שמציע נתניהו, ונראה כי האופציה של הליכה למערכת בחירות נוספת היא אפשרות ממשית. אבל מה זה אומר? כמה זה יעלה ומה הסיכוי שאנחנו באמת הולכים לעוד בחירות? "גלובס" עושה סדר.
האם הכנסת באמת מתפזרת?
כנסת ישראל ה-21 הצביעה ברוב קולות של 66:44 בקריאה ראשונה על חוק פיזור הכנסת בשעה 2:15 לפנות בוקר בלילה שבין יום שני לשלישי. בהצעת החוק תמכו 66 חברי כנסת מול התנגדותם של 44 חברי כנסת ונמנע אחד.
תאריך הבחירות בחוק המוצע הוא יום ג׳, ה 17 בספטמבר
הבוקר, יום שלישי, בשעה 11:00 תתכנס הוועדה המיוחדת (הזמנית) בראשות ח"כ מיקי זוהר כדי להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית.
הויכוח בין הצדדים הפוליטיים בכנסת יהיה על מועד הבחירות, כאשר הליכוד מעוניין בתאריך מוקדם יותר, החרדים מעוניינים לקיים את הבחירות בסוף חודש אוגוסט, וסיעות האופוזיציה לרבות ישראל ביתנו מעוניינים לדחות את הבחירות קרוב ככל הניתן לראש השנה.
אבל האם זה סביר שכנסת תצא לבחירות תוך זמן כה קצר?
לא, אין זה סביר. אולם למרות תוצאות הבחירות שנדמו כחד משמעיות, מסתבר שהפוליטיקה הישראלית נמצאת במשבר חוקתי ומנהיגותי. חלק מן הסיבות למשבר הקשה בין הליכוד לשותפות הקואליציוניות נובע מכך שראש הממשלה הוא חשוד עם שלושה כתבי אישום וכתב חשדות חמור ושחקנים מובילים בזירה הפוליטית מבינים שניתן ללחוץ עליו מכיוונים שונים. זה כולל גם את יהדות התורה עם 8 המנדטים שלהם וגם את ישראל ביתנו עם 5 המנדטים, מן הצד השני.
האם ניתן לצפות שעד יום רביעי בלילה תוקם ממשלה?
זו עדיין אופציה, אולם ככל שנוקפות השעות קשה לראות כיצד הצדדים יורדים מן הסולמות הגבוהים עליהם טיפסו. בניגוד לשנת 2015, אז נתניהו פלירטט עם יצחק הרצוג במקביל ולו רק כדי לייצר תחושה פוליטית אל מול הסיעות השותפות שיש לו אלטרנטיבות, ב-2019 נתניהו לא הכין חלופה כלשהי ומנגד כחול לבן בראשות בני גנץ ויאיר לפיד לא סיפקו לו קצה של אפשרות לחשוב שיש עם מי לדבר. כך הגיע נתניהו ל-24 השעות האחרונות ללא שוט מאיים על ישראל ביתינו, יהדות התורה, איחוד מפלגות הימין וש"ס ונותר שבוי בידי השאיפות הפוליטיות שלהן.
האם הנשיא ריבלין מחויב לקבל לידו את המנדט להרכבת הממשלה ולמסור אותו לחבר כנסת אחר, כלומר ח"כ בני גנץ או ח"כ מן הליכוד?
חוק יסוד הממשלה מתווה את דרך המלך והיא מעבר להטלת מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ אחר. יחד עם זאת, הנשיא ריבלין לא ממהר להתערב בתהליך הפוליטי וזאת על אף שקיים תקדים היסטורי בולט, הנשיא חיים הרצוג, שטמן ידיו עמוק לתוך השיח הפוליטי וכמעט הכריח את שני הצדדים, שמעון פרס ויצחק שמיר, לכונן ממשלה משותפת (1984, תוצאות הבחירות לכנסת ה-11).
ריבלין נמנע בשלב הזה מהבעת עמדה וממתין, כמו שאר המדינה לסיום המועד ביום רביעי 29 במאי בשעה 23:59.
אתמול (ב') במהלך הדיונים בועדה המיוחדת לחוק התפזרות הכנסת נידונה הבעיה של סתירה בין שתי האפשרויות: מצד אחד, חוק פיזור הכנסת ומצד שני חוק יסוד הממשלה המתווה את הדרך להטלת מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ אחר. במשך שנות קיום המדינה, אם ח"כ אחד לא הצליח להרכיב ממשלה, חזר המנדט לידי הנשיא והוא הטיל על ח"כ אחר. כך היה במקרה המפורסם ביותר, כאשר ח"כ ציפי לבני קיבלה הזדמנות ראשונה (2009) ולא הצליחה וכעבור המועד הקבוע בחוק, הנשיא שמעון פרס נתן לנתניהו את המנדט.
עו"ד איל ינון היועץ המשפטי של הכנסת הקריא בפני הנוכחים את סעיף 12 לחוק-יסוד: המממשלה: "נתקבל חוק על התפזרות הכנסת, ייפסקו ההליכים להרכבת ממשלה" והסביר שהאפשרות של העברת חוק פיזור הכנסת לפני פקיעת תום התקופה שהוטלה על נתניהו, אפשרית וכך יסטו ממה שהיה מקובל עד היום.
אף על פי כן, בסיעת כחול לבן טוענים שיש להטיל על ח"כ בני גנץ את מלאכת הרכבת הממשלה לפני שיוצאים למערכת בחירות יקרה ומיותרת.
האם גנץ יש סיכוי להרכיב ממשלה?
בהרכב הנוכחי של הכנסת, הסיכוי לא נראה גבוה במיוחד. ח"כ ליברמן ממשיך להצהיר שיתנגד להטלת הרכבת הממשלה על אדם שאינו נתניהו. הסיכויים לפיצול בליכוד נראים קלושים והסיעות החרדיות מתנגדות לממשלה בראשות גנץ ו/או לפיד.
כיצד יצביעו הסיעות השונות על החוק לפיזור הכנסת?
קשה לדעת מראש, כיוון שהרוח משתנה לכל כיוון מדי שעה. באיחוד מפלגות הימין אמרו אתמול שנטו בתחילה להתנגד לפיזור הכנסת אך בכפוף לדיון בועדה המיוחדת על אופן מימון מערכת הבחירות הבאה, הם עשויים לזרום. סיעות חד"ש-תע"ל ובל"ד-רע"ם, חשבו שזו הזדמנות מצוינת לשפר את הביצועים בייצוג שלהם בכנסת הבאה, אך כדי להיות מתואמים עם האופוזיציה הם הצביעו בתחילה נגד חוק הפיזור. בתוך הליכוד, רגשות מעורבים. חברי כנסת חדשים רבים חוששים מן המהלך, אך כלפי חוץ הם מצהירים נאמנות להחלטות המפלגה.
ובמידה ולא ימצא פיתרון, האם הכנסת ה-21 תירשם ככנסת הקצרה ביותר בתולדות המדינה?
כן
ח"כ אסף זמיר (כחול לבן) הספיק אפילו להתבדח על חשבון עצמו אתמול בלילה.
שנה אחת - 2 מערכות בחירות - מהיכן יגיע הכסף?
זה יהיה מאוד יקר. מערכת בחירות כלליות עולה כ-2 מליארד ש"ח ושתי מערכות רצופות בשנה, על ימי השבתון ושיתוק משרדי הממשלה מטילים צל כבד מאוד על המערכת הציבורית הישראלית וזה לפני שהתחלנו לדבר על המשמעות התדמיתית של משבר חוקתי ממושך. מעבר לכך ישראל נכנסת לגירעון תקציבי גבוה, וגם לכך לא ניתן פיתרון בחצי השנה האחרונה ובחצי השנה הקרובה. הכנסת ה-21 היתה אמורה להעביר חוק תקציב (שנתי או דו-שנתי).
אחת ההחלטות הקריטיות ביציאה למערכת בחירות נוספת היא סוגיית מימון המפלגות. ראשי המפלגות אינם מוכנים לקפוץ למערכת בחירות כה יקרה, לפני שסיימו לשלם את חובותיהם והלוואותיהם מן הקמפיין שזה עתה הסתיים.
היום (ג') בבוקר בועדה המיוחדת מנה חשב הכנסת את גובה ההלוואות שנטלו המפלגות ואלה הם המספרים: עד כה ניתן סכום של 62.467 מיליון שקל למפלגות כהלוואות לפי חוק מימון מפלגות.
הליכוד נטל הלוואות בגובה 36 מיליון שקל, העבודה 2 מיליון שקל, שראל ביתנו 2.34 מיליון שקל, הבית ההודי 2.952 מיליון שקל, אגודת ישראל 3 מיליון שקל, ודגל התורה 6 מליון שקל (השתיים ביחד הן יהדות התורה, אך ניהלו תחשיבי קמפיין נפרדים), מרצ 7.475 מיליון שקל ורע"ם בל"ד 1.7 מליון שקל.
חיים אבידור חשב הכנסת: "עד כה נתנו סכום של 62.467 מיליוני ₪ למפלגות כהלוואות לפי חוק מימון מפלגות. המפלגה היחידה שלקחה את כל המכסה היא מרצ. פירוט ההלוואות עד כה: הליכוד 36 מיליון, העבודה 2 מיליון, ישראל ביתנו 2.34 מיליון, הבית ההודי 2.952 מיליון, אגודת ישראל 3 מיליון, דגל התורה 6 מיליון, מרצ 7.475 מיליון, רע"מ 1 מיליון שקל, בל"ד 1.7 מיליון שקל.
אתמול באחת מישיבות הוועדות ציינה מנכ"לית ועדת הבחירות, עו"ד אורלי עדס, שמבחינתם מערכת הבחירות לכנסת ה-21 טרם הסתיימה, בעיקר בהיבט של תשלום לספקים על עבודתם וכי היא צופה שועדת הבחירות תמשיך את הסדרי התשלומים והשלמת העסקאות לסגירת הקצוות של מערכת הבחירות לכנסת ה-21 למשך 5 חודשים נוספים.
בקיצור, הפוליטיקאים הישראלים גוררים את המדינה לבור תקציבי גדול הרבה יותר מזה שממילא קיים, וזאת כאשר הם מתעקשים ללכת לבחירות חדשות ולא לאפשר הרכבת ממשלה על ידי ח"כ אחר.
מה הם הטרנדים הפולטיים החדשים לקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-22?
עוד גנרלים? כן, בהחלט. כל קצין בכיר בדימוס שהיה אמור להיות בצינון של 3 שנים יוכל כעת להתמודד שכן החוק חותך את תקופת הצינון הארוכה, במקרה שבהן יש בחירות חוזרות. כך למשל, רא"ל גדי איזנקוט, הנמצא בימים אלה בוושינגטון במכון מחקר, יכול לשקול לחזור לישראל ולהצטרף לאחת המפלגות. האלוף יאיר גולן, כבר מתחמם על הקווים והצהיר על כוונתיו הפוליטיות.
איחודי מפלגות?
מדוע לא. כעת ח"כ לשעבר אורלי לוי-אבקסיס יכולה לחצות את הגשר ולעמוד לצידם של אנשי כחול לבן, כי החוק שאסר עליה לבצע חבירות, כבר אינו חל על בחירות חדשות.
ברקע יש שיח אינטנסיבי על מיזוג כולנו הקטנה (ו"הלא-רבלנטית" כפי שפולקמן תייג אותם) לתוך הליכוד. מהלך זה ידחוק ח"כים במעלה הרשימה אחורה אל מחוץ לכנסת.
הקאמבק של הרשימה המשותפת?
בהחלט. בסיעות חד"ש, רע"ם, בל"ד, תע"ל, למדו לקח צורב וכואב במערכת הבחירות לכנסת ה-21 והם יאחדו כוחות במהרה, כדי להחזיר אליהם את הציבור.
ומה עם שקד ובנט?
התשובה מעט מורכבת. מפלגת הימין החדש קיימת, לפחות על הנייר ובקרב לבבותיהם של 140 אלף בוחרים שלא עברו את אחוז החסימה. האם ינסו לחזור עם המפלגה הזו לתוך המפד"ל, הבית היהודי? אולי.
האם שקד תתפקד לליכוד? עדיין לא ברור, אם כי המלאכה תהיה קשה עבורה בשל תקופת הצינון הממושכת בליכוד שלא מאפשרת להתמודד באופן מידי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
