מנכ”ל האוצר דורש תוכנית מיידית להקטנת הגירעון; המשמעות: קיצוץ רוחבי כבר עכשיו

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד הורה לאגף התקציבים במשרד להציג לו צעדים מיידיים לצמצום הגירעון הצפוי בשנת 2020. על-פי התחזית המעודכנת, צפוי הגירעון התקציבי ב-2020 לעמוד על 4% תוצר, נתון שיא שיחייב ביצוע התאמות וקיצוצים בהיקף של מעל 20 מיליארד שקל, או להסתכן באובדן דירוג האשראי הגבוה שישראל השיגה רק לפני שנה.

עד כה תכננו באוצר לדחות את ביצוע הצעדים לסגירת הבור לתקציב 2020. אולם משמעות דרישתו החדשה של באב"ד היא כי ייתכן כבר כעת ביצוע של קיצוץ רוחבי עמוק בתקציבי הפעילות של משרדי הממשלה השונים - צעד שמצריך רק אישור ממשלה. בשל פיזור הכנסת והעובדה שמדובר בממשלת מעבר, האוצר לא יוכל לבצע צעדים הכרוכים בשינויי חקיקה, כמו העלאות מסים וביטול פטורים ממס, כפי שמבקשים לעשות באוצר במסגרת הצעת תקציב 2020 שממתינה לכניסתה של ממשלה חדשה. 

 איך מטפלים בהתנפחות הגירעון

דיון סוער בהנהלת המשרד

התחזית המעודכנת של האוצר לשנים 2020-2023 הוצגה אתמול לפורום הנהלת המשרד, בראשות המנכ"ל, על-ידי הממונה על התקציבים שאול מרידור והכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג. הדיון שהתפתח הפך לסוער, ובסיומו סוכם כי הצעדים לצמצום הגירעון יוצגו לבאב"ד עוד לפני הצגת התחזית המעודכנת לממשלה.

תחזית מסגרות התקציב הרב-שנתית הייתה אמורה להיות מוצגת לממשלה בתחילת החודש, אולם הנושא לא עלה לדיון מאחר וישיבת הממשלה הוקדשה ליום ירושלים. השבוע לא נערכה ישיבת ממשלה בשל חג השבועות, כך שאם התחזית לא תוכנס לסדר היום של ישיבת הממשלה הקרובה (שאמורה להיערך ביום ראשון) יעלה החשש כי הממשלה מנסה להסתיר את הנתונים המדאיגים.

כזכור, בינואר התנגד שר האוצר משה כחלון להצגת תחזית מעודכנת שלפיה הגירעון התקציבי ב-2019 יזנק ל-3.5%, נתון שמשמעותו חריגה ניכרת מהיעד שנקבע העומד על 2.9%. כחלון אף ניסה למנוע את הצגת התחזית, אך ללא הצלחה.

לפי התחזית המעודכנת, צפויה שנת 2019 להסתיים בגירעון של 3.6%-3.7%, זאת על-רקע עריכת הבחירות החוזרות שחוסכת לאוצר הוצאות בהקפים של מיליארדי שקלים. עלות ההסכמים הקואליציוניים (שהיו אמורים להיחתם ולא יבוצעו - ע"ב) שפורסמה עומדת על 9 מיליארד שקל, אך כלכלנים בירושלים העריכו כי הסכום האמיתי נמוך יותר ונע בין 3 ל-4 מיליארד שקל מעבר לתכנון התקציבי. מדובר בעיקר בהגדלה ניכרת בפנסיה לעולים חדשים, שדרש ראש סיעת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, בעלות תקציבית שנתית של 2.5 מיליארד שקל.

מאיפה יגיעו המיליארדים לקיצוץ

אמנם במסגרת הקמת הממשלה דובר על תכנית לאומית לבריאות בהיקף של 3 מיליארד שקל, אולם נראה כי הסכומים יועברו בכל מקרה לכיסוי גירעונות קופת החולים. מעבר לכך, האוצר עשוי לחסוך סכום של 5.5 עד 6 מיליארד שקל בשנים הקרובות מתוכניות שונות שאושרו בתקופת שר האוצר כחלון, בהתבסס על הוראות שעה זמניות שתוקפן עומד לפוג, ואין כרגע מחוייבות תקציבית לממן אותן מעבר לשנת 2019. מדובר בין היתר בתוכנית הצהרונים, תכנית בית הספר של החגים, הגדלת מס ההכנסה השלילי להורים עובדים, הארכת תוכנית מחיר למשתכן, והשתתפות המדינה בהגדלת קצבאות הנכות.

בשנת 2020 צפויות הוצאות הממשלה לזנק, בין היתר על רקע אישור תכנית תקציב רב-שנתית חדשה למערכת הביטחון. ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר הודיע כי ידרוש הגדלת תקציב הביטחון בסכום שנתי של 3-4 מיליארד שקל.