סכסוך באלפיון העליון: וילה ביישוב יוקרתי, האח המתגרש והתביעה מחו"ל לפינוי רעייתו

משפחתו של אחד מעשירי ישראל, וילה ביישוב יוקרתי, בנו של איל ההון של שמצוי בעיצומו של הליך גירושים קשה ורווי טענות, ובת המשפחה שמתגוררת בחו"ל ודורשת את פינוי רעייתו בנפרד של הבן מהווילה. זאת, למרות שהווילה לא רשומה על-שמה. אלה המרכיבים של אחד הסכסוכים המשפחתיים היצריים המתנהל בימים אלה בבית המשפט לענייני משפחה במרכז הארץ.

הסכסוך נוגע לווילה ביישוב יוקרתי הממוקמת בתוך נחלה של מספר דונמים, בבעלות אחד מעשירי ישראל. בווילה מתגוררת בימים אלה רעיית בנו של אותו איל הון. זאת, לאחר שבעקבות סכסוך גירושים בעלה-בנפרד הורחק מהבית בצו בית המשפט. זמן קצר לאחר שהבעל עזב את הבית, הגישה בת משפחתו המתגוררת בחו"ל תביעה לפינוי הווילה נגדו ונגד רעייתו-בנפרד. זאת, בטענה כי הווילה הועברה אליה על-ידי הורי הבעל (איל ההון ורעייתו), שנים רבות קודם לכן. מנגד, הרעיה-בנפרד טוענת כי מדובר בתביעה שנועדה לסלק אותה מהנכס כדי לשרת את מאבקו של בעלה-בנפרד נגדה.

בימים הקרובים עתיד להתקיים בבית המשפט לענייני משפחה דיון בפרשה הסבוכה. בת המשפחה הטוענת לזכויות בנכס מתגוררת מחו"ל, ותגיע לארץ במיוחד כדי להעיד על תצהירה כי היא בעלת הזכויות בנכס.

כיצד פרצה המלחמה על הווילה, ואיך ייתכן שגם בת המשפחה וגם הרעיה-בנפרד טוענות לזכויות בנכס, הרשום בכלל על-שם איל ההון ולא על-שם מי מילדיו? לשם כך נחזור להתחלה.

צו הרחקה ודרישת פינוי

הנכס שבמחלוקת הוא בית בתוך נחלה גדולה ביישוב יוקרתי הנמצאת בבעלות איל ההון ורעייתו, ההורים של הבן המתגרש. הבן ורעייתו, הנשואים כ-20 שנה, נקלעו לאחרונה לסכסוך גירושים קשה, שבמסגרתו הורחק בנו של איל ההון מהווילה ומרעייתו בשל טענות לאלימות קשה כנגדה מצדו. הבן עבר להתגורר בבית אחר בבעלות הוריו.

בנקודה הזאת נכנסה לתמונה בת המשפחה מחו"ל. בפברואר השנה הגישה בת המשפחה תביעה לפינוי רעייתו של הבן מבית המגורים, בטענה כי היא הפרה את חוזי השכירות שנחתמו עימה, הקובעים כי היה עליה לפנות את בית המגורים זה מכבר; כי היא מתחמקת מפינוי הבית; וכי היא אינה משלמת את ההוצאות החודשיות והתשלומים העירוניים בגין החזקת הבית.

לטענת בת המשפחה, היא בעלת הזכויות בנכס שבמחלוקת, ובנו של איל ההון ורעייתו שכרו ממנה את הנכס. בתביעת הפינוי טוענת בת המשפחה כי בתחילת 2017 ביקשו ממנה בנו של איל ההון ורעייתו רשות להתגורר בנכס באופן זמני, לנוכח מצוקה שאליה נקלעו בשל היעדר מקום מגורים. זאת, עקב התמשכות שיפוץ מבנה מגורים שאליו היו עתידים לעבור. לטענתה, היא "נאותה" לאפשר לבנו של איל ההון ולרעייתו לעשות שימוש בבית המגורים לתקופה קצובה, שלא תעלה על שנה, ובכל מקרה - כך לטענתה - הם התחייבו לפנות את הנכס לא יאוחר מתום 30 יום מרגע שיידרשו לעשות זאת, לפי המוקדם מבין השניים.

עוד טוענת בת המשפחה כי הוסכם שבנו של איל ההון ורעייתו יישאו באופן בלעדי בכל התשלומים החלים על המחזיק בנכס, ובהם תשלומי מים, חשמל, גז ומסים עירוניים.

בת המשפחה צירפה לתביעתה חוזה שכירות לא חתום, שנערך לכאורה בינה לבין בנו של איל ההון ורעייתו, וכן צירפה בהערת שוליים בתביעה, הסבר כתוב מדוע אינה מספקת חוזה שכירות חתום: "יוער כי התובעת (בת המשפחה) לא איתרה את חוזה השכירות החתום, וייתכן שלנוכח היותם של הנתבעים בני משפחה, לא עמדה התובעת על חתימתו על-ידם". עוד הסבירה בת המשפחה כי גם התאריך המוטבע על החוזה אינו התאריך הנכון.

בהמשך תביעתה ממשיכה ומגוללת בת המשפחה את הנסיבות העובדתיות מנקודת מבטה, כאשר לטענתה, לפני כשנה הסתיימה תקופת השכירות, אך בנו של איל ההון ורעייתו לא פינו את המושכר כפי שסוכם, ובכך הפרו את ההסכם - הלא חתום - הפרה יסודית. לפיכך, טוענת בת המשפחה, הבן ורעייתו הם מסיגי גבול. אולם התביעה מכוונת בעיקר - או באופן בלעדי -כלפי רעייתו של הבן, הואיל והבן כלל לא מתגורר בנכס בימים אלה עקב הליכים משפטיים.

לטענת בת המשפחה, לאחר ששיגרה מספר מכתבי התראה לאשתו-בנפרד של הבן, היא הגישה את תביעתה לפינויה (של האישה-בנפרד) מהנכס לאלתר. בת המשפחה לא מתעלמת כליל מסכסוך הגירושים המתנהל ברקע, וכותבת בתביעתה כי "הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה".

בהמשך, בתגובה לבקשה למחיקה על הסף שהגישה האישה-בנפרד נגד תביעתה של בת המשפחה מחו"ל, הסבירה האחרונה מדוע הנכס (הרשום בכלל על-שם איל ההון) שייך לה. לדבריה, הזכויות בנכס הועברו לה מידי איל ההון ורעייתו כבר ב-2008, ובידיה (כפי שהוצג לבית המשפט) הצהרה של איל ההון על כך ממאי 2008, שטר חתום על העברת זכויות בנכס, ואישור תשלום מס רכישה על-ידה מאותה שנה. לטענת בת המשפחה, אי-רישום הנכס על-שמה מאז ועד היום (למעלה מעשור) נעוץ בפעולות בלתי חוקיות שביצעה האישה-בנפרד של בנו של איל ההון.

התעמרות קולקטיבית מצד המשפחה

בשלב הזה הגיע תורה של האישה-בנפרד של איל ההון לפרוס את המערכת העובדתית מנקודת מבטה; והיא מטבע הדברים שונה בתכלית מזו שהציגה בת המשפחה מחו"ל. בכתב הגנתה מציינת האישה-בנפרד כי היא מתגוררת בנכס כעת עם ילדיה, ומצויה בעיצומו של הליך הגירושים מבעלה. האישה-בנפרד מציינת כי אין כל יריבות בינה לבין בת המשפחה מחו"ל, וכי מסיבות משפחתיות ואחרות, בת המשפחה היא זו שמגישה תביעה "תוך היתממות והסתרת פרטים, כאשר היא מעולם לא השכירה את הבית לנתבעים (הזוג המתגרש), ולא היה לה כל חלק ברשות שניתנה לנתבעים לגור בבית".

עוד לדברי האישה-בנפרד, מדובר בתביעה שאינה אלא שימוש לרעה בהליכי משפט, שכל מטרתה התעמרות בה ויצירת לחץ ממשי עליה, ככל הנראה בכדי "לסייע" לבעלה ב"מלחמתו" בה. "התביעה היא חוליה נוספת בשרשרת ההתעמרות הקולקטיבית של משפחתו של הבעל כנגדה, וכל זאת על שהעזה לבקש ולשים קץ לנישואיה שבהם סבלה מאלימות על כל סוגיה: פיזית, מילולית, כלכלית, מינית וכיוצ"ב, אלימות אשר על אודותיה, ידעו כל בני המשפחה".

עוד טוענת האישה-בנפרד כי מטרתה האמיתית של התביעה היא לנסות ולסלק אותה מהנכס, ולא כדי להשיב את הנכס ל"בעליו החוקיים", אלא כדי לשרת את בעלה במאבקו בה, ברצונו הבלתי נדלה להוציאה מהבית, ולאפשר לו לחזור ולהתגורר בו. על כך, טוענת האישה-בנפרד, ניתן ללמוד מהתנהלותו ומכתבי טענותיו, לרבות עדותו במסגרת הליכי צו ההגנה שננקטו נגדו. לטענתה, בת המשפחה מחו"ל אינה אלא "כלי שרת" במאבק זה, והיא "הנציגה התורנית" של משפחתו, נגדה.

האישה-בנפרד מציינת עוד כי בת המשפחה מכירה מקרוב את יחסי הצדדים וידוע לה שהבית משמש למעלה משנתיים כמדור לילדיה, לצד הליך גירושים קשה שאותו חווה המשפחה, אך בכל זאת בחרה שלא לתאר בפני בית המשפט את המסכת העובדתית האמיתית והמלאה, אלא ליצור מסכת עובדתית משלה.

עוד טוענת האישה-בנפרד כי אין כל בסיס עובדתי או משפטי לניסיון להתייחס אליה כאל פולשת או מסיגת גבול. זאת, לדבריה משום שאת הרשות שניתנה לבעלה ולה לגור בבית, נתנו הוריו של הבעל, וזאת בלי שבת המשפחה מחו"ל לקחה כל חלק במתן רשות זו. לדברי האישה-בנפרד, בשלהי 2013, ככל הנראה בעקבות המצב ששרר בינה לבין בעלה, ולאחר שלטענתה הוא היכה אותה, הציעו להם הוריו, כי הווילה תינתן להם במתנה. 

לפי גרסת האישה-בנפרד, אמו של בעלה העבירה לו קלסר עם כל החומר לגבי העברת הזכויות בקרקע בנחלה, כך שבאותה עת ברור היה לכולם שהנחלה עוברת לידיהם. האישה-בנפרד מוסיפה וטוענת כי בת המשפחה, שמרכז חייה בחו"ל, לא הייתה מעורבת בהעברת הנחלה כולה לה ולבעלה, אך ידעה על כך.

בהמשך, נטען, החלו בנו של אין ההון ורעייתו בשיפוץ הנכס (ששולם על-ידם). אולם, נטען, במחצית השנייה של 2014, ככל הנראה, ומסיבות שאינן ידועות לרעיה-בנפרד, שינו הורי בעלה את דעתם והחליטו לחזור בהם מהמתנה שביקשו להעניק. בתקופה זו, ועד יוני 2015, התגוררו הבן ורעייתו בנכס ביישוב אחר.

לטענת האישה-בנפרד, לאחר זמן מה, רכשו השניים נכס אחר ביישוב היוקרתי שבו ממוקם הנכס שבמחלוקת, בעזרת מימונו של איל ההון, אב המשפחה; אלא שבית זה היה זקוק לשיפוץ בשל ליקוים משמעותיים שהיו בו. ב-2017, נטען, יחסי בני הזוג עלו על שרטון פעם נוספת - ובעקבות תלונה הורחק הבעל מהבית למשך 30 יום.

עוד נכתב בכתב ההגנה של האישה-בנפרד כי "ככל הנראה בעקבות זאת, ולאחר שהיה נדמה שהשבר מתאחה בין השניים, החליטו ההורים שמוטב שהם יגורו בנכס - שאותו הם ביקשו לתת להם בסוף שנת 2013 במתנה". לטענתה, אמו של בעלה הייתה הרוח מאחורי העברתם לבית, עד שביתם יהיה במצב ראוי למגורים.

האישה-בנפרד מבהירה בכתב ההגנה כי לא היה לה כל קשר עם בת המשפחה מחו"ל בנוגע למעבר לנכס, ומעולם לא התבקשה רשותה או הסכמתה למגורים בנכס. יותר מכך, נטען, בת המשפחה מעולם לא הביאה לה כל הסכם שכירות.

כעת יצטרך בית המשפט לאמץ את אחת הגרסאות שהוצגו בפניו, שאין ביניהן קו משיק אחד - מלבד אותו בית מגורים ביישוב היוקרתי, שעליו רבים הצדדים.