במהלך השנים 2011-2013 נאלצה הכלכלה הספרדית לחשב מסלול מחדש. ספרד הייתה שרויה במיתון עמוק ושיעור האבטלה הרקיע שחקים ליותר מ-26%. תהליך השיקום, שכלל בנייה מחדש של המערכת הפיננסית כמו גם של שוק העבודה וכלל כספי סיוע מאירופה, הביא להתייעלות והפך את ספרד לכלכלה תחרותית בשווקים העולמיים.
השינוי באופק הכלכלי של ספרד היה כה חד שהיא הפכה מנטל לנכס, כאשר בשנים האחרונות היא מובילה את גוש האירו מבחינת שיעור צמיחה וקצב יצירת משרות. בשנה האחרונה, קצב הצמיחה בספרד היה גבוה באופן ניכר מזה של אירופה - 2.5% לעומת 1.8%. נתונים נוספים מראים מגמה חיובית למדי כמו הצריכה הפרטית שעלתה בשנים האחרונות בקצב גבוה, ההוצאה הממשלתית שחזרה לעלות לאחר שנים של התכווצות בשל מדיניות הצנע והדמוגרפיה הספרדית, שבניגוד לאירופה קצב ההזדקנות שלה נמוך משמעותית.
עם זאת, תחזיות לעתיד מזכירות לנו שהאופק הכלכלי של ספרד קשור בזה האירופי בהתייחס לעובדה שספרד, כמו שאר אירופה, היא מדינה מוטת יצוא. לדוגמה, הבנק המרכזי של ספרד קיצץ את התרומה של היצוא הספרדי לתחזית הצמיחה של התוצר ב-0.9 נקודות אחוז בשלוש השנים הקרובות עקב החשש מההאטה בגוש האירו. בנוסף, תחזיות קרן המטבע העולמית עודכנו כלפי מטה ומראות צפי להתמתנות המגמות החיוביות בספרד בדומה לשאר אירופה ולארה"ב.
בגזרת שוק העבודה, הכלכלה הספרדית חזרה לייצר משרות בקצב גבוה וכתוצאה מכך שיעור האבטלה בספרד נמצא במגמת ירידה ברורה בשנים האחרונות וכיום עומד על כ-14.5%. אמנם מדובר ברמה גבוהה ביחס לממוצע האירופי, אך יש לזכור כי בספרד תמיד היו שיעורי אבטלה גבוהים. אותו אחוז גבוה של בלתי מועסקים נובע בין היתר מהיעדר היצע עבודה לאוכלוסייה הצעירה. למעשה, בעוד כלל אוכלוסיות הגיל חוו שיפור ניכר, שיעור האבטלה בקרב הצעירים השתפר אך במעט לעומת השנה שעברה ועומד היום על כ-33.5%.
הצפי לעתיד נראה פחות ורוד כאשר מתייחסים גם לעובדה שעלויות העבודה צפויות לעלות בעקבות העלאת שכר המינימום ב-22%. אמנם העלאת שכר המינימום עזרה לאזן את השכר בספרד בהשוואה למדינות אחרות באירופה, אך העלאתו בשלב מאוחר זה של המחזור הכלכלי, בו ישנה האטה ניכרת בפעילות הכלכלית הגלובלית, עשויה לעצור את המגמה החיובית ששוק העבודה הספרדי נהנה ממנה במהלך השנים האחרונות.
צפויה להמשיך לצמוח יותר משאר אירופה
אם לא די בתחזיות הלא מעודדות, האי ודאות בזירה הפוליטית מוסיפה להעיב על המצב כאשר ב-28 באפריל הלכו הספרדים לקלפיות בפעם השלישית בארבע השנים האחרונות.
הרקע לאי היציבות הפוליטית מתחיל לאחר הבחירות ב-2016, כאשר מפלגת העם (PP) יצרה ממשלת מיעוט רעועה ונאלצה להתמודד עם שערוריות שחיתות והפגנות מסיביות של גמלאים שדרשו את הגדלת הפנסיה, וגם עם משבר הבדלנות של חבל קטלוניה. משבר זה איים לחלק את חצי האי כאשר בעקבות משאל עם שנוי במחלוקת, הכריז הפרלמנט הקטלוני על היפרדות מהשלטון הספרדי באופן חד צדדי. בתגובה הממשל הספרדי, בהובלת מפלגת העם, שלל את הסמכות השלטונית של הפרלמנט הקטלוני והחל במעצרים של בכירים בהנהגה בטענה למרד, שהסתיים בהימלטות הקבינט הקטלוני לבלגיה.
המשבר אמנם הגיע לסיומו כאשר הוכרזו בחירות מקומיות ונבחר פרלמנט פרו ספרדי, אך הדבר הוביל להצבעת אי אמון במפלגת העם עקב הניהול האגרסיבי של המשבר. לאחר שהצליחה להפיל את ראש הממשלה, מריאנו ראחוי, בהצבעת אי אמון, מפלגת PSOE הסוציאליסטית עלתה לשלטון ביוני 2018 עם קואליציית מיעוט שבסופו של דבר נפלה בפברואר על רקע חוסר יכולת להעביר את התקציב.
בדומה לסקרים, המפלגה הסוציאליסטית בראשות פדרו סאנצ'ז הובילה בבחירות האחרונות, אך לא זכתה לרוב, וככל הנראה צפויה להוביל לירידה באי ודאות בספרד. עם זאת, התוצאות מאותתות על פרלמנט מפולג וקיצוני יותר, כאשר התוצאה הסבירה היא ממשלה בראשות סאנצ'ז ביחד עם מפלגת השמאל פודמוס. הסיכון הוא שממשלה כזו עשויה למחוק את כל ההישגים הנאים והרפורמות שהממשלות הקודמות הניעו, ועזרו לחלץ את ספרד מהמשבר הפיננסי העמוק אליו נקלעה בתחילת העשור.
למזלה של ספרד, נראה כי לפחות בשנים האחרונות חוסר התפקוד של המערכת הפוליטית רק עזר לכלכלה - המגזר העסקי שלה מצליח לתפקד היטב גם במצב של אי ודאות פוליטית גבוהה. לדוגמה, ספרד תפקדה ללא ממשלה מדצמבר 2015 עד אוקטובר 2016 ועדיין הצליחה לצמוח בקצב מהיר באותה התקופה. בכל מקרה, נראה כי שיא הצמיחה הכלכלית כבר מאחורי ספרד כאשר האי ודאות הפוליטית, עליית שכר המינימום וההאטה הגלובלית צפויות להכביד עליה במבט קדימה. עם זאת, ספרד צפויה להמשיך ולצמוח מהר יותר בהשוואה לשאר אירופה גם בשנים הקרובות.
מנייה במבחן: הקונצרן שגילה את האונליין באיחור אופנתי
השיפור הכלכלי בספרד בא לידי ביטוי גם בצמיחתן של החברות הספרדיות. אחת מהן היא חברת האופנה אינדיטקס (INDITEX, סימול ITX:SM) הנסחרת בבורסה הספרדית. אומנם, בשמה הרשמי נראה כי מרבית לקוחותיה לא יזהו אותה, אבל את המותג המצליח זארה כמעט כולם מכירים.
רשת האופנה זארה נוסדה בשנת 1975 על ידי אמאניסיו אורטגה שנמנה על רשימת עשירי העולם. קונצרן האופנה הספרדי אינדיטקס התפתח עם השנים ומלבד זארה, כולל כיום מותגים נוספים: מאסימו דוטי, ברשקה, פול אנד בר, סטראדיבריוס, Oysho, ו-Uterqüe.
קונצרן האופנה הוקם תחת האסטרטגיה של אופנה מהירה וזולה "makes disposable chic fashions that are here today and gone tomorrow" - לייצר בזול ולמכור בזול אופנה שמתחלפת מהר תוך התאמת המוצרים ללקוחות בכל האזורים. הקונצרן פועל באמצעות שמונה מותגים, בפריסה עולמית רחבה שכוללת 7,475 חנויות ביותר מ-75 מדינות ו-65,000 עיצובים חדשים מידי שנה. החברה פועלת בעולם באמצעות זכיינים כאשר מרבית החנויות בספרד בבעלותה. בשנת 2018, כ-37% ממכירות החברה נבעו לה מהאיחוד האירופי, 17.5% מספרד, 21% ממדינות ה-OECD ו-24.3% משאר העולם.
בשנת 2018 מכירות החברה הסתכמו בכ-25 מיליארד אירו והרווח הנקי שלה הסתכם ב-3.3 מיליארד אירו, שיעור רווחיות נאה של 13% שנובע מגודלה של החברה והאסטרטגיה שלה. חשוב לציין כי שיעור הרווחיות הגולמית והתפעולית של הקונצרן נמצאים ברף הגבוה של חברות מסוגה (כ-56% ו-17%, בהתאמה).
עם השנים הקונצרן פיתח עוד ועוד מותגים, אך עדיין עיקר הכנסותיו, כ-65%, נובע מרשת האופנה זארה, שלה כ-2,250 סניפים ברחבי העולם. הרשת מייצרת בגדים עבור נשים, גברים וילדים לטווחי גיל שונים וברמות מחיר ממוצעת. הרשת מייצרת 20,000 עיצובים מידי שנה באמצעות 700 המעצבים שלה. מאחר שזארה היא גם היצרן וגם הספק של עצמה, ביכולתה להגיב מהר לטרנדים באזורים שונים בעולם ולרצונות הלקוחות. יתרון נוסף טמון באזורי הייצור שלה (פורטוגל, מרוקו, טורקיה וספרד עצמה) בעוד שיצרניות אחרות מייצרות לרוב באסיה.
יתר המותגים מהווים 35% מהכנסות החברה כאשר רשת ברשקה (הפונה בעיקר לנוער) היא השנייה בגודלה בקבוצה ומכירותיה מהוות כ-10% ממכירות הקבוצה.
למרות קצב הצמיחה הנאה שהציגה החברה בשנים האחרונות ובכלל, היא צפויה להתקשות בהצגת קצב צמיחה כזה בעתיד. אחת הסיבות לכך היא כניסתה המאוחרת לתחום האונליין ופיגור אחר חברות אחרות בתחום.
מי שעוקב באדיקות אחרי ההתפתחויות, השינויים והמגמות בתחום קמעונאות האופנה בעולם יודע שה"טיקט" לשמירה על מיקומך בעולם הגלובלי ופיתוח חוסן למותג מצריך פלטפורמת אונליין טובה ומתוחכמת. חברות שלא השכילו לעשות זאת סובלות לרוב מירידה בהיקף המכירות והתכווצות הרווחיות עד למצב של היעלמות מותגים. מגמה זו בולטת בעיקר בקרב מותגי האופנה המסווגים ככאלה הפונים לקהל הרחב ובפרט לקהל צעיר שמעוניין באופנה טרנדית במחירים נוחים.
הדגש על מכירות אונליין בשנתיים האחרונות מצד מותגים שונים בעולם נובע מההבנה שפלטפורמת הרצפה אינה יכולה יותר להתמודד לבד על לב הצרכן ויש צורך בהשקעה באינטרנט כדי להתמודד עם התחרות הבינלאומית שמספקות מספר לא מבוטל של פלטפורמות אונליין. חברת Inditex SA אומנם זיהתה את המגמות לפני H&M השבדית, אם כי גם כן באיחור אופנתי, אך היא מצליחה לשמר את מקומה בשוק בזמן ש-H&M הייתה צריכה לבצע מהלכים אגרסיביים למניעת הידרדרות.
אנו מעריכים כי הרחבת המסחר המקוון תסייע לקיזוז העלייה בהיקף המלאים כתוצאה מירידה בהיקף הצמיחה בחנויות הרצפה. הרחבת המסחר המקוון צפויה גם לסייע בהיקף הצמיחה במכירות ולשולי הרווחיות של החברה בעתיד.
בשל הצפי לירידה בשיעורי הצמיחה בשנים והבאות, רשמה המניה ירידות שערים בשנתיים האחרונות, שחלקם תוקנו לאחרונה נוכח המגמה החיובית בשווקים. רמת המכפילים נמוכה ביחס לרמות בעבר אך עדיין נחשבת לגבוהה ביחס לחברות אחרות בתעשייה, לפרמיה על שולי הרווחיות ולגודל והאסטרטגיה של החברה.
הכותבים הם כלכלן ומנהלת מחלקת מחקר ברוקראז' בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול-דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.