עפרה שטראוס מצאה את עצמה בסוף השבוע האחרון במרכזה של סערה. הפרסום של "עובדה" ואילנה דיין מיום חמישי האחרון, לפיו עמדה במוקד פעילות של מודיעין עסקי נגטיבי ואישי של חברת בלאק קיוב, תפס אותה בהפתעה. איסוף המידע על שטראוס עצמה ככל הידוע לא התבצע, אולם בשוק המזון מעריכים היום באוזני "גלובס" כי שטראוס עמדה במוקד פעילות מודיעינית שכזו כחלק מסכסוך עסקי ומשפטי עם שותפתה לשעבר בחברת הקפה, קרן TPG קפיטל.
אם וככל שבאמת מדובר על כך ששירותי בלאק קיוב נשכרו על-ידי TPG, אזי מדובר בפרשה שהתרחשה בשנת 2013, סביב שותפות שנרקמה כחמש שנים קודם לכן.
זו לא הסערה היחידה שהתעוררה סביב הפרסום - דיין חשפה בתוכניתה כי חברת המודיעין העסקי של דן זורלא המעסיקה את יוצאי מערכת הביטחון ומשתמשת בשיטות מנגנוני ביטחון ישראליים ובראשם המוסד ביצעה שורה של חקירות עבור חברות עסקיות ופתחה תיבת פנדורה ובמרכזן שאלות על חוק, מוסר וגבולות הלגיטימיות באיסוף מודיעין עסקי על חברות עסקיות ועל רגולטורים.
אלא שלא רק הוט, בזק, וכיל העסיקו את בלאק קיוב, בדיקת "גלובס" מגלה שתופעת בלאק קיוב במשק הישראלי שורשית ומשמעותית. מאחוריה התפתחה מיני תעשייה של עורכי דין ישראלים בכירים שליוותה ומלווה את החברה ונתנה הכשר משפטי לרבות מהפעילויות שבוצעו, וגם בנק הפועלים נהנה משירותיה (אם כי בעקיפין, על-פי הטענה).
שטראוס הופתעו, אבל לא לגמרי
נתחיל משטראוס. כאמור, הפרסום תפס את בכירי החברה בהפתעה, אך לא מוחלטת. על-פי הערכות של בכירים לשעבר בשטראוס ובתעשיית המזון בכלל, השימוש במודיעין עסקי כנגד החברה הופעל במסגרת סכסוך עבר משפטי ועסקי בין שטראוס לחברת TPG סביב שותפות בחברת הקפה. מדובר בסכסוך שהגיע לשיאו ב-2013 בעימות משפטי בבית המשפט בהולנד, שם ממוקם המטה של שטראוס קפה TPG.
בסמוך אליו, אירעו מספר מקרים תמוהים שהעלו כבר אז את החשד והחשש שמא מתבצעים צעדים לא לגיטימיים נגד החברה. נזכיר, השותפות בין שתי החברות נרקמה ב-2008, אז רכשה TPG - קרן זרה - נתח של כ-25% ממניות שטראוס לפי שווי של 1.16 מיליארד דולר לשטראוס קפה. מטרת השותפות הייתה להפוך את החברה לשחקנית מובילה בשוק הקפה, ולהאיץ את תוכניות ההתרחבות שלה בתחום.
ואולם, בתוך זמן קצר התברר מערכת היחסים בין השתיים לא עלתה כמצופה, והחלה מתיחות בין הצדדים. כקרן פרייבט אקוויטי, ביקשה TPG לממש את החזקתה מספר שנים לאחר כניסתה לשותפות, ופנתה לשטראוס כבר בסביבות מאי 2013 בדרישה לרכוש את חלקה, או להוציא את חברת הקפה להנפקה.
מתצהירים שהגישה הקרן במסגרת הסכסוך המשפטי עלה כי בהסכם עם שטראוס מ-2008 נקבע כי כעבור 4 שנים יפעלו הצדדים ליצירת אקזיט, בין אם בהנפקה ראשונית (IPO) של שטראוס קפה בחו"ל ובין אם בדרך אחרת. TPG טענה בזמנו שפנתה לשטראוס בניסיון לקדם מהלך כזה, אך שטראוס פעלה לסכלו.
כחלק מהמאבק, תקפה TPG את שטראוס בבוטות וטענה כי בבית המשפט כי החברה לא מנוהלת כראוי. היא ביקשה למנות דירקטור עצמאי מטעם בית המשפט למועצת המנהלים של שטראוס קפה אולם נדחתה.
כשמדובר על תופעות תמוהות שאירעו בשטראוס סביב האירועים הכוונה היא בין היתר לשיחת טלפון שדבר קיומה נחשף בהליכים המשפטיים בין סטפן קווסקי, דירקטור בשטראוס קפה מטעם TPG, לבין היועץ המשפטי בשטראוס, מיכאל אבנר.
"ב-26 במאי 2013 שלחתי מייל לאבנר", כתב אז קווסקי. מטרת המייל הייתה לקבוע פגישה של בעלי המניות בשטראוס קפה - שטראוס וTPG - שאליה יזומנו גם כמה בנקאי השקעות, שיחוו דעה על הנפקה אפשרית. משלא התקבלה תשובה לאחר יומיים, כך נטען, החליט קווסקי להתקשר לטלפון הנייד של אבנר.
הוא מספר כי אמר לאבנר ש"סטפן מדבר". אולם אבנר, שחשב כנראה שהוא מדבר עם סטפן אחר, פרס בפני קווסקי מ-TPG את כל מהלכיה ותכנוניה של שטראוס לטרפוד ניסיונות TPG להוביל להנפקה.
בהמשך הובהר לאבנר כי מדובר בסטפן מ-TPG השיחה נותקה אולם סימני השאלה סביבה נותרו. האם מדובר בטעות אנוש או שמא במהלך מתוכנן.
כך או כך, שורה של פרסומים אגרסיביים נגד שטראוס, בכירים בפעילות הקפה ואפילו כנגד חברת מקינזי שליוותה את שטראוס ואשר אותה מנהלת דנה מאור בתה של גליה מאור שהייתה דירקטורית בשטראוס באותה העת לימדו כי אכן מדובר בסכסוך סוער בין החברות. במונחים כספיים, מדובר בסכסוך משמעותי - שטראוס קפה מהווה את פעילותה העיקרית של קבוצת שטראוס, ואחראית על קרוב ל-50% מהכנסותיה, והיא נחשבת כמובילת שוק בשווקים בעולם ובראשם בפעילותה בברזיל. שטראוס קפה נחשבת לאחת מעשר חברות הקפה הגדולות בעולם מבחינת היקף מכירותיה, כ-14 אתרי ייצור בעולם וכ-7,500 עובדים (כ-780 בישראל). לימים אגב, רכשה שטראוס את חלקה של TPG ומאז ככל הידוע אין קשר בין החברות.
עפרה שטראוס: "לחדד עקרונות"
מי הפעיל את בלאק קיוב בהקשר של שטראוס ועד כמה הייתה הפעילות נרחבת אין לדעת אולם הטעם הרע נשאר. על הרקע הזה, מתבטאת לראשונה עפרה שטראוס מי שכאמור הייתה אמורה להיות נשוא של פעילות מודיעין אישית ואומרת ל"גלובס": "שיטות פעולה של חיפוש או חיטוט בחיים אישיים של אנשי עסקים ונושאי משרה בחברות במטרה להשתמש במידע כדי לסחור בו, לסחוט או להפעיל לחץ על אותם אנשים כדי ליצור לעצמך יתרון -אינן לגיטימות וחייבות להיות מוקעות. מדובר בקווים אדומים ולא אפורים. יש להוציא התנהגויות אלה מהמחשכים ולשים עליהן זרקור כי הן צובעות את כולנו בצבע שאינו יאה לנו".
לדבריה, "בעידן שבו המידע זמין כל-כך חלה על הקהילה העסקית ועל המנהיגות העסקית שלנו החובה להעביר שוב ושוב קו אתי ברור מהן פעולות לגיטימיות להשגת מטרות ומהן סוג הפעולות שאין לעשות".
עוד ציינה שטראוס כי "אני חייבת להגיד כמי שנמצאת שנים בעולם העסקי שהתנהגות זו אינה מאפיינת את הקהילה העסקית בישראל או בעולם כפי שאני מכירה אותה. זו קריאת השכמה לכל מי שרואה את עצמו מנהיג, לחדד את העקרונות על-פיהם מתנהלת החברה או המדינה שבחרנו לחיות בה".
גורמים במשק שאליהם פנינו כדי לברר האם העסיקו או נחשפו לפעילותה של בלאק קיוב בשנים האחרונות סיפרו היום ל"גלובס" כי בין היתר הסכימו לעבוד עם החברה לאחר שהובהר להם כי החברה נעזרת ומגובה עם חוות-דעת משפטיות של בכירי עורכי הדין בישראל ובחו"ל. "כשמביאים לך חוות-דעת של דוד חודק שהכול חוקי, אתה הולך על זה" אמר היום מנהל בכיר בהקשר זה.
מבדיקת "גלובס" עולה כי בלאק קיוב אכן נעזרה לאורך השנים בכמה הזדמנויות בייעוץ משפטי של משרד עורכי הדין GKH - גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'. גורמים המעורים בעבודת החברה ציינו בפני "גלובס" כי בלאק קיוב, ידעה כשהיא נזקקה לכך, לשלוף חוות-דעת משפטיות שעליהן התנוסס סמל פירמת עורכי הדין המוכרת.
עו"ד דוד חודק / צילום: איל יצהר
השירותים המשפטיים של GKH לבלאק קיוב ניתנו לאור פניות של החברה. לפי מידע שבידי "גלובס" עיקר השירות המשפטי היה כתיבת חוות-דעת נקודתיות לגבי הדין ישראלי כשהחברה נזקקה לכך בעקבות פעילותה בארץ. הפעם האחרונה שבה GKH עבדה עבור בלאק קיוב הייתה במרץ 2019 ומי שליוותה מקרוב אז את פעילות החברה הייתה עורכת הדין אפרת ברזילי, לשעבר ראש המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.
ומה הקשר לפועלים נגד זיסר
גוף עסקי נוסף שהעסיק את החברה (על-פי הטענה לא היה חתום מולה ישירות על חוזה אולם נהנה בעקיפין משירותיה) הוא בנק הפועלים. הבנק עשה כן במסגרת המאבק המשפטי הקשה שניהל נגד איש העסקים המנוח, מוטי זיסר.
במשך שנים ארוכות זכה זיסר ליחס חיובי ואוהד, כמעט מפנק, מהבנקים בזכות יכולות היזמות הגדולות שלו וקסמו האישי הרב. אבל בערוב חייו, לאחר שכשל בעסקיו והחברות שבשליטתו נקלעו לקשיים, כל זה השתנה.
זיסר ניהל עם בנק הפועלים, הנושה הגדול שלו, ועם מנהליו, מלחמת חורמה, שלעתים הגיעה לפסים אישיים ובוטים. הבנק, מצדו, הוריד את הכפפות והשקיע מאמצים ומשאבים גדולים כדי לגבות את חובותיו של הטייקון לשעבר, כפי שלא נהג עם אף טייקון לפניו.
בחודש יוני 2015 הגיש הפועלים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה להכריז על זיסר כפושט רגל ולמנות את עו"ד גיורא ארדינסט ככונס על נכסיו האישיים של זיסר. הבקשה הוגשה לאחר שהחברות הפרטיות של זיסר - אירופה ישראל ומרכזי שליטה, שבאמצעותן שלט זיסר בחברה הציבורית אלביט הדמיה - נכנסו להליכי כינוס ופירוק, לאחר שלא החזירו לבנק הפועלים חוב בסך של למעלה ממיליארד שקל (אשר באמצעותו מימן זיסר את רכישת מניות אלביט הדמיה).
על הרקע הזה, עשה הפועלים מאמץ לאתר נכסים של זיסר בחו"ל כדי להיפרע מהם. לצורך הזה שכר הפועלים את שירותיה של בלאק קיוב, שסייעה לבנק ולמשרד ארדינסט במאבק המשפטי מול זיסר. היום, משרד ארדינסט, בן נתן, טולדנו ושות' מייצג את "עובדה" ואת אנשיה, שחברת בלאק קיוב מאיימת להגיש נגדם תביעת לשון הרע, בשל התחקיר המדובר.
גורם המעורה בפעילותה של בלאק קיוב מסר כי לחברה אין קשר לקרן TPG וגם לא לעפרה שטראוס".
בעקבות עבודת בנק הפועלים עם בלאק קיוב, זיסר החזיר בפשרה 95 מיליון שקלים לבנק. כך שלפחות מבחינת הפועלים שכירת שירותיה של החברה השתלמה. ובגדול.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.