שדרוג הרשת של הוט: מהלך חשוב לשוק התקשורת, שאפשר היה לעשות קצת אחרת

לפני מספר שבועות הודיעה חברת הוט על השקת קצב גלישה של 500 מגה בייט לשנייה לכל לקוחותיה - וחוללה מהומה. בשל העובדה שמדובר במהלך אסטרטגי וחשוב מבחינת שוק התקשורת כולו, ומבחינת הוט בפרט, ההודעה זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב, לניתוחים ולפרשנויות, ובצדק. שוק התקשורת המקומי סובל הרי ממשבר קשה, ולא בכל יום רואים חברת תקשורת שמשדרגת את מהירות הגלישה ללקוחותיה. לרוב החברות מעדיפות להתמקד בהישרדות יומיומית ולא בהשקעה בתשתיות. בערך חודש חלף מאז ההודעה של הוט, ולכן ניתן היה לצפות שהשירות יעבוד בצורה חלקה למדי.

אלא שמסתבר כי המהלך של הוט עדיין נמצא בבדיקה במשרד התקשורת, והוא עדיין לא עובר חלק. זאת למרות הזמן שחלף מאז ההשקה, ולמרות העובדה שיש בכירים במשרד שאומרים שהשירות הושהה - טענה שהוט דוחה בתקיפות.

שני נושאים נמצאים על שולחנו של המשרד: ראשית, האם השירות החדש יוצר כשל טכנולוגי שפוגע באפשרות של ספקיות האינטרנט פרטנר וסלקום להתחרות בה. שנית, נושא התמחור. כלומר, האם הוט מוכרת לספקיות את השימוש בתשתית שלה במסגרת השוק הסיטונאי במחיר גבוה מהמחיר שהיא בעצמה מוכרת ללקוחותיה באופן ישיר. 

מסתבר כי במשרד התקשורת יש בעיה עם שני הנושאים, והם עדיין לא באו על פתרונם, לפחות עד לסוף השבוע שעבר. למרות זאת, המשרד לא עיכב את השירות, כך טוענת הוט. אז היכן עומדים הדברים היום?

באשר לסוגיה הראשונה, משרד התקשורת נכנס לעובי הקורה ובדק את יכולות הנתבים שיש כיום בידי סלקום ופרטנר. הוא מצא כי הנתבים שיש כיום בידי החברות אינם תומכים במהירות של 500 מגה. ההתפתחות האחרונה היא שהוט שלחה בשבוע שעבר מייל לספקיות האינטרנט, שבו היא הציעה להן לרכוש ממנה נתבים שתומכים בקצב של 500 מגה ביט בשנייה. כיום אין להן כאמור נתבים כאלה, וההצעה של הוט היא לתקופת ביניים עד אשר הן ייערכו ויציעו נתבים משלהן.

ההצעה של הוט לא נובעת מנדיבות יתר. תיקי השירות מחייבים חברת תשתיות להודיע שלושה חודשים מראש על שינוי מהותי ברשת, כדי שהספקיות שעובדות עליה יוכלו להיערך מבעוד מועד. אלא שהוט לא הודיעה על כך ויצרה מצב שבמשרד התקשורת ניסו למנוע - היא יצרה לה עדיפות על פני החברות המתחרות בה.

הלקוחות של הוט עשויים לשלם יותר

מי שהובילה את ההסתייגות מהמהלך של הוט היא פרטנר. מנגד, בסלקום דווקא גילו גמישות וטענו כי הם יכולים להסתדר עם הנתבים הקיימים, גם אם הם לא יספקו את מלוא מהירות הגלישה. בחברה אמרו כי הם יתארגנו תוך כדי תנועה.

מדוע סלקום נוהגת במתינות? ייתכן שזה נובע מכך שרוב מכירותיה מתבצעות על תשתית בזק ולא על תשתית הוט. ההערכות הן שסלקום מכרה על תשתית הוט כמה אלפי חבילות בודדות, וגם זו הערכה אופטימית.

בפרטנר, לעומת זאת, התמונה שונה. על-פי הערכות, יש לה כ-25 אלף לקוחות שמתבססים על תשתית הוט. לכן היא הייתה יותר נחרצת בתביעה שלה ממשרד התקשורת למנוע מהוט לנצל את יתרונה הטכנולוגי.

כך או כך, הבעיה אינה בעיקר הנדסית אלא כלכלית, מה שמוביל אותנו לסוגיה השנייה. השאלה היא האם משרד התקשורת יחייב את הוט לייקר את מחירי האינטרנט שלה רק כדי לשמר את השוק הסיטונאי ולגרום לה למכור למתחרותיה את התשתית שלה במחירים יותר זולים. נחכה ונראה. מהמשרד נמסר כי "הנושא נמצא בבחינה ובשיח מול החברות ומול הוט".

מסדרים את המספרים לפי הצרכים

לאחרונה כתבנו על ההחלטה של משרד התקשורת להקל עם הוט בכל הקשור לפריסה האוניברסלית, שלה היא מחויבת בתנאי הרישיון שלה. הגדרנו את ההחלטה כמקוממת מצד אחד, אך כזו שהתקבלה בלי הרבה ברירות. טוב שהעסק הזה ייגמר כבר אחת ולתמיד. 

עם זאת, מה שמקומם בהחלטה זו האבחנה שעושה המשרד בין בזק להוט. יחי ההבדל הקטן. חוות-הדעת הכלכלית שליוותה את ההחלטה המקלה עם הוט ואשר יצאה לשימוע, תומכת בהחלטה להקל על החברה, אך מצד שני היא מעוררת שאלות. כאילו המשרד חי בשני יקומים מקבילים.

כשהמשרד מדבר על הוט, נקודת המוצא מראה עד כמה מצב האינטרנט בישראל טוב. כך למשל מוצגת סקירה בינלאומית שמראה את מצבה של ישראל מול אירופה. מהסקירה עולה כי שיעור הנגישות לאינטרנט קווי בישראל מתקרב ל-100%, נתון שמאפשר לכאורה ללכת לקראת הוט.

אלא שבמסמך אחר, בקול קורא שפרסם משרד התקשורת ואשר נגע לבזק ולפריסת הסיבים האופטיים, רוח הדברים הייתה מאוד שלילית. מהקול הקורא אפשר היה לחשוב שתשתיות התקשורת בישראל מפגרות, ושנדרש שינוי כדי להאיץ את השקעות בתשתיות. עקביות במדיניות של משרד ממשלתי היא מוצר הכרחי.

אינטרנט סלולרי הוא פתרון חלקי בלבד

משרד התקשורת קיבל החלטה מקוממת במיוחד בחודשים האחרונים. המשרד השתדל מאוד לאורך השנים להקפיד על ניטרליות טכנולוגית. כלומר, לא להתערב בהחלטות של המפעילים לגבי השאלה איזו טכנולוגיה לאמץ. הפרה גסה של הכלל הזה התרחשה כשהמשרד עצר את השדרוג שבזק רצתה לעשות לקצב של 200 מגה בטכנולוגיה הקרויה B35.

על פניו, נראה כי ההחלטה לעצור את בזק נועדה "לשבור אותה" בנושא הסיבים האופטיים. קשה למצוא הסבר אחר לכך שמשרד ממשלתי יעצור שדרוג מהירות, שאינו פוגע בתחרות ואינו פוגע במתחרים. ממה נובעים הבדלי הגישות? בעוד שבמשרד התקשורת מנסים להקל עם הוט, הם מנסים להפעיל לחץ על בזק להגיע ל-80% מבתי-האב בישראל עם סיבים אופטיים. ונראה כי המטרה מקדשת את האמצעים. חשוב לומר כי הוט ובזק פועלות מכוחו של אותו רישיון בדיוק.

בשורה התחתונה, ביד אחת משרד התקשורת מכתיב לבזק באיזו טכנולוגיה להשתמש ובאיזו לא - וביד השנייה הוא מאפשר להוט חופש בחירה. חרף העובדה שהיא מחויבת לפריסה אוניברסלית, משרד התקשורת מאפשר לה להשתמש באמצעים אחרים ולא לפרוס תשתיות יקרות באזורים שבהם אין לה כדאיות כלכלית. הוא מאפשר לה להשתמש בתשתיות בזק, בטכנולוגיה של גלים מילימטריים, באינטרנט סלולרי, ובעצם בכל דרך שבה היא חפצה.

השאלה הבאה שתעלה בפני משרד התקשורת היא כיצד הוא מאפשר להוט לספק גלישה דרך הסלולר במקום תשתיות פיזיות בקרקע. רשת סלולרית, טובה ככל שתהיה, תתקשה לעמוד במהירות הנדרש להפעלת טלוויזיה אינטרנטית למשל. המהירות המקסימלית שלה עומדת על כ-30 מגה לשנייה בלבד.

לא ברור איך המשרד רואה בזה פתרון מספק, ומנגד מונע מבזק שדרוג רשת שגרתי שלא פוגע בתחרות ומשפר את מצבם של הצרכנים. למשרד התקשורת התשובות.   

מקור בכיר במשרד התקשורת מסר: "הקול הקורא מבחינת המשרד הוא תחילתו של תהליך ולא תוצר סופי. במסגרת זו מתקיים שיח בין המשרד לכלל החברות ובהן חברת בזק. כמו כן גובשו מספר צוותי עבודה, ובהמשך יצאו שימועים.

"התוצאה הסופית תוביל לגיבוש מסמך מדיניות שיאושר ויופץ על-ידי השר ויכלול את כלל ההיבטים הנוגעים למדיניות הסיבים, ובתוך זה גם יתייחס לפריסה האוניברסלית ולחבילת החצי ג'יגה של הוט טלקום".