"הסדר מקרקעין בין משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והאוניברסיטה העברית צפוי להביא לפיתוח אלפי יח"ד ועשרות אלפי מ"ר לתעסוקה ומסחר", נכתב בהודעה שיצאה שלשום (א') מישיבת הממשלה שנערכה לרגל יום ירושלים. כחלק מההודעה התמציתית נכתב עוד כי מדובר בפרויקט בהיקף של "3,000-4,000 יחידות דיור חדשות ועשרות אלפי מ"ר המיועדות לתעסוקה ומסחר במתחמים שונים בהר הצופים ובגבעת רם".
עוד נכתב כי התועלות מהסדר שכזה מרובות, וכוללות התייעלות בשימוש בקרקע. נטען גם כי ההסדר יביא לחיזוק הקשר בין האוניברסיטה לשכונות שסובבות אותה, יהווה "מקור הכנסה נוסף לעירייה ויביא לחיזוק איתנותה הכלכלית", וכי הממשלה הנחתה את רמ"י "לגבש את ההסדר".
אבל בשיחה שקיים "גלובס" עם ראשי האוניברסיטה, הם הודו כי הודעת הממשלה, שיצאה דרך משרד האוצר, לא תואמה מולם. ישי פרנקל, שמשמש מנכ"ל האוניברסיטה העברית וסגן נשיאה, מסר כי אומנם האוניברסיטה מקיימת "דיונים עם רמ"י ועם האוצר בנושא מזה מספר חודשים", אך מיד הבהיר וסייג כי "זה לא משהו שהוא ערב חתימה".
מה הפערים ביניכם לבין המדינה?
"אנחנו בדיונים. עוד לא הגענו למצב של פער מדויק", הסביר פרנקל שהוסיף כי הרעיון לבנות בשטח של כמה עשרות דונמים שבין מלון דן לקמפוס הר הצופים, נולד הן כצורך של המדינה והן כצורך של האוניברסיטה, "שנמצאת בקשיים כלכליים". הוא גם הזכיר כי האוניברסיטה נמצאת בתוכנית הבראה שכחלק ממנה הוסכם כי, "פיתוח נכסים יהיה אחד הכלים בהם ניעזר".
בתמונה הוורודה ביותר - נניח ואתם חותמים מחר על הסכם - מתי לדעתך רוכשי דירות במתחם יוכלו להיכנס לדירות?
"לפי מה שאנחנו שומעים מעמיתינו, בנייה יכולה להתחיל בתוך 3 שנים. אבל זה תלוי כמובן מתי נסגור איתם", השיב פרנקל. אם מוסיפים לפרק זמן זה את משך הבנייה, עולה כי במקרה המוקדם ביותר האכלוס של הפרויקט יתרחש באמצע העשור הבא.
פרנקל הוסיף כי חלק משמעותי מהקרקעות מוחזקות בידיהם "90 ו-100 שנה. חלקן הגיעו מתורמים וחלקן הקצאות של ממשלת המנדט. סיפור די מורכב. יש מיעוט של הקרקעות שהן בחכירה מרמ"י, ואלה בעיקר קרקעות שעליהן יש מבני מעונות ישנים ובתחזוקה נמוכה. עליהן כדאי לקדם פינוי בינוי ולתת למדינה לשווק את זה כמגורים ולבנות מעונות".
פחות דיבורים, יותר בניינים | פרשנות
ההודעה שיצאה אתמול מישיבת הממשלה הייתה הכל חוץ משגרתית, כשבישרה על פרויקט בנייה שיוסיף כמה אלפי דירות בבירה, הודות להסכם מול קברניטי האוניברסיטה העברית. כן נכתב בהודעה הקצרצרה כי התוכנית תחזק את "הקשר בין השכונות הסובבות לבין האוניברסיטה ופעילותה, ותאפשר הקמה של שטחי תעסוקה ומסחר בעלי אוריינטציה לפעילות האקדמיה ויצירת אקו-סיסטם פורה ויצרני". מילים גבוהות ויפות, אין ספק.
באופן תמוה, מי שהופתעו מההצהרה החגיגית היו ראשי האוניברסיטה עצמם. "אתה יכול לשלוח לי את ההודעה", ביקשה ממני אתמול ראש אגף התקשורת והדוברות באוניברסיטה, עפרה אש. לאחר שההודעה הועברה, ולאחר שקיימתי שיחה עם מנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיא שלה, ישי פרנקל, התמונה התבהרה הרבה יותר - קברניטי האוניברסיטה אומנם מקיימים שיחות ודיונים עם נציגי המדינה לגבי הסדר עתידי, אלא שבשלב הזה החתימה עוד רחוקה.
וגם אם ההסדר ייחתם מחר, אפשר להמתין עם אפיית העוגות לחנוכת הבית. גם אם הקצב יהיה מהיר במיוחד, דירות בשטח המדובר לא יאוכלסו לפני אמצע העשור הבא.
כנראה שלא סתם ההודעה שיצאה מישיבת הממשלה הייתה לקונית, קצרה, ולא כללה מידע בסיסי לגבי פרויקט רחב מימדים שכזה, כמו איפה, איך ומתי - פשוט כי עוד אין על מה לדווח. אם כך, כיצד נולד הדיווח מישיבת הממשלה? התשובה לכך נמצאת ביומן. אתמול חל יום ירושלים, וכדי שנדע כי חברי הממשלה שנותרו ממשיכים להרים את הבירה על ראש שמחתם, צריך "לחגוג" הישג. אני בעד חגיגות, אבל בואו נוותר על דיבורים ונתרכז בבניית בניינים אמיתיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.