"אני אדם בעל ביטחון עצמי, ויש לי מה להגיד וכיצד להרשים. ובכל זאת, כשמדובר בראיון עבודה, אני תמיד יוצא מגמגם ומסורבל. זה כנראה מלחיץ אותי". כך מספר לי מחפש עבודה, והוא לא היחיד שסובל מהתופעה. נורמלי לגמרי להרגיש מתח ולחץ לקראת ראיון עבודה או מבחני מיון, והחשש הוא, כמובן, שהדבר יפגע בביצועים בתהליך המיון.
חרדים? מה אומרים מחקרים?
ד"ר דבורה פאוול מאוניברסיטת גואלף מצאה כי אנשים שדיווחו על לחץ רב במהלך הראיון מקבלים ציונים נמוכים יותר בתהליך המיון. השפעה זו אמנם מעטה יחסית, אבל במקרה שיש מועמדים רבים לכמה משרות, גם השפעה קטנה יכולה לעשות את ההבדל בין מי שמתקבל למי שלא.
מצד אחד, זהו מחיר כבד למדי. מצד שני, לא הכול שחור: כשהמחקר של פאוול בדק את רמות הלחץ והשפעתן על הביצועים בתהליך המיון, נמצא הבדל בין ראיונות שתוכננו לטובת המחקר והיו מדומים, לבין ראיונות שנטלו חלק במחקר ונתפסו כראיונות אמיתיים. המועמדים ידעו מתי הראיון אמיתי ומתי הוא מדומה, ובשל המוטיבציה הגבוהה שלהם להתקבל לעבודה באמת, נמצא כי קל להם יותר להתגבר על הלחץ בראיונות האמיתיים. במילים אחרות, מוטיבציה, ובדרך כלל גם מידה מספקת של תרגול יעיל, יכולים לחפות על הלחץ בראיון.
אגב, מעניין לדעת גם שנשים חוות רמות גבוהות יותר של לחץ בראיון לעומת גברים, אולם למרבה ההפתעה, ביחס לגברים הנשים מתמודדות עם הלחץ הזה ביעילות רבה יותר, ומסוגלות להסתירו טוב יותר. הגברים אולי פחות לחוצים מהנשים, אך רמת הלחץ שלהם פוגעת בביצועיהם בראיון יותר מאשר הנשים.
כשהלחץ תוקף - מה קולטים המראיינים?
לפי מחקר נוסף של פאוול, נמצא כי הרמזים הנפוצים ביותר שנקלטים בצד המראיין ומעידים על לחץ רב אצל המועמדים הם איכות קולית (רעד בקול, קול שקט, צחוק מובך), מילות-סרק (ל"מילוי" הסיטואציה, דוגמת "אההה"), והפסקות ושתיקות.
סימנים נוספים בתקשורת עם מרואיין לחוץ הם סימנים מילוליים: ככל שנאמרות יותר מילים המביעות אי-ודאות ("אני חושב", "כנראה", "נדמה לי", "סוג של", "משהו כמו", "אני לא יודע") - כך מסיקים המראיינים לגבי לחץ רב יותר בקרב המועמד, והרושם שנעשה עליהם פחות טוב.
אז מה עושים?
- התכוננו ותרגלו: ככל שתתכוננו יותר וביעילות (כולל לימוד מעמיק על החברה, התפקיד, המיקום, המתחרים, השאלות הצפויות וכו'), כך תוכל להתאמן לא רק על המסרים הרצויים כמענה לשאלות הצפויות בראיון, אלא גם על המסרים שבין המילים - האיכות הקולית, מילות הסרק והשתיקות, ועל אופי המילים עצמן, במטרה להישמע בטוחים ומשכנעים יותר. מומלץ להתכונן מול מכר, מול המראה, בהקלטה (יעיל מאוד משום שאפשר להאזין לה וללמוד איך נשמעים) או בסרטון מצולם (כדי לאתר סימנים של לחץ בשפת הגוף), או עם איש מקצוע.
- אל תתכחשו: אינכם לבד, ואין סיבה להתבייש בזה. מחפשי עבודה רבים חשים לחץ לקראת ראיון עבודה, עד כדי כך שחלקם אף מבטלים או פשוט לא מגיעים. דברו על זה. ספרו לחברים ולמכרים, למטפל או ליועץ, והיעזרו בהם. ויותר מכך - אפילו התוודו באוזני המראיין או הקבוצה במבחני המיון. משפט פשוט, כן ומחויך נוסח "אני מצטער, אני קצת בלחץ מהמעמד" יכול להסיר מעליכם מעט לחץ (אלא אם זה תפקיד שדורש בטחון עצמי).
- אל תילחמו בעצמכם: ייסורי מצפון על היותכם לחוצים וניסיונות עיקשים להיפטר מהלחץ יכולים להחמיר את הלחץ שאתם חווים, ולהסיט את משאביכם ממה שחשוב באמת במהלך תהליך המיון שלכם. זכרו גם שלא תוכלו להיפטר מכל הלחץ שפוקד אתכם, ואולי אף טוב שכך - לעתים מידה כלשהי של לחץ תועיל לכם, ותשמר את רמות האדרנלין הדרושות כדי להצטייר חיוניים ובעלי מוטיבציה.
- הגיעו במצב רוח חיובי: הקפידו על שינה טובה לפני יום שבו אתם מתראיינים, התעוררו מספיק מוקדם כדי לנקוט בנחת צעדים שמרגיעים אתכם (שתייה חמה, מדיטציה, צעידה, אמבטיה, האזנה למוזיקה, טכניקות הרפיה ונשימה ועוד). נוסף על כך, לבשו בגדים שנוח לכם ללבוש (וכמובן, הולמים לסיטואציה ולתפקיד המיועד), והימנעו משתיית קפה, שעלול להעלות את רמת המתח והעצבים שלכם (אלא אם כן הדבר אינו אפשרי מבחינתכם).
יעל מהודר היא יועצת ארגונית, מומחית לניהול ולקריירה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.