האם עידן עופר הפעיל ריגול עסקי נגד שר האוצר והחשכ"לית?

תחקיר סיום העונה של התוכנית "עובדה", שישודר ביום חמישי הקרוב בערוץ קשת 12 אחרי החדשות, צפוי לחשוף כי איש העסקים עידן עופר נפגש עם בכירי חברת המודיעין העסקי בלאק קיוב לפני כחמש שנים. זאת, על רקע מאבקו של עופר בשתי חזיתות באותה תקופה - ועדת ששינסקי 2, שמינה שר האוצר יאיר לפיד, והמליצה להגדיל את המיסוי על רווחיו של עופר מאוצרות הטבע בישראל באמצעות חברת כיל; ובוררות ענק מול המדינה על אופן חישוב התמלוגים ממכירת אשלג בידי כיל.

עופר שולט בכיל באמצעות החברה לישראל.

ל"עובדה" נודע כי בחברת בלאק קיוב החלו לסמן מטרות עבור עופר: המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט; החשבת הכללית במשרד האוצר דאז, מיכל עבאדי-בויאנג'ו - שניהם חברי ועדת ששינסקי 2; וכן שר האוצר יאיר לפיד, האיש שמינה את הוועדה. בכירים בבלאק קיוב הגדירו את היוזמה כ"בניית תיק" נגד חברי הוועדה, כולל איסוף חומר אישי מעברם, במטרה להטות את החלטות הוועדה או לכרסם בהן.

המשימה השנייה שבלאק קיוב לקחה על עצמה הייתה לאסוף חומר מכפיש על עו"ד אלקס הרטמן ממשרד ש. הורביץ ועל שופטת העליון בדימוס טובה שטרסברג-כהן. הסיבה: השניים הכריעו כבוררים בעימות בין המדינה לבין כיל על אופן חישוב התמלוגים שתקבל המדינה ממכירת אשלג - ופסקו לטובת המדינה. הבורר השלישי, עו"ד רם כספי, אגב, פסק בדעת מיעוט לטובת כיל.

בלאק קיוב הציעה לעופר, בין השאר, להוכיח שבין עורך הדין לשופטת בדימוס היו "יחסים אישיים", או שלכל הפחות הסתירו מפגשים ביניהם לפני מינויים לבוררות. לא ברור מה מהמידע שנאסף אכן הועבר בסופו של דבר לעופר, אולם מנגנון אחד הונח על השולחן באופן הברור ביותר: בבלאק קיוב דאגו להבטיח כי במקרה שישיגו עבור עופר תוצאות בפועל - הן בנוגע לבוררות והן בנוגע לוועדת שישינסקי 2 - החברה תקבל בונוס גדול.

חברת בלאק קיוב הכחישה אתמול באופן גורף ונחרץ את כל פרטי הפרשה ואף טענה: "עידן עופר (או מי מטעמו) מעולם לא היה לקוח של החברה.... הדברים לא התרחשו מעולם".

דובר חברת בלאק קיוב, עידו מינקובסקי, מסר בתגובה: "אם בידי מערכת 'עובדה' יש 'הוכחות לטענות המוצגות בכתבה - הרי שהם מעולם לא בוצעו על-ידי בלאק קיוב, אשר לא יזמה אף אחת מהפעולות המתוארות ובוודאי שלא ביצעה אותן. החברה פועלת רק על-פי החוק, שכן תכלית עבודתה היא ניצחון בבתי המשפט ובבוררויות - תהליכים שבהם קבילות רק ראיות חוקיות ומוצקות".

דוברו של עידן עופר מסר בתגובה כי "אין כל פסול באיתור מידע במסגרת פעילות עסקית תחרותית, כל עוד המידע מאותר כדין. בלאק קיוב עוסקת גם במתן שירותים לאיתור ניגודי עניינים, ומשכך הציעה את שירותיה. ההצעה הגיע על רקע פעולות ועמדות מסוימות נגד חברות בקבוצת עסקיו של עופר באותה עת, שהיו מי שסברו שהן חרגו ממתחם הסבירות והמידתיות. משום כך נעשתה בדיקת ניגודי עניינים. נדגיש כי ההסכם עם החברה התייחס לאיסוף וניתוח מידע ממקורות פומביים בלבד - ואכן המידע שהתקבל שיקף זאת היטב. בסופו של דבר המידע לא היה משמעותי, ולא נעשה בו שימוש".

בסוף חודש אפריל, נזכיר, הסתיימה סאגת הבוררות הממושכת בין חברת כיל למדינה בנוגע לתמלוגים שעל מפעלי ים המלח (מי"ה), השייכים לכיל, לשלם לקופת משרד האוצר. זאת, לאחר שבתחילת השבוע ניתן פסק בוררות סופי במסגרת הליך הבוררות בין הצדדים.

פסק הבוררות מסיים מחלוקת רבת-שנים בין הצדדים בנוגע לסכומים שעל כיל להעביר לקופת המדינה עבור השנים 2000 עד 2017 וכן לגבי פישוט מנגנון חישוב התמלוגים למדינה החל בשנת 2018 ואילך.

הליך הבוררות בין משרד האוצר לבין מפעלי ים המלח, שהתחיל ב-2011, עסק בתמלוגים שעל החברה לשלם למדינה מאז שנת 2000 בגין שימושה במינרלים שהפיקה בים המלח ובאתרים אחרים בדרום הארץ. כתוצאה מהחלטות הבוררים לאורך התקופה שילמה החברה למדינה סכום מצטבר של כ-1.1 מיליארד שקל (כ-300 מיליון דולר), הכולל סכום נוסף של 85 מיליון שקל (כ-24 מיליון דולר) שעליו סוכם בימים האחרונים.

כתוצאה מסיום הליך הבוררות הפרישה כיל סכום נוסף של כ-11 מיליון דולר (לאחר מס) בדוחות הרבעון הראשון של 2019. בכיל ציינו כי הסכום הכולל של התמלוגים ששילמה החברה למדינה עבור השנים 2000-2017 הסתכם בכ-1.3 מיליארד דולר - מתוכם כ-300 מיליון דולר עקב הליך הבוררות.