התקבל ערעור מוצאי גופת החייל מג'די חלבי: יקבלו כ-10 מיליון דולר מהמדינה

בית המשפט העליון קיבל היום (ב') בדעת רוב (שניים נגד אחד) את ערעורם של מוצאי גופתו של החייל מג'די חלבי, וקבע שהמערערים - איברהים קוזלי, חאדר קוזלי וסובחי אבראהים קוזלי - זכאים לקבל מהמדינה את הפרס הכספי בסך 10 מיליון דולר (כ-39 מיליון שקל) שהובטח למי שימסור על חלבי מידע. עוד נקבע כי המדינה תישא בהוצאות משפט של המערערים וכן בשכר-טרחת עורכי דינם בסך 100 אלף שקל.

החייל מג'די חלבי נעדר משנת 2005. במהלך השנים פרסמה עמותת "לחופש נולד" פרס בסך 10 מיליון דולר ש"מובטח על-ידי ממשלת ישראל" למי שיביא מידע אמין שיוביל אליו.

בשנת 2012 מצאו המערערים את עצמותיו של חלבי המנוח, הודיעו על כך למשטרה ודרשו ממשרד הביטחון את הפרס. בית המשפט המחוזי קבע כי המערערים אינם זכאים לו, שכן מצאו את העצמות במקרה ולא ידעו בוודאות שמדובר בעצמותיו של חלבי. 

 מג'די חלבי / צילום: תמונה פרטית

השופט ניל הנדל, בהסכמתו של השופט ג'ורג' קרא, קבעו בדעת הרוב כי המערערים זכאים לפרס. נקבע כי הפרס הובטח תמורת מסירת המידע, ולא נשללה הזכאות ממי שהשיג את המידע מבלי שיצא לחפש אחרי הנעדר במכוון. כן נקבע כי לא נדרש היה מהמערערים לדעת בוודאות בעת מסירת המידע שמדובר בגופת המנוח מג'די חלבי, אלא די בכך שסברו כי יש אפשרות שמדובר בגופתו ומסרו את המידע למשטרה מתוך תקווה לזכות בפרס.

השופט הנדל הוסיף כי המדינה לא חזרה בה מהצעת הפרס קודם למציאת הגופה, וכי ההצעה לא פקעה גם מסיבות אחרות. נקבע כי עמותת " לחופש נולד" הפסיקה אומנם את פעילותה מספר חודשים לפני מציאת העצמות, אך ההצעה הייתה מטעם המדינה ומומנה מכיסה, והמדינה לא פרסמה כל הודעה בדבר ביטול הצעת הפרס. העמותה הייתה רק שלוחה של המדינה לשם פרסום הפרס ואיסוף המידע הראשוני, ובכל מקרה נקבע כי דבר הפסקת פעילות העמותה לא פורסם באופן הראוי והתואם לפרסום הנרחב שבו הוצע הפרס לציבור.

נדחתה בקשת המדינה לפטור משיקולים תקציביים

בפסק הדין נדחתה על-ידי דעת הרוב טענה המדינה, לפיה גם אם המערערים פעלו כראוי והיו זכאים לפרס באופן עקרוני, יש לפטור אותה מתשלום ולשחרר אותה ממחויבותה, לנוכח שיקולים תקציביים ומכיוון שהמערערים לא השקיעו משאבים בחיפוש אחר המנוח. נקבע כי המדינה קיבלה את "ידיעת הזהב" שעבורה הייתה מוכנה לשלם את דמי הפרס מבלי כל הסתייגות תקציבית - תמורה שוות-ערך בעיני המדינה למידע שהתקבל. כאן סיפקו המערערים לא רק מידע, אלא מצאו את הגופה עצמה. נקבע כי המדינה חייבת לקיים את הבטחותיה במסגרת של הצעת פרס לציבור.

בדעת המיעוט סבר השופט יצחק עמית כי המערערים אינם זכאים לקבל את הפרס מהמדינה, בין היתר משום שהפרס הוצע על-ידי עמותת "לחופש נולד", שהיא ישות משפטית נפרדת שפעלה בשליחות המדינה, ועל כן לא נכרת בינם ובין המדינה חוזה. עוד סבר השופט עמית כי המערערים, שפנו למשטרה ולא לעמותת "לחופש נולד", התנהגו באופן שאינו מלמד על כוונה לזכות בפרס או לדרוש אותו, וגם מטעם זה הוא סבר שיש קושי לקבוע כי נכרת חוזה בינם ובין המדינה.