בא-כוחו של נתניהו ליועמ"ש: נתייצב להליך השימוע

עוד יום חשוב במסגרת ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה: בא-כוחו של בנימין נתניהו הודיע הערב (ב') כי ראש הממשלה יתייצב להליך השימוע, אך חזר וביקש מהיועץ המשפטי לממשלה לדחות אותו.

עו"ד עמית חדד מסר הערב כי "בשבוע שעבר פנינו ליועץ המשפטי לממשלה וביקשנו: תדחה את מועד השימוע. הוא סירב. אנחנו חושבים שיש נימוקים כבדי-משקל שמצדיקים את דחיית המועד".

עוד אמר חדד בהודעה לתקשורת כי "קיבלנו את החומר. התחלנו לקרוא אותו. עשרות הודעות חסרות. עשרות מסמכים חסרים. אם הם לא נמצאים אצלנו, אי-אפשר לקרוא אותם. דבר שני - בניגוד לכל איש ציבור אחר, ועדת ההיתרים מסרבת לתת לראש הממשלה אפשרות להסתייע בחברים למימון ההגנה המשפטית שלו".

לדברי חדד, "זה אומר שרק אני נמצא כדי לייצג את ראש הממשלה. אדם אחד שאמור לקרוא כל-כך הרבה חומר חייב יותר זמן. לכן פנינו ליועמ"ש ואמרנו לו: אנחנו נגיע לשימוע, אבל היה נכון לשקול מחדש את המועד ולדחות אותו".

"הבחירות - אירוע יוצא דופן שמחייב גם התייחסות יוצאת דופן מצד רשויות אכיפת החוק ביחס למועד השימוע"

הבוקר פרסמנו כי עו"ד חדד צפוי להודיע במהלך היום ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, על כוונת נתניהו לנצל את זכותו להליך שימוע בפני היועמ"ש בתיקים 1000, 2000 ו-4000. עם זאת, לפי ההערכה, חדד צפוי היה לחזור על הבקשה לדחות את מועד השימוע, שנקבע לתחילת חודש אוקטובר. הסברה הייתה כי מנדלבליט יוסיף לעמוד על סירובו לדחות את השימוע פעם נוספת, והצעד הבא של נתניהו יכול היה להיות עתירה לבג"ץ בניסיון לכפות על היועמ"ש את הדחייה.

נתניהו טען באמצעות סנגורו כי הבחירות הנוספות שנכפו עליו "באופן חסר תקדים", כהגדרת ראש הממשלה, הן "אירוע יוצא דופן שמחייב גם התייחסות יוצאת דופן מצד רשויות אכיפת החוק ביחס למועד השימוע". "לא ייתכן שריצת אמוק לא ברורה גוברת על הצורך להגיע לחקר האמת", מסר נתניהו רק לפני שלושה ימים, תוך שטען כי רק לאחרונה פורסם מקרה שבו היועמ"ש הודיע כבר לפני שנתיים על העמדה לדין של השופט זאיד פלאח מבית משפט השלום בחיפה, בכפוף לשימוע בעבירות בנייה - והשימוע עדיין לא התקיים. היועמ"ש שלל את הטענות הללו של נתניהו.

מנדלבליט עומד, כאמור, על דעתו שלא לדחות פעם נוספת את השימוע לנתניהו ולקיימו ב-2 וב-3 באוקטובר. לאחרונה הבהיר מנדלבליט לבא-כוחו של ראש הממשלה כי עליו לאשר במכתב חוזר עד היום, 10 ביוני, אם בכוונתו להתייצב לשימוע במועד שנקבע. "יובהר כי ככל שנתניהו יבהיר כי הוא אינו חפץ בשימוע, או לא יאשר השתתפות בהליך השימוע, יקבל היועמ"ש החלטה סופית בעניינו על בסיס חומר הראיות הקיים", נאמר במכתב היועמ"ש.

במכתב שבו קבע את מועד השימוע לתחילת אוקטובר, כתב מנדלבליט כי הוא לקח בחשבון את העובדה שכתב החשדות הועבר לידי הסנגורים ב-28 בפברואר, וחומרי החקירה הועמדו לבקשת הסנגורים לרשותם ב-10 באפריל. "מובן כי המועד בו בחרת לקחת את חומרי החקירה בפועל אינו רלוונטי", הבהיר היועמ"ש.

נזכיר כי עו"ד חדד לקח את חומרי החקירה כדי להתחיל להתכונן לשימוע רק ב-14 במאי - עובדה שגרמה לכך שהסנגורים "בזבזו" חודש תמים שבמהלכו היו יכולים להתחיל ללמוד את החומרים לקראת השימוע.

היועמ"ש ציין במכתבו, בין היתר, כי בתיק הולילנד, שבו עמד לדין ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בגין שוחד ועבירות נוספות, נגבו כ-820 הודעות - כמעט פי שניים מכמות ההודעות הכוללת בכל שלושת תיקי החקירה נגד נתניהו, העומדת במצטבר על 440 הודעות. בהמשך לכך היועמ"ש הזכיר כי מכתבי השימוע בתיק הולילנד נשלחו לחשודים ב-14 במרץ 2011, ונקצב להם פרק זמן של חודשיים לקיום השימועים, והשימועים לחשודים התקיימו החל ממחצית חודש יוני ועד למחצית חודש יולי 2011.

אולמרט - שבאותה עת התמודד עם משפט נוסף בבית המשפט המחוזי בירושלים וכן קיים שימוע נוסף בתיק שלישי - קיבל בנסיבות אלה ארכה עד חודש אוקטובר 2011. "כלומר, בסך-הכול קיבל אולמרט שבעה חודשים בנסיבות ייחודיות ומורכבות, כמתואר בתיק חקירה שהיקפו כמעט כפול מתיקי החקירה בעניינו של נתניהו".

נזכיר כי בסוף חודש פברואר קבע היועמ"ש כי נגד נתניהו יוגשו כתבי אישום בכפוף לשימוע בגין עבירות של קבלת שוחד ומרמה והפרת אמונים בתיקים 1000, 2000 ו-4000.

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עדיין בראשיתם. הוא מכחיש את המיוחס לו, ועומדת לו חזקת החפות.