הישראלית שוויתרה על משרות בכירות בהייטק כדי להקים מאגר גנטי ראשון בארץ

יעל וילה תקים ותנהל את תוכנית "פסיפס" - מאגר מידע גנטי שנועד לקידום הרפואה המותאמת אישית בישראל. וילה שימשה בתפקידה האחרון סגנית נשיא בחברת סיסקו העולמית ומנהלת מרכז המחקר והפיתוח של החברה בירושלים. וילה נבחרה בוועדת איתור המשותפת למשרד הבריאות ולרשות החדשנות, בכפוף לאישור שעוד נדרש מהממשלה. לתפקיד ניתן פטור חד פעמי ממכרז כי הוא מוגדר כמוגבל לטווח קצר, של כשנתיים, וכי התהליך בוועדת איתור קצר יותר ומאפשר פנייה יזומה למועמדים, בהשוואה למכרז, שהוא לרוב תהליך ארוך יותר.

"תוכנית פסיפס" נהגתה כבר לפני כמה שנים וב-2018 שויכה ל"תוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה לאומי", וגם זכתה דרכה למימון של כ-260 מיליון שקל. "התוכנית הלאומית" תוקצבה בכמיליארד שקל למשך חמש שנים ומשותפת לשישה משרדי ממשלה: משרד הבריאות, משרד ראש הממשלה, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, משרד הכלכלה ומשרד המדע והטכנולוגיה.

תכליתה של "תוכנית פסיפס" היא להקים מאגר של נתונים רפואיים שיספקו כ-100 אלף מתנדבים, ויכלול מידע קליני שלהם (בהסכמה), מידע גנומי ומידע התנהגותי (באמצעות סנסורים שיישאו המתנדבים). התקווה היא כי ניתוח המידע יניב הבנה טובה יותר של המנגנונים העומדים מאחורי מחלות קשות, יאפשר גילוי מוקדם וטיפול מדויק במחלות, וכן גורמים המקדמים אורח חיים בריא ומאריכים חיים. המטרה היא לייצר תשתית לפיתוח פתרונות של רפואה מותאמת אישית ולקדם תשתית מחקר. המידע הגנטי צפוי להיאסף דרך בדיקות דם שימסרו המתנדבים בקופת חולים.

מאחר שמדובר בפרויקט מורכב ורחב היקף התכנסו עד היום כמה ועדות מייעצות, אך אף דגימה לא נאספה. בכתבה שפורסמה בעבר ב"גלובס" וסקרה את התקדמות תוכנית הבריאות הדיגיטלית, אמרו גורמים במערכת הבריאות כי ייתכן שהתוכנית "פספסה את הרכבת" משום שמערכות בריאות אחרות בעולם כבר אוספות מאגרי מידע גנטיים גדולים הרבה יותר.

כעת, עם מינויה של וילה לתפקיד המנכ"לית, מקווים במשרדים כי הפרויקט סוף סוף יחל להתניע. המינוי מייצג מהלך ייחודי, שבו מנהלת עם ניסיון עשיר בניהול חברות טכנולוגיה מהמובילות בעולם, מגיעה אל המגזר הציבורי כדי להוביל חדשנות במערכת. קורות החיים של וילה מעידים על יכולות בתחום ההקמה, הניהול וההגנה על מאגר מידע, כולל מידע רפואי. תחומים נוספים הדרושים לקידום התוכנית הם עבודה מול מערכת הבריאות, בניית תוכנית לגיוס המתנדבים והבנת הצרכים של האקדמיה וחוקרים מחברות התרופות. התחומים הללו הם פחות בתחום מומחיותה.

מדינת ישראל מתכוונת לאפשר לחברות תרופות ואבחון להפנות שאילתות למאגר. היא צפויה להתנות את השימוש במידע בתשלום או בפעילות של החברות הללו בישראל, אולם הפרטים המדויקים לגבי אופן השימוש במאגר הם אחד הנושאים אשר הוויכוחים לגביהם עיכבו את יישום התוכנית.