בדרך למונית אוטונומית בישראל? יאנדקס מקימה מרכז פיתוח בת"א

חברת יאנדקס הרוסית משיקה מרכז פיתוח לרכב אוטונומי בתל-אביב. החברה מפעילה כיום כ-40 רכבים אוטונומיים, כמעט כולם ברוסיה, חלקם מספקים כבר שירותי מוניות ללא נהג. עד סוף השנה, החברה מתכוונת להפעיל צי של 100 רכבים, מתוכם עשרה בישראל והיתר ברוסיה. למרות שיאנדקס וחברות נוספות כבר מפעילות שירותי מוניות אוטונומיות, עם נוכחות של מהנדס ברכב, מסביב לעולם, טכנלוגיות נהיגה אוטונומית עדיין רחוקות מלפרוץ ולמלא את הכבישים. מלבד התקדמות טכנולוגית, ישנן שאלות רגולציה וביטוח שמקשות על התחום.

עד היום, מלבד הצי הרוסי שלה יאנדקס ערכה ניסוי חד פעמי בארצות-הברית, והיא מפעילה בקביעות רכב אוטונומי אחד נוסף מחוץ לרוסיה - רכב שנסע בכבישי תל-אביב בחודשים האחרונים בניסוי שהתבצע מול משרד התחבורה. הניסוי הסתיים בהצלחה באפריל, וכעת היא מחזיקה ברישיון לבצע נסיעות בכביש הפתוח באיזור תל-אביב, עם מהנדס בטיחות מטעמה בלבד, וללא מפקח מטעם משרד התחבורה. המטרה של הפעילות הזו היא מיפוי הכבישים במטרה להשיק לבסוף שירות מוניות אוטונומיות גם בישראל. ביאנדקס לא יודעים לנקוב בתאריך יעד להשקה שכזו, ובינתיים אינטל ומובילאיי מתכוננות להשיק תכנית ניסויית למוניות אוטונומיות בישראל, כבר השנה.

ביאנדקס מספרים שהם מפתחים רכב עם אוטונומיה ברמה 4, כלומר, רכב שמוסגל לנהוג באוטונומיה מלאה בתנאים מסויימים, ואינו זקוק לנהג בטיחות. זאת, כיוון שהרכב מסוגל לדעת בעצמו הין יסתדר והיכן לא, ולהימנע מסיטואציות בהן יזדקק לעזרה אנושית. במארס האחרון, החברה הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת יונדאי, לצורך פיתוח משותף של רכיבים לרכבים אוטונומיים, הן ברמה 4 והן ברמה 5 - רמת האוטונומיה המלאה. לדברי החברה, מבחינה טכנולוגית יקחו לה כ-4-5 שנים להגיע לרמת אוטונומיה זאת.

בנסיעת ניסיון שערכנו ברכב היום (ג'), התרשמנו שהטכנולוגיה של החברה עוד לא מוכנה להסתובב באופן עצמאי בכבישי תל-אביב. נכנסנו למושב האחורי של הרכב, ומול ההגה ישב מהנדס בטיחות מטעם החברה. יאנדקס מתגאה בכך שאין לה צורך טכנולוגי באדם מאחורי ההגה, אך הרגולציה בישראל מחייבת אותה לעשות כן. עם זאת, במהלכן של עשר דקות נסיעה, המכונה כשלה באופן חד פעמי, והאדם נאלץ לקחת את ההגה לידיים. הסיבה להתערבות? רכב שנכנס לכביש בניגוד לחוקי התנועה.

מלבד המקרה הזה, הרכב הסתדר בכוחות עצמו, והנסיעה הרגישה בטוחה, יתכן שבטוחה מדי: הנהגים הישראלים עקפו מימין, עצרו להוריד נוסעים באמצע הכביש, צפרו זה לזה, והאלגוריתם בשלו. יוליה שבייקו, ראש מערך התקשורת של הרכב האוטונומי של יאנדקס, סיפרה שהרכב מתוכנת לנהוג בזהירות יתרה, ולכן, הוא ממתין בסבלנות, לא עוקף ובטח שלא צופר. נטייתו לשמור על מרחק גרמה לכך שהרכב בלם בפתאומיות מספר פעמים לאורך הנסיעה.

הרכב כולל מחשב שנמצא בתא מטען, ומעין קופסה על הגג המכילה חיישני לידאר ומכ"ם היקפי. את המידע הויזואלי המופק בחיישנים, יאנדקס מנתחת במנוע החכם שהיא מפתחת בעצמה. את יכולות למידת המכונה, תיוג הנתונים והחישוב המהיר שלה, היא בנתה כבר עבור שירותי חיפוש, מוניות ומפות. כעת, התשתית הזו בדיוק משמשת אותה לעיבוד המידע מהחיישנים עבור הרכב האוטונומי. כך, הרכב יודע בעצמו לאיזה נתיב עליו לפנות ושעליו להימנע מדריסה של הולכי רגל שעשויים לקפוץ לכביש, למשל.

יאנדקס החלה את דרכה, בדומה לגוגל, כמנוע חיפוש שנחשב כיום לאחד ממנועי החיפוש הגדולים בעולם. ארקדי וולוז', המייסד של חברת יאנדקס, הקים אותה ב-1988 בשם 'ארקדיה'. בהמשך, החברה התאחדה עם חברת התוכנה הרוסית CompTek שהפעילה את מנוע החיפוש בשנותיו הראשונות. בשנת 2000 הוקמה חברת יאנדקס, שממשיכה לתפעל מאז את מנוע החיפוש באופן עצמאי. במאי 2011 החברה הונפקה בנאסד"ק וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של 12 מיליארד דולר. היא מציעה בין היתר שירותי חיפוש, מוזיקה, מפות, שיתוף נסיעות, מוניות, מוניות אוטונומיות, ולאחרונה השיקה ברוסיה גם שירותי ענן.

מזה למעלה מחצי שנה, יאנדקס חוזרת לשוק הישראלי ביתר שאת. החברה משיקה שירותים ואפליקציות שונות בישראל, בראשן שירות המוניות שלה חברה, ולאחרונה גם אפליקציית המוזיקה שלה. בנוסף, החברה מפעילה כאן את Y-DATA. בית הספר ללמידה חישובית שהיא מפעילה באוני' תל-אביב. תחילה, יאנדקס השיקה את האפליקציות שלה בישראל עם ניהול מרחוק, אך לאחרונה שכרה משרדים בשרונה והחלה להפעיל נוכחות ישראלית מחודשת, המונה כיום כ-7 עובדים.

כחלק מהמאמצים להקים צוות פיתוח מקומי לרכב האוטונומי, יאנדקס שכרה את דר' אלי אושרוביץ, לשעבר מנהל פיתוח אמזון גו בישראל, כדי לנהל את צוות הפיתוח שצפוי ללוות את צי הרכבים האוטונומיים של יאנדקס במדינה. צי הרכב מתוכנן להגיע לעד עשרה רכבים בשנה הקרובה, ואילו קבוצת הפיתוח צפויה למנות עד 20 מפתחים בניהולו של אושרוביץ. הצוות המקומי ידווח לראש מערך הפיתוח של פרויקט הרכב האוטונומי של החברה, אנטון סלסרב, הממוקם במוסקבה.

זהו הניסיון השני של יאנדקס להקים מערך פיתוח בישראל. הגלגול הראשון של הנוכחות הישראלית שלה החל ב-2013, כאשר החברה החלה להתעניין ברכישת חברה ישראלית על מנת להקים מרכז פיתוח מקומי. לבסוף היא עשתה כן ב-2014 עם רכישת KitLocate, סטארט-אפ קטן מהרצליה שעסק אז בפיתוח טכנולוגיית מיקום בצריכת אנרגיה נמוכה. באמצעותה, בעלי מכשירי מובייל יכלו להשתמש באפליקציות הדורשות מהם להפעיל שירותי מיקום, תוך חיסכון בחיי הסוללה. החברה רכשה והטמיעה את הטכנולוגיה, והחלה לבנות גם פעילות פיתוח מקומית.

המרכז פעל עד תחילת 2016, אז מניית יאנדקס הייתה בשפל, אחרי קרוב לשנתיים של שחיקת שווי המטבע הרוסי בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה. הכנסות יאנדקס מגיעות כמעט כולן מהשוק הרוסי במטבע המקומי, ועם שחיקת הרובל, שווי הכנסותיה נשחק ביחס לדולר למרות שהן גדלו באופן יחסי לגודל השוק. הדבר הביא את החברה לנקוט בצמצומים ולסגור את פעילותה הישראלית שהפכה ליקרה במיוחד. מאז החברה סגרה את פעילותה בישראל כמעט לחלוטין, והשאירה את מנהלת הפעיות המקומית, אנה גולייבה, כנציגות היחידה שלה בישראל, עד לאחרונה.

בשיחה עם "גלובס", סלסלרב סיפר שיאנדקס נמצאים בישראל משתי סיבות: "הראשונה היא שאנחנו רוצים לאמן את הרכב שלנו לנסוע בתנאים שונים, ובישראל תנאי הכביש שונים מברוסיה. הדרכים כאן צרות יותר, יש הרבה כיכרות, והרבה כלי רכב דו גלגליים שאנחנו לומדים לחזות את ההתנהגות שלהם. הסיבה השנייה היא שישראל היא מרכז טכנולוגי חזק מבחינת כח אדם ואקוסיסטם חדשני, ואנחנו נשמח לשתף פעולה עם חברות מקומיות ועם סטארט-אפים".

הצעד הראשון שעשתה יאנדקס בכל הנוגע לכח אדם טכנולוגי, היה שכירתו של אושרוביץ. אמזון ידועה במשכורות התחרותיות שלה, אך לדברי סלסלרב, האתגר הטכנולוגי בפרויקט של יאנדקס הוא מעניין ולכן מושך עובדים בקלות. "אנחנו אחת מ-3-4 החברות המובילות בעולם שמפתחות רכב אוטונומי ברמה כזאת, וזה מעניין לקחת חלק בפרויקט כזה", אמר.

במקביל, יאנדקס לא מחכה לעובדים ומכשירה את העובדים העתידיים שלה בעצמה בתכנית Y-Data, אותה היא מפעילה באוני' תל-אביב. תכנית דומה פועלת ברוסיה ומאפשרת ללמוד לתואר אקדמי של ממש מטעם החברה, אך בארץ לא קיימת הפרטה כזו של המערכת האקדמית. לכן, יאנדקס מפעילה קורס מזורז לתעודה מקצועית בכותלי האוניברסיטה. ברוסיה, אחוז גבוה יחסית מבוגרי התכנית נקלטים לעבודה בחברה, ובארץ הם מקווים שהמספרים יהיו דומים, דבר שיכול ללמד על כוונות החברה בכל הנוגע לגודל מרכז הפיתוח הישראלי שלה בעתיד. המחזור הראשון עומד בימים אלה לקראת סיום, והתלמידים בו התאמנו על פרויקטים של למידת מכונה בחברות הייטק ישראליות בהן פייבר, וויקס ופלייבאזז. המחזור הבא של התכנית יפתח גם באוניברסיטת בן גוריון, במקביל לפעילות בתל-אביב.