שוברת קרח: הספורטיבית שעולה פחות מרבע מיליון שקל

משפחתיות ספורטיביות הן זן שנמצא בישראל בסכנת הכחדה - הן מבחינת ההיצע והן מבחינת הביקוש. תורמות לכך גם סיבות כמו הצפיפות בכבישים והיעדר תרבות מוטורית, אבל יותר מכל תרם לכך תמחור הפרמיום השאפתני בנוסח "אלף שקל לכוח סוס", פלוס מינוס. רף זה הציב רבות מהמכוניות הללו בארץ בטריטוריה של רבע מיליון שקל בערך. לפיכך, כשנחתה כאן פיז'ו 308 בגרסת GT עם 225 כ"ס ב-175 אלף שקל נדלקה נורה על מפת הרדאר שלנו. האם הופיעה כאן "שוברת קרח"?

סדרת ה-308 החדשה בכללותה היא אחד הקורבנות האלמוניים של שינוי טעמי הקהל בישראל. זוהי מכונית ברוכת כישרונות עם רזומה מרשים ("מכונית השנה באירופה" בעת השקתה), שנחתה כאן בעיתוי בעייתי מאוד, שבו הקהל נטש בהמוניו את המשפחתיות הקלאסיות לטובת ג'יפונים והיברידיות. לא סייעה לכך גם העובדה שפיז'ו העניקה להאצ'בק שלה את אחד העיצובים השמרניים והאנונימיים ביותר בפלח, כזה שמנסה להיות "יותר גולף מגולף".

לגרסת ה-GT יש קצת יותר אישיות מאחיותיה בזכות חישוקי 18 אינץ' נאים עם גומי רחב, מרכב מונמך במעט, כמה קישוטים ומפלטים מודגשים, אבל היא עדיין לא בולטת בהמון. זהו גם חיסרון וגם יתרון: צאו לטיול עם חבר שיש לו סיאט ליאון FR, למשל, די ברור את מי יעצרו קודם השוטרים לבדיקה.

תא הנוסעים הוא גרסה מאובזרת ומקושטת של ה-308 המוכרת. יש מושבי ספורט, ריפוד יותר יוקרתי, גג שמש פנורמי, מערך בטיחותי מקיף ועוד כמה פריטי אבזור אופנתיים אבל המתאר הבסיסי לא השתנה. זה אומר מרחב פנים סביר ושימושי למשפחות, שכולל תא מטען מכובד, והנדסת אנוש שדורשת הסתגלות. ההגה קטנטן וספורטיבי, לוח המחוונים ניצב מעליו במרכז שדה הראיה של הנהג, ומספר המתגים הפיזיים מצומצם מאוד, כאשר עיקר התפעול מתבצע דרך מסך המגע הגדול. יש לקוחות שיעדיפו את המערך הזה על פני השמרנות הקוריאנית/גרמנית אבל לנו קצת קשה להסתגל לנבירה בתפריטים רק כדי לשנות את עוצמת המיזוג, למשל.

גם הפונטים הצפופים של לוח המחוונים הם מבחן מתמיד לראייה - במיוחד במצב הספורט, שבו הם נצבעים באדום-עמום. איכות הייצור, הגימור והחומרים גבוהה ומרשימה, כמו בכל סדרת ה-308, ומציבה רף תחרותי גבוה בפני כל הענף.

אבל זו רק מעטפת חיצונית לייעוד הספורטיבי - וכאן שולפת המכונית "אס" חזק בדמות מנוע 1.6 ליטר טורבו, שמכויל לספק 225 כ"ס ו-31 קג"מ. המנוע מרגיש פחות דרמטי מאחיו בן ה-270 כ"ס, שנמצא בגרסת ה-GTI של ה-308, והוא משודך לתיבה אוטומטית בת 8 מהירויות במקום תיבה ידנית ב-GTI. אבל הוא בהחלט לא קוטל קנים.

המצב "הנורמלי" שלו מרגיש קצת מרוסן ותרבותי מדי, אך מצב "ספורט" משחרר את הכבלים ממערכת ניהול המנוע, משנה את צליל המפלט מרחש סתמי לנהמה עמוקה ומענגת, מחדד את תגובת הדוושה, מאיץ את העברת ההילוכים ומעניק את הדיפת הכוח שמצפים לקבל ברכב כזה. תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-7.4 שניות היא אולי לא נתון דרמטי, אבל בהחלט מכובד. התיבה האוטומטית המסורתית היא לא בת הזוג האידיאלית למנוע כזה, ואפשר להוציא אותה לעיתים משלוותה בנהיגה אגרסיבית. אבל ברוב הזמן היא מצייתת ברהיטות לפקודות הנהג.

כפי שניתן לצפות מפיז'ו, הנדסת השלדה הולמת היטב את המנוע. השלדה פחות קשוחה ומתוחכמת מזו של ה-GTI אבל הפשרה הדינמית שלה הרבה יותר ידידותית לכבישי יום יום. נטיית הגוף בפניות מזערית, השמירה על הקו בפניות מהירות מאוד מרשימה ותחושת ההיגוי כבדה ומדויקת, אם כי ההגה הקטן נוטה לתרגם את תנועות היד לפקודות היגוי קצת יותר מדי עצבניות. נוחות הנסיעה הרבה יותר רכה וסלחנית מאשר באחות הבכירה ובסך הכל זה רכב, שמקריב מעט מאוד שימושיות לטובת הרבה מאוד הנאה על כבישים ראויים.

175 אלף שקל לפני מיקוח הם לא מחיר שיצליח להרחיק את המוני המעריצים מסיאט ליאון FR (שמספקת 190 כ"ס ונתון זינוק דומה ב-164 אלף שקל). אבל ה-GT הצרפתית היא בהחלט אופציה ראויה במחיר שפוי - יחסית - למי, שמחפש משפחתית איכותית, שימושית ומאובזרת היטב עם חבילה הנדסית דינמית מהנה. כזו שפותחה על ידי ידיים מיומנות ומנוסות מאוד.