לידיעת טראמפ: סין בונה מערכת עולמית חדשה, במקום להשתלב במערב

בתהליך הממושך והמפרך של הניסיון לשאת ולתת על עסקת סחר חדשה עם סין, ארה"ב לומדת משהו יסודי על המדינה הזו: ההנחה הבסיסית של האמריקאים לגבי סין במשך רוב מחצית המאה האחרונה כבר אינה תופסת.

מאז הפתיחה הגדולה של סין לעולם בשנות ה-70, הממשלים האמריקאים השונים פעלו תחת האמונה שסין רוצה לשדרג את הכלכלה שלה, ולהפוך לחברה מלאה במערכת הכלכלית הבינלאומית של העולם הראשון. השאלה הייתה רק איך תיראה תקופת המעבר, ואלו כללים סין תאמץ לאורך הדרך.

אבל מתברר שזה כבר לא נכון. ככל שכלכלת סין צמחה, והפריסה העולמית שלה התרחבה, היא כבר אינה חשה את הצורך הפשוט להסתגל כדי להיות מקובלת במערכת הפיננסית והמסחרית המערבית.

במקום זה, סין פיתחה חלופה למערכת הזו - קפיטליזם סמכותני מהסוג שלה - שנחשב למעשי באותה מידה, ואולי אפילו למודל טוב יותר שאחרים יכולים לאמץ.

יוזמת "דרך המשי של המאה ה-21", פרויקט פיתוח תשתית מאסיבית במימון סיני במדינות שמשתרעות מדרום מזרח אסיה עד האוקיינוס ההודי ומזרח אפריקה, עשויה בסופו של דבר ליצור גוש כלכלי חדש לגמרי בהשפעה סינית - שיהיה מחויב לסין מבחינה כספית וסמלית.

בין היתר, המציאות החדשה הזו מסבירה למה כה קשה לממשל טראמפ לסגור עסקה גדולה חדשה על הסחר עם סין, שגם תפחית את גירעון הסחר הגדול של ארה"ב מולה וגם תסיים את מה שוושינגטון מתארת כמגוון רחב של נוהגי סחר לא הוגנים ותוקפניים מצד סין.

מנהלי המו"מ האמריקאים מנסים לאלץ את הסינים לבצע שינויים יסודיים במערכת שלהם, בייחוד בכל הנוגע לדומיננטיות של חברות בבעלות המדינה, וליכולת של ממשלת סין למשוך טכנולוגיה וקניין רוחני מן המגזר העסקי.

אבל רכיבים כאלו של המערכת הסינית כבר אינם מבנים זמניים כאשר סין מתפתחת, אלא חלקים מהמודל החדש. הנהגת סין מעוניינת יותר לבצע שינויים זמניים בדפוסי היצוא והיבוא כדי לספק את רצונה של ארה"ב, מאשר לשנות מערכת שנחשבת לגל של העתיד.

זה לא אומר שלא יהיו פשרות ולא תהיה עסקת סחר חדשה בין ארה"ב לסין בטווח הקרוב. השיחות מצויות במבוי סתום בדיוק בגלל ההתעקשות האמריקאית על שינויי מערכתי בסין, אבל מייקל פילסברי, מומחה לסין ויועץ לא רשמי לבית הלבן של טראמפ, מתאר את ההפוגה בדיונים כ"פסק זמן להצטננות".

שני הצדדים בשיחות חוששים מההשלכות של כישלון מוחלט על הכלכלות שלהם ועל כלכלת העולם בהיבט הרחב. ההיררכיה הסינית כוללת אגף של שוחרי רפורמות שתומכים בליברליזציה של כלכלת סין - אם כי הם תומכים בכך בעיקר כי הם מאמינים שכמה רפורמות שוק יחזקו את סין בטווח הארוך.

ובכל זאת, אותם חסידי רפורמות יכולים ללחוץ להתפשר כדי להשיג עסקה. ועדיין, גם עסקת סחר בחודשים הקרובים תהיה רק הפוגה במה שנראה כמו עידן של תחרות בלתי נמנעת וממושכת בין ארה"ב לסין.

סין עדיין צריכה להתקדם הרבה. מיליוני איכרים סינים אינם שותפים לשגשוג של המדינה, וסין חייבת להראות שמיזמי התשתיות הבינלאומיים שלה יכולים באמת לקדם את המדינות השותפות בלי להשקיע אותן בחובות.

אבל במקביל, הממשל הסיני עבר שינוי גישה. הסינים רואים מערכת פיננסית מערבית שהובילה את העולם אל סף שפל כלכלי ב-2008, ודמוקרטיות מערביות שנקלעות לשיתוק כרוני. הם אינם בטוחים שזהו המודל הראוי לחיקוי מבחינתם.