"אתם אומרים שאתם אוהבים את הילדים שלכם יותר מהכול, ועדיין אתם גוזלים מהם את עתידם", הטיחה גרטה טונברג בת ה-16 בחבורת המבוגרים המעונבת שהתכנסה לדון בהתחממות המבהילה של כדור הארץ והשלכותיה, בוועידת האו"ם בפולין בדצמבר האחרון. זקופה ורצינית עמדה מולם, והסבירה להם שהם עושים מעט מדי, מאוחר מדי, ובדרך כלל לא מהסיבות הנכונות. בלי התלהמות, היא הפנתה אצבע מאשימה לעבר הכניעה לטייקוני הון ואינטרסים כלכליים, וכלפי המחיר היקר שהיא, בני דורה והדורות הבאים, עתידים לשלם.
כבר עשרה חודשים שהאקטיביסטית השוודית הצעירה מנסה להציל את העולם. היא מובילה את מאבק התלמידים לצדק אקלימי, וייסדה את 'שביתת האקלים', תנועה המעודדת בני נוער להיעדר מבתי הספר מדי שישי כמחאה על אדישות הממסד לנושא. בשבוע הראשון לשנת הלימודים הנוכחית היא התיישבה לבדה עם כמה שלטים גדולים מול הפרלמנט השוודי, ושבתה.
את המסרים שלה היא דבררה דרך הרשתות החברתיות, והם הפכו לוויראליים במהירות עצומה. התנועה התרחבה במהירות, ובמרץ האחרון נטשו בהשראתה יותר מ-1.5 מיליון תלמידים מ-133 מדינות ברחבי העולם את הכיתות שלהם, כאות מחאה על הפקרת עתידם בידי הפוליטיקאים.
גרטה טונברג למנהיגי העולם: "גנבתם את החלומות שלי ואת הילדות שלי"
בתוך פחות משנה הצליחה טונברג להתניע מחאה עולמית, ולהפוך את משבר האקלים לרלוונטי, כפי שאלפי מדענים מודאגים או פעילי סביבה ותיקים לא הצליחו לפניה. הנוכחות שלה מעוררת השראה בהפגנות בערי אירופה, והמסרים הבלתי מתפשרים שלה נשמעים היטב בפרלמנטים השונים. היא הצליחה לרתום את האפיפיור למלחמתה וקיבלה ממנו את ברכת הדרך, ואפילו גרמה לבית הנבחרים הבריטי להצהיר על 'מצב חירום' אקלימי, בעיצומו של תהליך הברקזיט המטלטל. לא בכדי, במרץ האחרון הציעו שלושה חברי פרלמנט נורווגיים את מועמדותה לפרס נובל לשלום.
נתן את ברכת הדרך. במפגש עם האפיפיור בוותיקן באפריל / צילום: רויטרס
מה יש לחפש בבית הספר
טונברג נולדה בינואר 2003 לאם שהיא זמרת אופרה ואב שחקן, ויש לה אחות שצעירה ממנה בשלוש שנים. לשינוי האקלים נחשפה בבית הספר היסודי. "המורה הסבירה לנו בקצרה מהי תופעת שינוי האקלים ואיך היא נגרמת, הראתה לנו תמונות של דובי קוטב מורעבים, פלסטיק באוקיינוסים, כריתת יערות. זה טלטל אותי", סיפרה.
את המאבק התחילה קודם כל בבית, כאשר הצליחה לשכנע את משפחתה לעבור לאורח חיים טבעוני, ולהימנע מתעשיית הבשר המזהמת. "גרמתי להם להרגיש אשמים", היא מסבירה. "בהתחלה הם אמרו לי 'אל תדאגי, מישהו ימציא משהו בעתיד ויפתור את הבעיה, הכול תחת שליטה'. אבל ככל שקראתי וחקרתי, הבנתי שזה ממש לא תחת שליטה, והתחלתי להיות מודאגת יותר ויותר.
"הראיתי להם גרפים ונתונים, אבל כמו לכולם, תמיד היו להם תירוצים. אז אמרתי להם שוב ושוב שהם גונבים את העתיד שלנו, הילדים, והסברתי שהם לא יכולים לדבר על זכויות אדם ולהמשיך בסגנון החיים הזה, והם החליטו להשתנות. אבא שלי טבעוני ואמא שלי מנסה, היא 90% טבעונית".
בשנים שעברו מאז, המצב רק החריף, כמובן. השורה התחתונה בדו"ח שינויי האקלים של האו"ם, שפורסם באוקטובר, הייתה ש'ממשלות סביב העולם מוכרחות להתעשת, להזדרז ולנקוט בצעדים חסרי תקדים כדי להימנע מאסון כתוצאה מההתחממות הגלובלית'. מסקנה נוספת הייתה שהעולם מוכרח לעבור לייצור של כ-80% מהחשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות עד שנת 2050, לעומת 25% כיום. במילים אחרות, אין לנו הרבה זמן להציל את הכדור לפני שנחזה בתופעות הרסניות כמו שקיעתן של ערי חוף, סופות מסוכנות, גלי חום קטלניים, התמעטות שטח המחיה והיכחדות בעלי חיים.
הטריגר לתחילת המאבק הנוכחי היה זכייתה בתחרות מאמרים בנושא 'סביבה'. המאמר שכתבה זכה להדים רבים, ובעקבותיו יצר עמה קשר פעיל סביבתי שריכז קבוצת פעילים צעירה, שחיפשה פרויקט שימשוך את תשומת הלב למשבר האקלים. "אהבתי את הרעיון של שביתת בתי הספר, וניסיתי לשכנע את האחרים להצטרף אליי, אבל אף אחד לא היה באמת מעוניין, אז עזבתי את הקבוצה והלכתי לתכנן את השביתות לגמרי לבד", היא סיפרה.
גם הוריה לא נרתמו למהלך. "הם לא אהבו את הרעיון, ואמרו שאם אני הולכת לעשות זאת, זה יהיה לגמרי לבד, ללא תמיכה מהם". אבל זה לא גרם לה לסגת מתוכניותיה. "חלק מהאנשים אומרים שעליי להיות בבית הספר במקום לשבות, אבל למה ללמוד עבור עתיד שבקרוב אולי לא יהיה עוד, שאף אחד לא עושה דבר כדי להציל אותו? ומה הטעם ללמוד עובדות במערכת החינוך, כשהעובדות הכי חשובות שניתנות על ידי בכירי המדענים, בוגרי מערכת החינוך, חסרות משמעות עבור הפוליטיקאים והחברה שלנו?".
הכישלון הוא של הדור הקודם. בהפגנה בצרפת בעקבות משבר האקלים / צילום: רויטרס
אני לא סלבריטי
על אף האימפקט העולמי שהצליחה לייצר, טונברג היא הכול חוץ ממנהיגה טיפוסית. היא נראית צעירה מ-16 שנותיה, דיבורה מתון ומדוד, היא מחייכת לעתים רחוקות, ונראה כי אינה מתבשמת מההתלהבות סביבה. "לא יצאנו לרחובות כדי שאתם תוכלו להצטלם איתנו, ולספר לנו שאתם מעריצים את מה שאנחנו עושים", אמרה בנאומה בפרלמנט הבריטי.
בהזדמנות אחרת התלוננה על חוסר המודעות העצמי של אנשים ביחס אליה ולפועלה. "אני רואה הרבה אנשים שנוהגים במכוניות גדולות, וכשהם רואים אותי הם אומרים 'הי גרטה, אנחנו אוהבים את מה שאת עושה'. אנחנו חייבים לגרום לאנשים להבין שאנחנו עומדים בפני משבר קיומי. אני לא סלבריטי, וזו לא תנועה שהולכת להיות כאן כמה חודשים. זה משבר רציני, וצריך להתייחס אליו ככזה".
ייתכן שהגישה הלא שגרתית הזאת נובעת מסיפורה המיוחד של טונברג. היא נכנסה לדיכאון בהיותה בת 11 בלבד, והפסיקה לדבר. מאוחר יותר אובחנה על הרצף האוטיסטי עם OCD ואילמות סלקטיבית, שמשמעותה, כך הסבירה, ש"אני מדברת רק כשאני חייבת. עכשיו זה אחד מאותם רגעים".
לאחרונה חשפה כי אובחנה כלוקה בתסמונת אספרגר, ואמרה כי היא מאמינה שזה חלק בלתי נפרד ממה שדחף אותה לצאת למאבק הנוכחי. "זה מה שנתן לי את האפשרות לראות דברים מחוץ לקופסה, אני לא מאמינה בקלות לשקרים, אני מצליחה לראות את האמת. אם הייתי כמו כולם, סביר להניח שלא הייתי מתחילה את שביתת בתי הספר. אני לא חושבת שהייתי מתעניינת באקלים בכלל".
ביום האוטיזם הבינלאומי כתבה טונברג בפייסבוק שלה כי היא "גאה להיות על הספקטרום! ולא, אוטיזם זאת לא 'מתנה'. לרוב זה כרוך במלחמה בלתי פוסקת בבתי ספר ובמקומות עבודה, ובבריונות. אבל עם ההתאמות הנדרשות, זה יכול להיות כוח על". היא שיתפה כי היא חוותה בעבר מנות גדושות של דיכאון, תחושות ניכור וחרדה, "אבל ללא האבחון שלי לא הייתי לעולם מתחילה את שביתת בתי הספר, כי אז הייתי כמו כל אחד אחר".
בדיון על מצב האקלים בסנאט האיטלקי. גרטה טונברג / צילומים: Gettyimages ישראל
לא תצליחו להתחמק
בעיני טונברג, הכישלון הגדול הוא של הדור שקדם לה. "כשאמרנו להם שאנחנו מודאגים מהעתיד, הם ליטפו את ראשנו ואמרו שהכול יהיה בסדר, לא לדאוג", נאמה בפני צעירים שיצאו להפגין בברלין. "אבל אנחנו צריכים להיכנס לפאניקה. אם הבית שלך עולה בלהבות, ואת רוצה למנוע ממנו להישרף עד היסוד, את לא יושבת ומדברת על ביטוחים, תביעות ושיפוצים, את עושה כל שביכולתך כדי לעצור את האש".
להפגנה אחרת, שהתקיימה ב'סיטי' של לונדון, הלב הכלכלי הפועם של העיר, ושבה נעצרו קרוב לאלף מפגינים, הגיעה טונברג לעודד את המפגינים. "הרבה יותר מדי זמן הפוליטיקאים ואנשים בשלטון הצליחו לא לעשות כלום, אבל אנחנו נדאג שהם לא יצליחו להתחמק מזה יותר".
בסוף מאי האחרון היא הובילה שביתת ענק של תלמידים לטובת צדק אקלימי. ההערכה היא שמאות אלפי תלמידים מ-125 מדינות ומכ-1,660 ערים ברחבי העולם נטשו את כיתותיהם, ולקחו בה חלק. העיתוי לא היה מקרי: הוא חפף לבחירות לפרלמנט האירופי, ונועד להשפיע עליהן ולקדם מפלגות ירוקות. "פוליטיקאים מדברים עכשיו על אקלים ועל נושאים סביבתיים יותר מקודם, אבל יש צורך בלחץ נוסף", הסבירה טונברג. בסופו של דבר הגדילו הירוקים את כוחם בפרלמנט, מ-52 מושבים ל-71.
האקטיביסטית הצעירה לא הסתפקה רק בהובלת השביתות בבתי הספר ובמחאות המוניות, אלא דאגה להנכיח את עמדותיה גם בפורומים כלכליים ופוליטיים. היא התעמתה עם פוליטיקאים על התמודדותם עם משבר האקלים, ועם בעלי ההון שצפויים להיפגע משינוי המצב. בחודשים האחרונים היא משנעת עצמה בין ערי אירופה, שאליהן היא מגיעה בנסיעות ארוכות ברכבת לאחר שוויתרה על הטיסות המזהמות, מתאמצת להגיע באופן אישי למקבלי ההחלטות.
בינואר היא הופיעה בפורום הכלכלי העולמי שנערך בדאבוס שבשווייץ. היא לא רק נסעה לשם ברכבת במשך 32 שעות, בניגוד לרבים מהנוכחים שהגיעו במטוסם הפרטי, אלא גם הפגינה מחוץ לוועידה בטמפרטורה של אפס מעלות. "לא כולם אשמים באותה המידה בהתחממותו של הכדור", אמרה לנוכחים, "חלק מהאנשים, מהחברות, ובמיוחד ממקבלי ההחלטות, יודעים בדיוק אלו ערכים יקרים הם הקריבו כדי להמשיך ולייצר סכומים דמיוניים של כסף, ואני חושבת שרבים מכם הנמצאים כאן משתייכים לקבוצת האנשים הזאת".
לאחר ההשתתפות בוועידת דאבוס, היא נאלצה להתמודד עם שמועות שייחסו מניעים כלכליים לפעילותה ופקפקו ביושרה שלה. "הרבה אנשים אוהבים להפיץ שמועות שיש אנשים מאחוריי, שאני מקבלת תשלום עבור הפעילות שלי, או שאני מנוצלת, אבל אין אף אחד מאחוריי ואני מייצגת את עצמי בלבד. אני עושה את מה שאני עושה לגמרי בחינם, לא קיבלתי תשלום או הבטחה לתשלום בעתיד, והוריי הם אלה שמשלמים עבור הנסיעות שלי". טונברג הפצירה בעוקביה להפיץ את האינפורמציה הזאת.
בביקור בפרלמנט הבריטי, שאליו הגיעה בנסיעה בת יומיים ברכבת, היא הודיעה לחברי הבית כי "חוסר האחריות המתמשך הזה יירשם בהיסטוריה כאחד הכישלונות המפוארים של המין האנושי. אתם שומעים אותי? האנגלית שלי בסדר? אני מתחילה לתהות", שאלה את חברי הפרלמנט בפנים חתומות, מכוונת את חצי הביקורת שלה לאטימותם של הפוליטיקאים. מייקל גוב, השר להגנת הסביבה, השיב: "על אף שעד כה הממשלה לא עשתה אפילו קרוב למספיק כדי להתמודד עם משבר האקלים, לא ניתן לברוח מזה יותר, ועלינו לפעול עכשיו. גרטה - קולך בהחלט נשמע".
וקולה, יחד עם קולותיהם של רבים אחרים, אכן יצר שינוי, לפחות תודעתי. בסוף אפריל הצהירו ויילס וסקוטלנד על כניסה ל'מצב חירום' בנושא האקלים. ניקולה סטרג'ון, מנהיגת המפלגה הלאומית הסקוטית, סיפרה כי את ההשראה קיבלה מפגישתה עם טונברג, והתחייבה "לקחת אחריות ולעצור את התחממות כדור הארץ". בתחילת מאי הצהירה בריטניה כולה על כניסה למצב חירום בנושא האקלים, והייתה למדינה הראשונה בעולם לעשות זאת. "אלו חדשות היסטוריות ומלאות תקווה", הגיבה טונברג. "עכשיו מדינות אחרות צריכות לצעוד בעקבות בריטניה, ועל ההצהרות להפוך למעשים".
12 דברים פשוטים שאפשר לעשות כדי לצמצם את הנזק האקולוגי
שני אשכנזי
● הימנעו משימוש בכלי פלסטיק וכלים חד פעמיים - ישראל שיאנית העולם בצריכת כלים חד פעמיים לנפש, כאשר רק ארה"ב מקדימה אותה. במדינות שונות בעולם קיימת חקיקה שנועדה לצמצם שימוש בפלסטיק, אך ישראל מפגרת הרחק מאחור, כשהיא לא פועלת לחקיקה משמעותית בתחום, ומרבית הכלים החד פעמיים הנמכרים בה אינם מתכלים. כדאי לזכור כי הפלסטיק הזה לא ניתן למחזור ונערם במצבורי זבל, מגיע לאוקיינוסים ומזהם את הסביבה. בדו"ח שפרסמה קרן אלן מקארתור, המקדמת מחזור פלסטיק, נטען כי ב־2050 יהיו בים יותר מוצרי פלסטיק מאשר בעלי חיים. לפי הדו"ח, 8 מיליון טונות פלסטיק מושלכים כל שנה לאוקיינוס, כמות השווה למשאית זבל אחת מדי דקה. לפי ארגון 'אדם טבע ודין', הישראלים מייצרים כ-1,700 טון פסולת פלסטיק ביום שהם כ-625,000 טון פסולת פלסטיק בשנה. משקל פסולת הפלסטיק שאנו מייצרים בשנה גדול ממשקל כל הישראלים יחד (בהנחה שמשקלו של ישראלי ממוצע הוא כ-70 ק"ג). על כן העדיפו שימוש בכוסות, צלחות וסכום רב פעמי, או בכלים מתכלים העשויים מבמבוק או תירס.
● הימנעו מצריכת 'אופנה מהירה' (fast fashion) - תעשיית האופנה היא הגורם השני בחשיבותו בעולם לזיהום סביבתי. היא אחראית על יותר מ-10% מפליטת הפחמן העולמית, כשהיא מייצרת מעל 100 מיליארד בגדים בשנה. מפעלי הטקסטיל צורכים כמויות עצומות של מים לצורך צביעת בדים, ותוצרי הלוואי של המים הצבועים זורמים לעיתים לנהרות, מחלחלים לקרקע, וגורמים לזיהום. לפי ההערכות, כמות הפסולת הנוצרת בתעשיית האופנה עתידה לגדול מ־92 מיליון טונות ל־148 מיליון טונות בשנה. הפתרון האפשרי הוא לחשוב פעמיים לפני רכישה - האם אנחנו באמת זקוקים לבגד חדש - ולהפסיק לצרוך 'אופנה מהירה' ולהעדיף אופנה איטית, בת קיימא - קנייה מיצרנים קטנים, העדפה של בדים טבעיים וחברות הדוגלות בעקרונות של קיימות. בנוסף, העדיפו בגדי כותנה על פוליאסטר. כותנה נעימה לנו יותר לגוף וגם ידידותית יותר לסביבה. בגדי פוליאסטר לא מתפרקים והפלסטיק שבהם מזהם את הקרקע והאוקיינוסים, כשהוא שוקע באלו למשך אלפי שנים.
● השתדלו לצרוך פחות מוצרים מן החי ומזון מעובד - משקי החי הם הגורם הגדול ביותר לשימוש אנושי בקרקע. כ-70% משטחי החקלאות בעולם, שהם כ-30% משטח היבשה של כדור הארץ, מוקדשים לשימושים של תעשיית המזון מהחי. משק החי אחראי לפליטת 64% מהאמוניה לאטמוספירה, משקי החי אחראים לכ-18% מפליטות גזי החממה, ורק בארה"ב לבדה , משק החי אחראי ל-55% מבליית הקרקע, ל-37% מהשימוש בחומרי הדברה, ל-50% מהשימוש באנטיביוטיקה ולשליש מהזרחן והחנקן הנשטפים למים מתוקים. מעבר למזון מן הצומח יצמצם באופן משמעותי את ההשלכות הסביבתיות, עד כדי הפחתה של 96-94% בפליטת גזי החממה.
● הימנעו משימוש בכוסות חד פעמיות - לוקחים קפה לדרך? נהדר. השתדלו להביא אתכם כוס רב פעמית מהבית. תופתעו לגלות שגם כוסות הקרטון, מצופות בניילון, ובלתי ניתנות למחזור. אם אתם מרבים לצרוך קפה לדרך, רכשו כוס טרמית רב פעמית.
● מנעו בזבוז מזון ע"י תכנון ארוחות קדימה וצריכה חכמה - אובדן המזון בעולם מסתכם בכשליש מסך המזון המיוצר לשם צריכת בני אדם. הערך הכלכלי של האובדן נאמד בכ-940 מיליארד דולר לשנה. לפי אומדני הדו"ח הלאומי לאובדן והצלת מזון לשנת 2018 של ארגון 'לקט ישראל', אובדן המזון בישראל נאמד בכ-2.5 מיליון טון, המהווים כ-35% מהיקף ייצור המזון המקומי. משק בית בישראל מבזבז וזורק לפח מזון בשווי 3,200 שקל בממוצע בשנה. מחצית מהמזון האבוד הוא מזון בר-הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל, בשווי של 7 מיליארד שקל. כדי להימנע מבזבוז מזון, הקפידו לתכנן היטב את סל הקניות שלכם ולחשוב היטב מה באמת אתם מתכננים לצרוך.
● החליפו את נורות ההלוגן והליבון בנורות לד חסכוניות - נורות הלוגן וליבון פולטות הרבה מאוד חום, ודורשות הרבה אנרגיה. העדיפו מעבר לשימוש בנורות לד אשר גם יותר חסכוניות בצריכת החשמל, פולטות פחות חום והכי חשוב - מחזיקות מעמד שנים ארוכות ללא צורך בהחלפתן.
● תמכו בפוליטיקאים 'ירוקים' - בבחירות האחרונות באיחוד האירופי התרחש מה שמכונה 'אפקט גרטה' - מפלגת הירוקים זכתה בהישג חסר תקדים בתולדותיה, ובמפלגות השונות ישנם נציגים ואג'נדה ירוקה. נכון, בישראל אין פוליטיקאים רבים שהנושא האקולוגי בוער בדמם, אך התעוררות אזרחית בנושא בהחלט יכולה להניע שינוי.
● העדיפו טיסות ללא קונקשנים - טיסות מסחר וטיסות מסחריות מייצרות מעל 1,000 טון של גזי חממה בשנה. גידול מספר הטיסות בעולם הוא גורם זיהום משמעותי. שימוש בטיסה לצורך התניידות פנימית בתוך מדינה באירופה, למשל, מזהם פי 29 מאשר שימוש ברכבת מהירה. אם אינכם מצליחים להימנע מטיסות, העדיפו להגיע ליעדכם בטיסות ישירות ולא לחבר טיסת קונקשן מזהמת נוספת, הדורשת אנרגיה רבה יותר מטיסה אחת.
● טיפול נכון ברכב ושמירה על לחץ אוויר בגלגלים - הרכב הפרטי שלנו מזהם מאוד, אבל אפשר לשפר מעט את המצב; לחץ אוויר נכון בגלגלים יכול לשפר את צריכת הדלק ב-3%. זה חוסך כסף וגם מזהם פחות.
● סגלו הלכות כביסה חסכוניות - לבשו בגד יותר מפעם אחת לפני השלכתו לכביסה. לפי מחקר של האו״ם לבישת אותו ג׳ינס 3 פעמים צורכת כחמישית מהאנרגיה. פחות בגדים לכביסה = פחות כביסות = חיסכון בכסף ובאנרגיה. תלו בגדים לייבוש במקום שימוש במייבש. בארה״ב לבדה יש כ-88 מיליון מייבשי כביסה. לפי ההערכות, הם מזהמים את האוויר בכטון פחמן דו חמצני בשנה. שימוש בייבוש על חבל לא מזהם את הסביבה ועולה פחות. אין תמיד צורך לגהץ - לא רק שמדובר במשימה מייגעת, גיהוץ גורם לפגיעה בבד ולקיצור אורך חיי הבגד. איך להימנע מקמטים? תלו את הבגדים על החבל כשהם עודם רטובים מהכביסה. המים שבהם יעבדו יחד עם כוח המשיכה כדי ליישר את הקמטים השונים.
● העדיפו תחבורה ציבורית, רכיבה על אופניים והליכות על פני שימוש ברכב - ישראל סובלת מזיהום האוויר החמור ביותר מבין מדינות ה-OECD, וכ-2,500 בני אדם מתים כתוצאה מכך בכל שנה. מחציתם, מזיהום אוויר שמקורו בתחבורה. דוחות האו"ם מדברים על הצורך בהפחתה של 50% בפליטות גזי החממה יחסית להיום. כדי לעצור את המשבר, על כל מדינות העולם להתחיל במעבר מהיר ל-100% אנרגיות מתחדשות, ועצירת פיתוח מאגרי דלקים חדשים של גז ונפט. ישראל מדשדשת מאחור עם 4% אנרגיה מתחדשת ועם יעדים נמוכים לשנים הקרובות. לכן, רצוי לחשוב פעמיים לפני שימוש ברכב פרטי - ולתעדף הגעה ליעד בתחבורה ציבורית, או ברכב אחד עם כמה אנשים.
● למדו על שינויי אקלים ודברו עם אנשים על איום אסון האקלים - מודעות ואכפתיות הן המנוע לשינוי. גם אם מדובר בבעיה גדולה שעל פתרונה צריכות לשקוד ממשלות וארגונים בינלאומיים - למעשים של כל אדם בודד יש משמעות. זה בידיים של כולנו.