לא רק הייטק: החיבור בין הסטודנטים לתעשייה מתחיל בהאקתון

מחקר שפרסם הפורום הכלכלי העולמי לפני כשלוש שנים, על השינויים שעוברים על שוק העבודה, דירג את עשרת הכישורים הבולטים שנדרשים מהעובדים החדשים. בזמן שהיכולת לפתור בעיות מורכבות הובילה גם בשנת 2015 וגם בדירוג הצפוי לשנת 2020, יצירתיות טיפסה מהמקום העשירי לשלישי, ועקפה אפילו את היכולת לנהל אנשים. אינטליגנציה רגשית, שעל פי הערכות תדורג בשנת 2020 במקום השישי, בכלל נעדרה מהדירוג של שנת 2015.

לא רק מעסיקים ומחפשי עבודה מפנימים את השינויים האלה, אלא גם מוסדות להשכלה גבוהה, שצורכי השוק החדשים מכרסמים במעמדם. בניסיון להתאים לדרישות, הם צריכים להמציא את עצמם מחדש ולאמץ שיטות לימוד חדשות. האקתונים, לדוגמה, מרתוני יזמות שיחברו את הסטודנטים לעולם העבודה שהם עתידים להיכנס אליו.

בשנתיים האחרונות החל לפעול במרכז הבינתחומי בהרצליה בית ספר ליזמות, מתוך הבנה ששוק העבודה העתידי צפוי להתבסס עליה לא מעט ושהאקדמיה המסורתית סובלת מניתוק מהתעשייה ומהמתרחש בשטח.

"גם קודם לפתיחתו של בית הספר ליזמות הופעלו במרכז תוכניות בתחום", אומר ד"ר יוסי מערבי, סגן דיקן בית הספר "אדלסון" ליזמות. זה היה מהלך נדרש, הוא מודה, "על כל האקדמיה בעולם להתאים עצמה לעולם המשתנה". בינתיים, נכנסו תוכניות יזמות גם למוסדות נוספים להשכלה גבוהה, אבל עדיין לא כחוג הפועל בנפרד. במרכז הבינתחומי התוכנית היא דו-חוגית.

בבית הספר ליזמות של המרכז הבינתחומי לא מפחדים גם מחסויות מסחריות במסגרת הניסיון לשתף פעולה עם התעשייה. "לפני שלוש שנים הקמנו תוכנית עם בנק לאומי", אומר מערבי. "חצי מהמרצים בקורס הם אנשי אקדמיה וחצי אנשי תעשייה. דבר נוסף שפתחנו הוא פרויקט ייעוץ לארגונים בחדשנות. אנחנו מגייסים אליו ארגונים שרוצים להוביל שינוי, והסטודנטים משמשים יועצי החדשנות שלהם. נוסף על כך, השנה יהיו לנו 300 סטודנטים שיעשו התמחות ב-80 חברות סטארט-אפ כבר בתואר הראשון".

"הרוב יהיו שכירים בסוף"

לאחרונה, קיים בית הספר ליזמות אירוע האקתון בהשתתפות 160 סטודנטים מכמה מוסדות לימוד, נציגי חברות וארגונים במשק ונציגי נותני החסות. המטרה: להפגיש בין הסטודנטים לבעיות האמיתיות שארגונים מתמודדים איתן בשוק העבודה, ולאפשר להם להעלות פתרונות וליישם את הנלמד. בין החברות שהשתתפו - אופטיקה הלפרין, קנדה ישראל, אמיליה, דיפלומט ותדהר נדל"ן. החברות הוזמנו להשתתף ללא תשלום.

"אם בדרך כלל מתכוונים לסטארט-אפים כשמדברים על יזמות, כאן עשינו משהו אחר", אומר מערבי. "הבה נודה, ברור לנו שרבים מהסטודנטים שלנו לא יהיו יזמים בסופו של דבר. הם ישתלבו בארגונים כשכירים. זו מציאות החיים, ואנחנו גם אומרים להם את זה. לכן הפגשנו אותם עם תשע חברות מענפי תעשייה שונים, שהציגו להם אתגרים עסקיים אמיתיים. הסטודנטים נקראו להציע פתרון יצירתי באמצעות תוכנית עבודה. בהיסטוריה הקצרה שלנו, שכוללת חמישה האקתונים, אנחנו רואים המשכיות. זה לא האקתון קלאסי שיש בו תרגיל טכנולוגי חד-פעמי. אנחנו רואים שחברות לוקחות את הפתרונות שהסטודנטים הציעו להן ומטמיעות אותם בארגון".

הגישה של החברות לאירוע משתנה מארגון לארגון. יש שמאמצים את הפתרונות, יש שרואים במפגש הזדמנות ליצור לעצמן עתודה של עובדים בהמשך, ויש שמתייחסים לכך בעיקר כאל הזדמנות לקבוצת מיקוד חינמית של צעירים. מבחינת הסטודנטים, מדובר בהזדמנות להתנסות בחומר הנלמד, להכיר מקרוב מנהלים בתעשייה ואף לעבוד איתם יחד. 

יעקב הלפרין, בעלי ומנכ"ל רשת אופטיקה הלפרין, מספר שההזמנה להשתתף בהקאתון "נפלה כפרי בשל". "בדיוק היו לנו התלבטויות מקצועיות לגבי מערך השירות העתידי, המעבר לאונליין, והבנו שזו הזדמנות. ברור לנו שרמת הציפיות מהשירות היא שונה כשקונים באינטרנט. חשוב היה לנו לשמוע מה חושבים ומה מציעים אותם צעירים. הם אמרו דברים ש'עושים שכל'. זו אולי לא גאונות, אבל הם הצליחו לראות דברים שאנחנו בתוך העשייה השגרתית של היומיום לא רואים. בהחלט נאמץ את הגישה ובעזרת השם נטמיע אותה".

טל וינגרטן, סמנכ"לית אסטרטגיה וחדשנות בחברת ההפצה דיפלומט, שהשתתפה בהאקתון בפעם השנייה, אומרת שלא מספיק לחפש חדשנות בתוך הארגון: "סטודנטים בעלי ראש רענן וללא אינטרסים, יכולים רק לסייע".

הם גם חסרי ניסיון.

"נכון, ולכן הגענו כצוות מתוך החברה והייתה סינרגיה בדיון. סטודנטים צעירים יכולים לשבור קיבעונות. הם יודעים לשים אצבע על כיוון מסוים בארגון. הציפייה שלי לא הייתה לבוא עם פתרון למחר בבוקר. כשיש הצעה, אנחנו חוזרים לחברה ועושים בדיקת היתכנות. הפעם הצגנו להם אתגר שקשור לשיפור חוויית העובד בארגון. זה אולי לא מדע טילים, אבל הקסם של העצה שקיבלנו הוא שבאמת אפשר לעשות איתה משהו.

"יתרון נוסף של ההאקתון הוא שבהמשך אולי אותם סטודנטים ירצו לעבוד אצלי, וכך אני נחשפת אליהם ומכירה אותם כבר עכשיו".

"רוצים לצאת מהקופסה"

נדר נס-אל, סטודנטית בת 24 ליזמות ומדעי המחשב, שהשתתפה בהאקתון, מספרת שהיא בכלל רצתה ללמוד רפואה, כדי להגיע לתחום הביוטק. "אבל אז חשבתי מה המסלול הכי נכון מבחינה אקדמית כדי להגיע לשם, ואחרי בדיקה הבנתי שהבסיס הוא טכנולוגיה ומדעי המחשב", היא אומרת. "בחרתי ביזמות לא כדי לרכוש מקצוע, אלא כדי לרכוש כלים. אני ערה לכך שהתעשייה משתנה ואני רוצה להיות מוכנה לזה. בלי לזרוק עוד באז וורד, נטוורקינג הוא דבר מאוד חשוב היום, וכדאי לי להכיר בלימודים את האנשים שמחר יהיו בתעשייה". מההאקתון עצמו, היא יצאה נרגשת. "הצוות שלנו זכה. קיבלנו את חברת הייזום והבנייה תדהר, והאתגר שהוצב לנו היה קשור לתקשורת בארגון. לקח לנו שש שעות לעבוד על זה. לא יצאנו עם אבטיפוס טכנולוגי, מה שמצופה בדרך כלל בהאקתון, אבל כן יצרנו פתרון שהוא לא רק ניהולי".

ישראל פריצקר, סמנכ"ל מצוינות תפעולית וחדשנות בתדהר, מחדד את האתגר: "חיפשנו כלי לשיפור ולייעול דרך הניהול, התקשורת, השליטה והבקרה באתרי הבנייה שלנו, שהם סוג של מפעל, רק כזה שמשתנה כל יום. לדוגמה, יש לנו צורך בעדכון בזמן אמת של כל הגורמים הרלוונטיים, במעקב אחרי נוכחות פועלים, פיקוח על תהליכי העבודה ושיפור התקשורת בין פועלים, קבלנים ומנהלים שלא פעם דוברים שפות שונות".

לדבריו, "עלו רעיונות יפים ומקוריים בתחום התקשורת בין הגורמים, והרעיון שנבחר הוא הקמת חמ"ל שינהל את הבקשות והצרכים של הפועלים והקבלנים בשטח. הוא יתרגם את הצרכים ואת הוראות הביצוע, יתעדף משימות ויפנה לגורם מטפל, כך שזרימת העבודה תהיה יותר חלקה והבקרה על התהליך תהיה יותר גבוהה. מה שהיה חשוב לנו בפתרון הנבחר הוא היציאה מהקופסה ולאו דווקא הפתרון הטכנולוגי. קיבלנו רעיון שהוא בהחלט מעניין וכדאי לבדוק אותו".