איך קרה שכל אתרי הנופש בעולם רוצים להיקרא ריביירה, חוץ מהצרפתים

לפני שנים, בתום טיול קמפינג עם שני ילדים באירופה, הגענו לריביירה הצרפתית. בתמימותנו, דמיינו שבחוף התכלת (Côte d'Azur, כפי שהצרפתים אוהבים לקרוא לריביירה), מצפים רק לנו חוף לבן וים טורקיז. מהר מאוד הבנו את גודל הטעות. נסענו במשך שעות לאורך החופים רק כדי לגלות שכל אתרי הקמפינג הם complet, כלומר מלאים עד אפס מקום. בייאושנו, ניסינו לחפש מלון, תפרנים שכמונו, ופקידי הקבלה רק העיפו בנו מבטי חמלה.

בסוף, בעיר ניס, בירת הריביירה, נמצא לנו בדוחק מקום בקמפינג, ליד השירותים ממש, רק כדי להתחכך פיזית בעוד אלפי צרפתים שישבו בכיסאות נוח, צפופים כמו סרדינים ומרוחים בשמן שיזוף. בטיילת האנגלית (Promenade des) עטורת הדקלים והמקום לראות ולהיראות בו, הלכנו בתוך המוני תיירים ומשפחות צרפתיות, שבטח הזמינו את החופשה הזאת שנה מראש. וכשכבר מצאנו שולחן פנוי באחת מהמסעדות הרבות, הילדים (וגם המלצרים) היו חסרי סבלנות, ולא עזר שניסינו לעניין אותם במבנים היפים מתקופת הבל אפוק שלאורך הטיילת או בווילה מסנה (Massena), מבנה מפואר שבו שוכן המוזיאון לאמנות והיסטוריה של הריביירה הצרפתית.

 הריביירה הצרפתית/ צילום:Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

לשווא ניסינו לשכנע את הילדים שהם נמצאים בחופשת חלומות. לשווא סיפרנו להם שבעיר קאן (Cannes) מתקיים מדי שנה פסטיבל סרטים עולמי. התיאורים של סן טרופה (Saint Tropez), או של הנמל של מונקו הגדוש ביאכטות מפוארות, או של הקזינו המפואר של מונטה קרלו, עניינו אותם כשלג אשתקד. למחרת, כל עוד רוחנו בנו רצנו לסוכנות אל על בניס והצלחנו להקדים בכמה ימים את טיסתנו חזרה ארצה.

הבנתי שהריביירה הצרפתית היא אולי שם נרדף לחיים הטובים, חופים לבנים, ים טורקיז ונשים הדורות עם כוס מרטיני ביד, שמשקיפות על העולם דרך משקפי שמש שעולים כמו מכונית - אבל לא מתאימה לכל טעם, ובטח שלא לילדים ישראלים חסרי מנוח בשיא עונת ה-vacance, חופשת הקיץ הצרפתית המהוללת. החיים היפים, כמו שאומר השיר, לפעמים מעייפים.

אך בעוד שבשנים האחרונות, תיירני דרום-מזרח צרפת מנסים לבדל את עצמם מהמונח "ריביירה" ומעדיפים את השם "חוף התכלת" (Côte d'Azur), כנראה משום שלטעמם יש יותר מדי "ריביירות" בעולם - לא מעט מדינות דווקא מאמצות בהתלהבות את המותג הוותיק ומשקיעות לא מעט מאמצים בשיווק החופים שלהן כ"ריביירות". סוכני נסיעות שאיתם דיברנו לצורך הכתבה אמרו שלא לייחוס, שהמילה ריביירה אכן "עושה את העבודה" בשוק הישראלי.

כך למשל, חברת קשרי תעופה משווקת השנה חבילות נופש ל"ריביירה הקרואטית" שבחבל דלמטיה בחופו המזרחי של הים האדריאטי, ומפעילה טיסות ישירות לעיר זאדאר (Zadar), שם נמצא נמל התעופה המרכזי באזור. לדברי ניר מזור, סמנכ"ל שיווק קשרי תעופה, הריביירה הקרואטית היא כיום אחד מיעדי הנופש המבוקשים בקרב הישראלים, "בזכות החופים, האיים והמרחבים, ומספקת מענה לסגנונות חופשה שונים, מבטן-גב, טיולי טבע, ספורט ימי, שופינג ומסעדות. יתרון נוסף הוא הטיסה הקצרה הנמשכת פחות משלוש שעות".

סדרי הגודל של חופשה בריביירה הקרואטית מתחילים מ-629 אירו לאדם (כלומר, 2,516 אירו למשפחה בת ארבע נפשות). מחירה של חופשה בת 4 לילות באותו הרכב, בין 15 ל-19 ביולי, מתחיל ב-659 אירו לאדם (כלומר, 2,636 אירו למשפחה בת ארבע נפשות. המחירים מתייחסים לחודש יולי).

 הריביירה הקרואטית/ צילום:Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

ריביירה זה מונח דינמי

אחד המקומות הפופולריים בריביירה הקרואטית הוא העיר שיבניק (Sibenik). אחרי שעוברים את החלק החדש והמרופט למדי של העיר, מגיעים
למרכז ימי-ביניימי יפה, עם סמטאות מרוצפות ותלולות המשקיפות אל מפרץ כחול שבו ניתן להפליג אל שרשרת איי קורנטי (Kornati). שיבניק היא גם נקודת יציאה נוחה לפארק הלאומי הנחשב קרקא (Krka) שעל גבול בוסניה-הרצגובינה. ומכיוון שהריביירה הקרואטית היא שם המשחק השנה בשוק הישראלי, הנוטה מאין כמוהו לאופנות, לא מעט חברות נוספות מציעות בה השנה חופשת קיץ.

"הריביירה הקרואטית אכן נהדרת", אומר אמיר הלה, סמנכ"ל שיווק בחברת AVRtravel. "יש בה חופי ים מרהיבים, נקודות שקטות ורומנטיות, ופארק מים ענקי לילדים, ואם יורשה לי, המפרצים בה הרבה יותר יפים וכחולים מאשר בכרתים, למשל".

נראה שכל חוף הוא כיום ריביירה.

"מי קבע מה זאת ריביירה? במה שונה הריביירה הקרואטית מהריביירה האיטלקית למשל? בכל זאת, הריביירה האיטלקית היא מהוותיקות שיש, ויש בה שפע של חופים ועיירות נופש כמו פורטופינו (Portofino) המסוגננת או רפלו (Rapallo) האופנתית, מסלולי הליכה המובילים מפורטופינו ועד לכפרי צ'ינקה טרה (Cinque Terre) המהוללים, והיא נמתחת עד לגבול צרפת.

"תיירות היא תחום דינמי, וכך גם המונח ‘ריביירה'. מי יודע, אולי בעוד כמה שנים, הקרואטית תהפוך ליוקרתית ויקרה כמו הצרפתית או האיטלקית. אגב, כבר כיום היא לא כה זולה כמו שחושבים".

ובאשר לשאלה המהדהדת "מי קובע מה זו ריביירה", נחלץ לעזרתנו ד"ר אלון גלבמן, ראש החוג לתיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת: "מה שמבדיל בין ריביירה ל'סתם' רצועת חוף, יפה ככל שתהיה, זאת העובדה שריביירה מהווה מרחב אורבני שלם של בילויים, המון מסעדות, אלפי חדרי בתי מלון, מרינות, יאכטות מפוארות וגם חיי תרבות - כאשר החוף על שפע פעילויות הפנאי והשיט שהוא מציע, הוא רק חלק מהמכלול", הוא אומר. "אין הרבה אזורי חוף בעולם דוגמת הריביירה הצרפתית או האיטלקית, שיש להן את המאסה הקריטית הזאת".

 הנמל הקטן בעיירה קמולי בריביירה האיטלקית/ צילום:Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

עוד מסביר ד"ר גלבמן, כי שורשי הריביירות כחלק מתרבות הפנאי להמונים, נעוצים במהפכה התעשייתית ובעלייתו של מעמד הביניים שבאה בעקבותיה. "החיים במפעלים היו כרוכים בסבל רב ובעבודת פרך. רק לקראת סוף המאה ה-18, כאשר החלו להיקבע הגבולות שבין שעות העבודה לשעות הפנאי והתחילו לתת זכויות לעובדים, כמו הזכות ליום שבתון בשבוע - מעמד הביניים החל להגדיר את עצמו, לצאת מן העיר המזוהמת ולחפש מרחבי נופש בטבע, ביערות ובחופי הים".

עד המהפכה התעשייתית, והמהפכה החברתית והתחבורתית שהגיעו בעקבותיה, רק אצילים נפשו, בעוד המעמדות הנמוכים עבדו מצאת החמה ועד צאת הנשמה ויכלו רק לחלום לצאת לחופשה על שפת הים או בכלל. המקסימום שיכלו לקוות לו היה חגים ומועדים ויום יריד בעיר הסמוכה, וגם זה לא לעיתים קרובות מדי. המהפכות החדשות אפשרו את צמיחת מעמד הביניים, ובהמשך זכו גם אלה בנגישות לנופש, דבר שלא היה מובן מאליו בשום פנים ואופן.

"באותה תקופה, כבר לא היית חייב להיות אריסטוקרט כדי לזכות בנופש להמונים ובגישה לרצועות חוף ארוכות ופתוחות", אומר גלבמן, "וכך ניתנה למעמדות הביניים האפשרות להשביע את סקרנותם ולזכות בהצצה לחיים הנוצצים של האצולה והמעמדות הגבוהים כאשר הם מבלים בחוף".

היעד הנוצץ של הסלבס

במקורו, המונח ריביירה פירושו קו חוף באיטלקית, אותו חוף בצורת סהר הנמתח במחוז ליגוריה שבצפון מערב איטליה, מהריביירה הצרפתית במערב וכמעט עד מחוז טוסקני במזרח - שלימים זכה לשם הריביירה האיטלקית. האזור משך אליו כבר מאז ימי הביניים סופרים ומשוררים כמו דנטה ופטררקה, והיווה יעד תיירותי נחשק לבני המעמדות העליונים באנגליה של המאה ה-19, שביקשו להימלט מהאפרוריות הקיצית שלהם לטובת חופי רחצה שטופי שמש.

 הריביירה האיטלקית/ צילום:Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

סופרים ומחזאים כמו צ'כוב ונבוקוב תיארו את התענוגות החושניים ואוויר הים הבריא של הריביירה הצרפתית. ציירים ואמנים רבים, בהם מאטיס, רנואר ופיקאסו, שציירו את החיים הטובים של הנופשים, עוד העצימו את ההילה שנקשרה במקום.

ההילה המשיכה לגדול גם בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה, שבה החליף הקולנוע את הספרות והציור כמקדם של מקומות נופש. ב-1956 הגיעו לסן-טרופה, אז עיירת דייגים בוהמיינית מנומנמת, בריז'יט בארדו עם הבמאי רוז'ה ואדים וצוות הצילום של "ואלוהים ברא את האישה", וחוללו היסטריה. הסרט פורץ הדרך שבו הצטלמה בארדו בעירום מלא הפך ציון דרך בקולנוע הצרפתי, והפך את בארדו לאחת מכוכבות הקולנוע ואלילות המין האולטימטיביות של כל הזמנים.

סן-טרופה הפכה מוקד עלייה לרגל לתיירים שנהרו כדי לראות במו עיניהם את היפהפיות הצרפתיות משתזפות חשופות על החוף, ואולי קיוו לזכות במבט על בארדו עצמה, שהפכה את העיירה לביתה הקבוע שנתיים אחרי צילום הסרט.

בעקבות האלילה נהרו כדרך הטבע נציגי החוג הנוצץ, וקמו בתי מלון מפוארים, מרינה ענקית ומסעדות יוקרה, ואלה לא נשארו ריקים. לפני כמה שנים הוצב בכיכר בלאנקי (Place Blanqui) שבעיר פסל ברונזה מקסים של בארדו בעירום, מחווה מהעיר לשחקנית ששמה אותה על המפה.

"נראה שההילה עדיין אופפת את הריביירה הצרפתית, והמותג עדיין מפתה ומושך ידוענים וסלבס שבאים להשתתף בפסטיבל הסרטים בקאן, לצפות בתחרות הטניס היוקרתית Rolex Monte Carlo Masters, להתחתן במונקו או להריע למנצח בתחרות ה-Grand Prix במונקו", אומר ד"ר גלבמן. "בעקבות העשירים והידוענים, מגיעים המון אחרים שבאים כדי לספק את יצר המציצנות, לשזוף בעיניהם את היאכטות הכי מפוארות שעוגנות במרינה, לדמיין את המסיבות הפרועות שנערכות בהן על הסיפון, ולהינשא על גלים של נוסטלגיה. אין ספק שהריביירה הצרפתית היא אחד מסמלי התרבות של המערב".

פלורידה של רוסיה

שיטוט קצר באינטרנט מדגים יפה את השימוש השיווקי שנעשה כיום בסוכנויות הנסיעות ובעלוני התיירות במונח ריביירה: "הריביירה הספרדית" בחוף קוסטה בלנקה שבדרום-מזרח ספרד; "הריביירה הפורטוגלית" הנקראת גם קוסטה דה סול, על מקומות הנופש הפופולריים שלה והבתים לעשירים; "הריביירה האלבנית" בדרום-מערב אלבניה; הריביירה הטורקית שמעדיפה את הכינוי "חוף הטורקיז" לתיאור רצועת החוף הארוכה, יותר מאלף ק"מ, ממזרח לעיר אלניה ועד בודרום שבדרום-מערב המדינה; "ריביירה מאיה" שעל החוף הקריבי בחצי האי יוקטאן במקסיקו; "הריביירה הרומנית" המכונה גם "פנינת הים השחור", "הריביירה הרוסית", השוכנת אף היא לחוף הים השחור ועוד.

הריביירה הרוסית למשל משווקת לאחרונה במרץ לציבור הישראלי. טיול מאורגן באזור עיר הנופש סוצ'י, על חוף הים השחור בדרום רוסיה (שזכתה לכינוי "פלורידה של רוסיה"), הכולל שיט קצר בים השחור וביקורים באטרקציות כמו הפארק האולימפי שנבנה לפני כמה שנים לכבוד אולימפיאדת החורף שהתקיימה בסוצ'י, מופע דולפינים בפארק שעשועים, טיול ברכבי שטח בין כפרים לעמק עם 33 מפלים שזכה לשם "פארק האגדות", גלישה במזחלות הרים, עלייה ברכבל לפסגה שממנה נשקף נוף על הרי קווקז ועל העיר ואטרקציות נוספות שאינן כלולות במחיר כמו מסעדות, בתי קפה, חנויות וקזינו - משווק כיום תחת הכותרת "טיול מאורגן לריביירה של רוסיה".

מחירו של טיול מאורגן כזה, בן 8 ימים, נע סביב 4,000 שקל לאדם.

על קו החוף: 5 טיילות מפורסמות

הטיילת האנגלית בניס, צרפת: שמה של הטיילת הזאת, ,Promenade des Anglais ניתן לה בזכות התיירים האנגלים של המאה ה-19, שמאסו במזג האוויר האפרורי שלהם, וחצו את תעלת לה-מאנש לדרום-צרפת. הם הגיעו עם משרתים וטבחים ובכך הניחו את הבסיס לתעשיית התיירות השוקקת של הריביירה הצרפתית. הם רצו לטייל ליד הים מבלי שהחול והמים יפריעו להם, וכך נבנתה הטיילת, שהיא היום אחת האטרקציות המרכזיות בעיר.

הטיילת של וניס ביץ', קליפורניה: טיול בלוס אנג'לס אינו שלם בלי ביקור בטיילת של וניס, סנטה מוניקה. זוהי ממלכתם של הבודי בילדרז, מחליקי הגלגיליות, הרצים על החוף, רקדני ברייקדאנס, ציירי הפורטרטים, המקעקעים, הקוראים בקלפים וסתם טיפוסים צבעוניים. לצדם שפע של חנויות ודוכנים. החוף עצמו מקסים ועטור עצי דקל.

הטיילת של אופטיה, קרואטיה: עיר נופש על רצועת חוף יפהפייה, קרוב לחצי האי איסטריה. לאורך הטיילת שלה אפשר להבחין בווילות, ארמונות ובתי יוקרה של עשירי העיר. כעיר נופש יש בה מגוון של מועדונים ומקומות בילוי, פאבים, אירועים, חופי רחצה ועוד.

טיילת סי פוינט, קייפטאון, דרום אפריקה: מסלול נופי על חוף הים עם תצפית נהדרת לעיר, שוקק מטיילים, זוגות אוהבים, ילדים עם גלידה, רצים ורוכבי אופניים. את הנמל הישן בווטר פרונט הפכו למתחם בילוי וקניות על הים, אחת האטרקציות הפופולריות במדינה כולה, עם 24 מיליון מבקרים בשנה.

הבונד של שנחאי: הטיילת הזו אינה על שפת ים אלא על שפת נהר, אבל היא נחשבת ללב ולנשמה של העיר ומהווה חיבור מוצלח של טבע ואורבניות. הנהר עמוס הסירות חוצה את שנחאי ומאפשר תצפית לקו האופק של רובע פודונג, עמוס גורדי השחקים.