היזמים מתלוננים על שוק נדל"ן שנמצא בחוסר ודאות? נו, באמת

מתלוננים על שוק נדל"ן שנמצא בחוסר ודאות? נו, באמת. כבר מזמן לא היה ענף הדיור נתון לוודאות כה רבה. ראשית, הפוליטיקאים יודעים בוודאות גמורה שאסור לגעת בענף הדיור, ואסור לגבש מדיניות. לא מאמינים? תשאלו את אורלי לוי, את משה כחלון ואת מפלגת העבודה. שומר נפשו הפוליטית ירחק מהדיור.

תגידו שהיזמים נמצאים בחוסר ודאות? נו, הם שרים את הפזמון הזה כל הזמן, אבל נראה שכשיזם אומר שהוא בחוסר ודאות, הוא מתכוון לא פעם לומר שהוא נמצא בוודאות - אבל לא כזו שמוצאת חן בעיניו. נראה כי המצב כיום תואם את הפרשנות הזו. העובדה שהם מקטינים התחלות בנייה לא מעידה על חוסר ודאות, אלא על ודאות - עכשיו זה לא הזמן להיכנס להרפתקאות מסוכנות.

היזמים רואים לנגד עיניהם לא רק את התרחקות הפוליטיקאים מטיפול וממעורבות בדיור, אלא גם את התנהלות הפוליטיקאים המקומיים. אלה עוצרים פעילות של תמ"א 38 ומעכבים התחדשות עירונית, ולמעט במקומות מסוימים הם הכניסו את הענפים היזמיים הללו לאזורי סיכון. עוד יודעים היזמים כי המיסוי הגבוה שמוטל על משקיעים והקצאת קרקעות המדינה לטובת מחיר למשתכן ממשיכים לחנוק את השוק. הם יודעים גם כי חלק לא מבוטל של הקרקעות במחיר למשתכן הן מלכודות שאזור להיכנס אליהן, ושצריך להביא בחשבון מצבים של ביטולי הסכמי-גג.

הציבור הרחב נמצא בחוסר ודאות? נו, באמת. איזו אי-ודאות בדיוק? המידע פרוש לפני כולם: המיסוי על משקיעים, מחיר למשתכן, דמדומי תקופתו של כחלון כ"שר העל לענייני הנדל"ן" וחוסר המדיניות של הממשלה הבאה. הפתעות כמו "חוק מס הדירה השלישית", לא רק שלא נראים באופק - הם נראים בלתי סבירים בעליל. הדרת המשקיעים מהשוק היא לוקסוס גדול במצב שבו קופת המדינה צריכה את מסי המקרקעין שלהם.

לפיכך, ענף הדיור כיום נמצא ברמת ודאות גבוהה מבעבר. היא אולי לא מוצאת חן בעיני גורמים שונים, אבל זה כבר משהו אחר.