המחדל הממשלתי המתמשך בהעברת יחידות הממשלה לירושלים הוליד בשנים האחרונות מסורת חדשה. בכל שנה, בסביבות יום ירושלים, מפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת דוח סטטוס מעודכן על מצב העברת היחידות לבירה - וכך גם נעשה השנה. דוח המרכז שיפורסם השנה והגיע לידי "גלובס" מצביע על-כך כי עד כה עברו לירושלים 12 מתוך 142 יחידות ממשלתיות, וזאת בניגוד להחלטות ממשלה מ-2007 ו-2014 שקבעו כי כל היחידות הללו יעברו לעיר הבירה עד 2019. גם שני דוחות של מבקר המדינה שפורסמו בעבר והתריעו על המצב, לא הביאו עד כה לשינוי בקצב האיטי של ביצוע החלטות הממשלה בתחום זה.
עיון בדוח מחזק את הרושם שהממשלה איננה מתכוונת לבצע את החלטותיה בנושא המעבר לירושלים. ההחלטה המקורית על המעבר התקבלה בשנת 2007. תאריך היעד להשלמת המעבר באותה החלטה היה יום ירושלים 2015. במאי 2014, שנה לקראת פקיעת הדד-ליין, קיבלה הממשלה החלטה חדשה, שמספרה 1605, לפיה יידחה מועד הסיום של המעבר המתוכנן בארבע שנים למאי 2019.
בשונה מהחלטות ממשלה שיש כוונה אמיתית לבצען, החלטה 1605 איננה מציינת גורם אחראי על היישום, ואינה מפרטת מה תהיה המסגרת התקציבית ומהם מקורות למימון המעבר. החידוש העיקרי בה הוא הטלת האחריות למעקב אחר הביצוע על המשרד לענייני ירושלים: בכך הובטחה למשרד זה תעסוקה לשנים רבות. ב-2018 עלתה על שולחן הממשלה הצעת החלטה נוספת שנועדה לתת שיניים למנגנוני הביצוע ולהסמיך אותם למשל להטיל סנקציות על משרדים ויחידות סוררים: הצעת ההחלטה הייתה אמורה להתקבל לפני שנה, אך מספר שרים התנגדו לביצועה בטענה כי "הסנקציות מחמירות מדי" ולכן הוחלט להעביר אותה לתיקונים, ולאחר הקדמת הבחירות נקבע כי הנושא יועבר להחלטת הממשלה הבאה כשזו תוקם.
על רקע הנסיבות האלה אפשר לומר שכותבי הדוח בחרו באנדרסטייטמנט כשקבעו כי "יישום החלטת הממשלה אינו מתנהל בלוח הזמנים שנקבע". את הסיבות לעיכובים מצאו כותבי הדוח בדוחות הביקורת שפרסם מבקר המדינה ב-2013 וב-2018: "מדובר בין היתר בהתנגדות עובדים למעבר לירושלים, בהשתהות בביצוע מצד הנהלות המשרדים, בהיעדר הובלה סמכותית על-ידי גורם מתכלל אחד ובהיעדר תוכנית יישום מקיפה ומפורטת".
מתברר למשל כי משרדי הממשלה לא העבירו מידע בסיסי על היחידות שאמורות לעבור לירושלים - ובכך עיכבו, שלא לומר הכשילו, את יישום ההחלטה. מצד שני, לזכותם של העובדים הסרבנים ייאמר כי החלטות הממשלה לא כללו שום התייחסות לסוגיות הקשורות למעבר כמו תחבורה וחנייה - ולא הציגו שום פתרונות לעובדים שרווחתם תיפגע בצורה משמעותית ויומיומית כתוצאה מהמעבר.
תמונת המצב שמעלה הדוח היא זו: נכון למאי 2019, מתוך 142 יחידות ממשלתיות ארציות רלוונטיות עברו עד היום לירושלים 12. קצת יותר מ-8%.
68 מהיחידות נמצאות במה שמכונה "תהליך התארגנות למעבר" - למרות שבחלק מהמקרים לא נקבע עדיין תאריך יעד למעבר, ובמקרים אחרים תאריך היעד הוא 2025 או אפילו 2029. ועדת החריגים העניקה פטור ממעבר לירושלים ל-35 יחידות, ו-12 נוספות התעלמו מההחלטה. 15 היחידות הנותרות נמצאות בקטגוריה השיורית של יחידות שאושרה להן דחייה, או שעדיין לא התקבלה החלטה בבקשתן לפטור מהעברה.
מה שכן השתנה בשטח הוא בתחום פתרונות הדיור ליחידות העתידות לעבור לעיר. נכון להיום נבנים בקריית הממשלה בניין ג'נרי בשטח 65 אלף מ"ר, שאכלוסו החל; בניין משרד המשפטים שבנייתו תסתיים עד סוף 2020; ומרכז המחשוב שבנייתו תסתיים עד 2025. אלה יוסיפו לקריית הממשלה עוד כ-85 אלף מ"ר, ובסה"כ יגדל היצע השטחים בקריה בכ-150 אלף מ"ר בחמש השנים הקרובות. נכון להיום נראה כי חלקים נרחבים מתוך השטחים האלה יישארו ריקים בשנים הקרובות.
ח"כ מירב כהן ממפלגת כחול לבן, שהקימה שדולה למען ירושלים שצפויה להתכנס היום לראשונה, מסרה היום ל"גלובס" כי "יש במרכז הארץ כ-100 משרדים ויחידות ממשלתיים, שעל פי חוק והחלטות ממשלה צריכים לעבור לירושלים. תפקידנו כחברי כנסת לא מסתכם בחקיקה, אלא גם בפיקוח על הממשלה על מנת לוודא שהיא מבצעת את לשון החוקים וכן את החלטותיה שלה.
"המקרה של אי העברת המשרדים לירושלים הוא דוגמה קלאסית לכך שחוסר יישום על ידי הממשלה פוגע בחלשים ובמקרה הזה בעיר ירושלים, שיכולה להרוויח ממעבר המשרדים כ-10,000 משרות חדשות וכ-400 מיליון שקל הכנסות שנתיות.
"הישיבה היום ביום ירושלים תהיה הראשונה בסדרת ישיבות שנקיים במסגרת השדולה למען ירושלים, אותה אני מקימה בימים אלה, ובכוונתי לעמוד בראשה. בדיונים נבחן ונוודא כי הממשלה תבצע את המוטל עליה כאשר תעביר את כל המשרדים והיחידות לעיר הבירה של מדינת ישראל ויפה שעה אחת קודם".
ח"כ מירב כהן / צילום: מפלגת כחול לבן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.