תעשיית הרכב האירופית חווה בשנתיים האחרונות רצף משברים. מבחני התקינה המחמירים של WLTP עוד נמצאים ברקע, השפעות ה"ברקזיט" עדיין מורגשות וכבר ניצבת בפתח מלחמת סחר בין אירופה לארצות-הברית. אבל האיום הגדול והמיידי ביותר הוא רגולציית הפליטה החדשה, שהתקבלה באפריל באיחוד האירופי. רגולציה המחייבת את כל יצרני הרכב לקצץ עשרות אחוזים מפליטת ה-CO2 הממוצעת של היצע הדגמים שלהם בתוך כשנתיים - או לספוג קנסות של מאות מיליוני אירו.
הדרך היחידה בה יכולים היצרנים לעמוד במשימה, אם בכלל, היא לחסל דגמי בנזין ודיזל תקניים, שמיוצרים בכמויות קטנות יחסית, ולהפנות את כל המשאבים לפיתוח דגמים "מחושמלים". הקורבנות כבר מתחילים להופיע בשטח, ואחד מהם היא אאודי TT, שהחודש הודיעה החברה כי ייצורה לא יימשך מעבר לדור הנוכחי.
זהו קורבן סנטימנטלי מאוד שממחיש את גודל המשבר. ה-TT הקומפקטית מעולם לא הייתה להיט מכירות המוני, אבל מאז השקתה בשלהי שנות ה-90 היא הפכה לאייקון מוטורי גלובלי, שקטף יותר פרסי עיצוב מכל רכב אחר ותרם מהותית לריענון התדמית "המרובעת" והמבוגרת של המותג אאודי.
קודם כל עיצוב, אחר כך נוחות
נסיעת המבחן המקומית בדור המעודכן של ה-TT המחישה לנו היטב עד כמה על-זמני העיצוב הזה. ה-TT מודל 2019 עברה רק שינויים חיצוניים קלים בהשוואה לדור השלישי, שנמצא בשוק מאז 2014. הם כוללים שינויים עדינים בגריל, פנסי LED מטריצה בחזית, פגושים מעט שונים, חישוקים חדשים וכו'. גם הממדים לא השתנו, ועם אורך של 4.17 מ' היא עדיין קצרה יותר מרוב המשפחתיות הקומפקטיות.
אבל הפרופורציות הנמוכות-רחבות, קשתות הגלגלים התיאטרליות, שמשות הצד דמויות הטיפה ובעיקר קו הגג, שמשתפל לאחור בזווית דרמטית ופוגש בירכתיים עגלגלות וחושניות, מעניקים למכונית הזו "מוג'ו", שקשה מאוד להתחרות בו. כילינו קופסת מגבונים שלמה בניסיון למחוק את טביעות האצבע שנוספו למרכב של רכב ההדגמה השחור שלנו בכל פעם שחנינו ברחוב.
העיצוב הייחודי של ה-TT תמיד גבה מחיר באגף השימושיות, ותא הנוסעים של הדור המחודש נשאר נאמן למורשת. דלתות הצד אמנם רחבות, אבל המושבים ממוקמים נמוך מאוד. התוצאה היא תנוחת כניסה/יציאה לא ידידותית למאותגרי גמישות. הישיבה עצמה נוחה לשני הנוסעים מלפנים עם מידה סבירה של מרחב ראש, אבל המושבים האחוריים בדגם הקופה מיועדים רק לעוללים, חיות מחמד או פריטי מטען שלא נמצא להם מקום בתאי האכסון הזעירים שמלפנים. אל תנסו להכניס לשם מבוגרים.
תא המטען מציע נפח סביר, אם כי הפתיחה והסגירה של הדלת האחורית הכבדה דורשת זרועות חסונות. הראות לפנים מצוינת, אך נסיעה לאחור דורשת הקפדה יתרה לאור הראות המוגבלת והעדרה המטריד של מצלמת רברס. מערך הפיקוד מאמץ את לוח המחוונים העדכני ומבוסס ה-LCD של קבוצת פולקסווגן, ומציג את נתוני הבסיס בצורה חדה וברורה. עם זאת בהיעדר מסך מולטימדיה ייעודי ברכב הוא נאלץ להציג גודש של נתונים בשטח צר יחסית.
עם השנים נעלמו מהתא של ה-TT פריטי עיצוב אייקוניים של הדור הראשון כמו מושבים עם "תפירת גולף" בולטת ומוט הילוכים עגול. עם זאת, המעצבים שימרו כמה פריטים נוסטלגיים כמו פתחי אוורור עגולים ואלומיניום מנצנץ. מודל 2019 זכה לקבל גם מערך מקיף למדי של עזרי בטיחות אקטיביים, אך האבזור התקני בגרסת הבסיס בה נסענו הרגיש קצת דל. הוא כלל מושבים בעלי כוונון מכני וריפוד משולב בד.
הדור האחרון של ה-TT מצויד במנוע ה-2 ליטר טורבו של קבוצת פולקסווגן עם שלוש גרסאות הספק - החל ב-197 כ"ס, עבור דרך 245 כ"ס וכלה ב-306 כ"ס בגרסת ה-TTS. גרסת הבסיס של המנוע מקבילה למנוע של פולקסווגן פולו GTI מהדור האחרון, עם 197 כ"ס ו-32 קג"מ ותיבה כפולת מצמדים.
זהו מנוע גמיש ובעל יכולת, אבל חסר לו "עוקץ" שראוי למכונית ספורט. הוא מפיק צליל שקט ולא מוזיקלי במיוחד, תגובת הדוושה לא מרגישה חדה גם במצב התכנות הספורטיבי והשהיית הטורבו מורגשת. המכונית עדיין מאיצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-6.6 שניות, אין לה בעיה לשייט בנחת במהירויות כפולות מהחוקית, ואם תהיו עדינים עם דוושת התאוצה תזכו לצריכת דלק של כ-14 קילומטרים לליטר. אבל מי שמחפש תחושה סובייקטיבית של ביצועים ודרמה, שתהלום את הציפיות שיוצר העיצוב החיצוני, יצטרך למצוא את מבוקשו בגרסאות החזקות והיקרות יותר.
גרסת הבסיס מצוידת בהנעה קדמית ולא בהנעה כפולה, שהיא תקנית באחיות הבכירות, אבל ספק אם מישהו ירגיש בהבדל למעט במקרים של נסיעה נמרצת על כבישים רטובים. על כביש יבש העברת הכוח לגלגלים יעילה עם מינימום של היגוי מומנט ("לחימת הגה") בעת האצה אגרסיבית. חישוקי ה-19 אינץ' עם גומי בחתך 35' מספקים אחיזת כביש מרשימה, ההיגוי חד ומהיר והעברת המשקל בפניות הדוקות רהוטה ומהירה וללא תנודות מרכב מיותרות - כפי שניתן לצפות ממכונית עם מרכז כובד כל כך נמוך. בקיצור, זו הייתה ונותרה מכונית לנהג, שהערך המוסף שלה מופיע על כבישי נהיגה מאתגרים.
המחיר רחוק מלהיות "מחיר חיסול"
אאודי מודעת לכך שה-TT זוכה לביקוש לא מבוטל בקרב קהל עירוני שוחר ראווה וסטטוס, ולפיכך העניקה לה כיול מתלים נוח יחסית, והמתלים מנטרלים באפקטיביות מהמורות עירוניות טיפוסית. נהגים עירוניים ישמחו גם לדעת שלמכונית יש כושר תמרון הדוק ברחובות צרים והיא נכנסת לחניה צפופה בקלות יחסית.
גרסת הבסיס של ה-TT קופה החדשה עולה 299 אלף שקל וגרסת ה-245 כ"ס כבר מקפיצה את המחיר ל-363 אלף. אלה בהחלט לא "מחירי חיסול" וברמת המחיר הזו אפשר לקנות מכוניות חזקות יותר, מהנות לא פחות וגם הרבה יותר רב תכליתיות.
בסופו של דבר, ה-TT מעולם לא הייתה קניה רציונלית אלא אמוציונלית. בהתחשב בכך שלדגם הזה לא תהיה המשכיות ובכך שהעיצוב שלו ימשיך להיות מרתק גם בעוד עשור, זו אולי הזדמנות אחרונה לשים יד על קלאסיקה לעתיד.
חלק מהמחתרות
אינפיניטי Q60
329 אלף שקל עולה גרסת הבסיס של אינפיניטי Q60 . זו אמנם יותר מכונית GT מאשר ספורט-קופה, אבל היא עדיין מציגה עיצוב מושחז, שלדה מדויקת ונמרצת ומנוע 2 ליטר טורבו בהספק 211 כ"ס, שמאיץ את הרכב מאפס ל-100 קמ"ש ב-7.3 שניות. כבונוס מקבלים גם צמד מושבים אחוריים נסבלים.
ב.מ.וו Z4 2019
המכונית שתנחת כאן בקרוב היא גדולה, מרווחת ומתוחכמת מקודמותיה. המנוע של גרסת הבסיס הוא 2 ליטר טורבו עם 197 כ"ס ו-32 קג"מ, התיבה האוטומטית בת 8 מהירויות והתאוצה ל-100 קמ"ש אורכת 6.6 שניות. היא מופיעה בשלב הראשון בדגם קבריו עם גג חשמלי וגרסת קופה עם גג קשיח צפויה בהמשך. המחיר טרם פורסם.
אבארת' 124
300 אלף שקל עולה מכונית הספורט הדו מושבית של מותג הספורט לבית פיאט. היא ניצבת על שלדת ההנעה האחורית המהוללת של מאזדה MX-5 ומגיעה עם מנוע טורבו בנפח 1.4 ליטר, שמייצר 170 כ"ס ומאיץ את המכונית ל-100 ב-6.9 שניות. תצורת הבסיס היא קבריו ויש גם גרסת GT קופה עם גג סיבי פחמן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
