בעלות ברית של ארה"ב, שמנסות לרסן את שליטתה במסחר הבינלאומי, מפתחות מערכות חלופיות שלא מתבססות על הדולר האמריקאי.
הזרז לכך היה החלטת ממשל טראמפ בשנה שעברה להטיל מחדש את העיצומים הכלכליים על איראן בעקבות נסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין מ-2015. בריטניה, גרמניה וצרפת לא תמכו בעיצומים, שכללו איסור על העברות דולריות לבנקים איראניים. לכן הן מארגנות מערכת שתאפשר לחברות לסחור עם איראן ללא דולרים.
גם הודו אינה שבעת רצון מהעיצומים. איראן היא עמיתת סחר ותיקה, והודו זקוקה לנפט האיראני. הודו החלה להשתמש במערכת חלופית כזו בנובמבר, ונתוני תובלה מראים שהיא כבר בשימוש של חברות בינלאומיות שסוחרות עם עסקים איראניים.
גם סין ורוסיה להוטות להשתחרר מהשליטה האמריקאית, והן מקדמות את החלופות שלהן למערכת ההעברות הבנקאית העולמית, שהיא בשליטה אפקטיבית של ארה"ב. הן חותמות על עסקאות ביואן וברובל במקום בדולרים.
המסחר העולמי מתנהל בדולרים, מה שמעניק לארה"ב כוח חריג על כמעט כל ישות שמייצאת או מייבאת כל דבר בכל מקום. ההשפעה הזו מתסכלת מזמן את יריבותיה של ארה"ב, והופכת אותן פגיעות לעיצומי סחר אמריקאיים.
המערכות החלופיות לא יפגעו בדומיננטיות של הדולר במסחר העולמי, אך הן יפחיתו את כוחה של ארה"ב לכפות את המדיניות שלה, כולל העיצומים ברחבי העולם. הן עלולות גם להקל על עבריינים ועל טרוריסטים, שניסו מזמן לעקוף את הדולר, לשנע כספים מחוץ לפיקוח האמריקאי.
הבית הלבן נמנע ממתן תגובה על מאמצי מדינות אחרות לעקוף את הסחר הדולרי. פקיד ממשל בכיר אמר שארה"ב פועלת כדי להבטיח שהנפט יהיה זמין בשווקים הדולריים ממקורות אחרים ולא מאיראן, במטרה "להוריד את יצוא הנפט האיראני לאפס".
הדולר שולט
שפע הדולרים חיזק את מעמדו של המטבע
מעמד הדולר הנוכחי החל להיווצר בסוף מלחמת העולם השנייה, כאשר כלכלת ארה"ב הייתה הבריאה ביותר בעולם, והדולרים היו בשפע. הנזילות של המטבע, והמערכת הבנקאית האמריקאית היעילה שעליה פיקח הפדרל ריזרב, הפכה את המסחר בדולרים להרבה פחות יקר ולהרבה יותר נוח בהשוואה למטבעות אחרים, אומר קרייג פירונג, פרופסור באוניברסיטת יוסטון שחוקר מערכות תשלומים.
ככה זה עובד: נניח חברת עץ קנדית מוכרת לוחות לקונה צרפתי. הבנק של הקונה בצרפת והבנק של המוכר בקנדה מסדירים את התשלום בדולרים באמצעות "בנקים עמיתים" (קורספונדנטים) שיש להם פיקדונות בפדרל ריזרב. הכסף מועבר בצורה חלקה בין חשבונות הבנקים בפד, כי הסטטוס שלהם כבנקים עמיתים אומר הם נחשבים לצד שני אמין.
השימוש בחשבונות הללו בבנק המרכזי אומר שטכנית, כל עסקה נוגעת באדמה אמריקאית, וכפופה לחוק האמריקאי. מאחר שרוב המטבעות האחרים נוחים פחות לשימוש ויקרים יותר, מדינות וחברות רבות יעשו את כל מה שארה"ב תדרוש כדי לשמור על הגישה לדולרים.
המתחים סביב עסקת הגרעין האיראנית גברו לאחרונה, ואיראן איימה לנטוש כמה התחייבויות שלה אם היא לא תיהנה מכמה הטבות כלכליות. שרי החוץ של בריטניה, גרמניה וצרפת, בהצהרה משותפת, הביעו דאגה ודחו את האולטימטום האיראני. התפוררות של עסקת הגרעין עשויה להשפיע על התוכניות של אירופה להשיק את Instex, מערכת ההעברות החדשה שלה.
המערכת ההודית כבר מצויה בשימוש. למרות שהיא אמורה לקדם מסחר בין ישויות וסחורות שאינן ברשימת העיצומים, סקירה של נתוני המכס ההודי של העיתון מראה שהיא מאפשרת לחברות לסחור עם ישויות איראניות שכלולות ברשימת העיצומים של ארה"ב.
היוזמה האירופית היא האיום הגדול ביותר
המאמץ האירופי הוא אולי האיום הרציני ביותר על הדומיננטיות האמריקאית. "אני רוצה שאירופה תהיה יבשת ריבונית, לא וסאלית, ופירוש הדבר הוא מכשירים פיננסיים עצמאיים לגמרי", אמר שר האוצר הצרפתי ברונו לה מר בשנה שעברה. שר החוץ הגרמני הייקו מאס כתב בערך באותה עת ש"חיוני שנחזק את האוטונומיה של אירופה על ידי הקמת ערוץ תשלומים עצמאי מארה"ב".
התכנון באירופה החל אחרי שארה"ב איימה לפעול נגד Swift - המערכת מבלגיה שבה משתמשים הבנקים כדי לתקשר זה עם זה בנושאי העברת כספים - אם היא לא תתנתק מהבנקים האיראניים. בתגובה החליטו גרמניה, צרפת ובריטניה להקים את Instex, ראשי תיבות של "מכשיר תמיכה בחילופים מסחריים".
המערכת, שעדיין לא הושקה, תתבסס על האירו, המטבע השני בשימוש במסחר הבינלאומי. בשלב ראשון היא תאפשר יצוא לאיראן של מוצרים שאינם מכוסים על ידי העיצומים החדשים של ארה"ב, כמו מוצרי צריכה ותרופות. היא נחוצה מפני שהעיצומים האמריקאיים אוסרים העברות דולריות מבנקים איראניים, גם על עסקאות במוצרים ללא עיצומים. כאשר המערכת תופעל, אפשר יהיה להרחיב אותה לכיסוי כל המסחר עם איראן.
עקיפת הדולר תתבצע באמצעות אותו המנגנון של מערכת העברת הכספים המסורתית במזרח התיכון ובאסיה, הוואלה. ברשת הזו, אנשים משלמים במזומן באחד הסניפים, והנמען מקבל את הכסף בסניף קרוב למקום מגוריו בלי שהכסף יעבור פיזית ממקום למקום.
מערכת Instex תוכל לטפל כך במכירת תרופות של יצרן גרמני לקונה איראני: היצואן הגרמני לא יקבל תשלום מהקונה, אלא מחברה אירופית אחרת שמייבאת בנפרד מוצרים מאיראן. באיראן, הקונה של התרופות ישלם ליצואן של המוצרים האחרים. דולרים לא יהיו מעורבים בתהליך הזה, ולארה"ב לא תהיה סמכות עליו.
ל-Instex תהיה גם "הגנה ריבונית", כלומר בעלי התפקידים הבכירים בה יהיו פקידי ממשלה אירופים שלא ניתן להעמידם לדין בארה"ב, וכך יהיו בנקאים בכירים שלה מוגנים מפני לחץ אמריקאי.
בעוד שהיוזמה האירופית מתמקדת בעקיפת העיצומים נגד איראן, המאמץ הסיני רחב יותר. סין חתומה על עסקאות עם מדינות כמו טורקיה ופקיסטן, שהסכימו למכור לסין סחורות בתמורה ליואן. בשנה שעברה סין ביצעה המרת מטבע עם ניגריה כדי לצמצם את הצורך בדולרים במסחר דו-צדדי. סין הקימה מערכת מבוססת יואן שמאפשרת לסרבים להשתמש בכרטיסי האשראי שלהם במדינות אחרות.
ב-2013, פחות מ-7% מהמסחר בין סין לרוסיה התנהלו ברובלים וביואנים, לפי הקבוצה הבנקאית ההולנדית ING. ב-2017, הנתון הזה כבר עלה ל-18% ויותר. אם סין תסחור ביואן עם ישויות איראניות תחת עיצומי ארה"ב, לארה"ב תהיה בעיה באיתור ובעצירת המקרים הללו.
מאמצי סין לפתח מערכות תשלומים לא דולריות הם משמעותיים מפני שהיא הכלכלה השנייה בעולם, עם חלק אדיר במסחר העולמי. מערכת התשלומים חוצי הגבול הבין-בנקאית של סין, שהושקה ב-2015, מופעלת על ידי הבנק המרכזי, בנק העם. עד כה היא משמשת אך ורק בעסקאות ביואן והיא עצמה משתמשת ב-Swift, מערכת התשלומים העולמית, לתקשורת על העברת כספים. מומחים רבים למסחר בינלאומי צופים שהיא תצמח למערכת שמאפשרת מסחר מבוסס יואן נרחב ללא שימוש ב-Swift.
גם אם מערכות חלופיות כאלו "יתפסו", הדולר צפוי להישאר דומיננטי במסחר הבינלאומי במשך שנים רבות. ב-2016, השנה האחרונה שלגביה היו נתונים, הדולר היה מעורב ב-88% מהעסקאות בשוק המט"ח העולמי של 5 טריליון דולר ביום, לפי הבנק להסדרים בינלאומיים, המוסד הבינלאומי שבבעלות הבנקים המרכזיים.
האירו מוגבל על ידי אי הוודאות הפוליטית באירופה, והיואן מוגבל על ידי הפיקוח הסיני על תנועות הון ומט"ח, והחששות בנוגע לכלכלת המדינה. גם מעמד הדולר כמטבע היתרות בעיקרי בעולם, שמוחזק על ידי הבנקים המרכזיים, מתחזק עוד יותר. המעמד הזה יוצר תמריץ חזק לשמירה על דולר יציב ונזיל.
ארה"ב השתמשה בכוח הזה כדי לכפות על מדינות אחרות את חוקי הכסף, הלבנת ההון והשחיתות שלה. אחרי מתקפות 11 בספטמבר 2001, היא השתמשה בשליטתה בדולר כדי להגביר את הפיקוח על תנועות הון בעולם לארגוני טרור.
צפון קוריאה, סוריה ואל קאעידה נותקו בדרך כלל מהמערכת הפיננסית העולמית על ידי עיצומי ארה"ב. קובעי המדיניות ניצלו את השליטה האמריקאית בדולר כדי לנסות לנתק זרימת הון למשטרים רודניים, למעצמות גרעין פוטנציאליות וליריבים שפוגעים בבחירות במדינות דמוקרטיות.
אבל המתחים עלו בעקבות קנסות גדולים שהוטלו על חברות בולטות במדינותיהן. אבל גם ללא הקנסות הללו, העלות הגבוהה של העסקאות החלופיות אומרת שעקיפה של הדולר לא משתלמת בדרך כלל. אפילו הביטקוין לא תפס כחלופה בקנה מידה גדול, בגלל התנודתיות של המטבע הזה.
המערכת החלופית של הודו דומה בתפיסה שלה לזו של אירופה, אך היא משמשת כעת רק לעסקאות נפט עם איראן, שלגביהן ההודים קיבלו פטור מהעיצומים מארה"ב. באפריל הודיעה ארה"ב שהיא שוקלת לבטל את הפטור. העיתון דיווח בשבוע שעבר שההודים עצרו את הקנייה הישירה של הנפט האיראני, לפחות לפי שעה.
בדיקה של נתוני מכס של יותר מ-5,000 משלוחים מהודו לאיראן בינואר הראתה שמאות משלוחים היו לישויות באיראן שהבעלים שלהן כפופים לעיצומי ארה"ב. גם חברות מארה"ב ומאירופה משתמשות במערכת ההודית כדי לעקוף את העיצומים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.