חרף לחצי דרמר: מחוקקים בקונגרס מוסיפים לדבוק ב'שתי מדינות'

אכזבה לראש הממשלה, בנימין נתניהו: הסנאטור הרפובליקאי לינדסי גראהם, ידידו האישי, החליט להוסיף ולקדם יזמת חקיקה שמביעה תמיכה בפיתרון של שתי מדינות. גרהאם מתעלם מלחצים של שגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר, שביקש ממנו לא לאזכר את המונח 'פתרון של שתי מדינות' בנוסח יזמת החקיקה שהסנאטור דוחף.

ל"גלובס" נודע כי אייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, מסתייגת ממאמצי נתניהו / דרמר לפורר את רעיון שתי מדינות והיא אינה מעורבת במאמצי השגרירות "למחוק אותו מהלקסיקון הפוליטי", כדברי מקור. אין כל תיאום בין אייפ"ק לשגרירות בסוגיה זו.

בראיון לרשת עיתוני מקלאצ'י, שמוציאה לאור 29 עיתונים ב-14 מדינות, אמר גראהם, כי אין לו שום תוכניות לזנוח את תמיכתו רבת השנים בפיתרון של שתי מדינות.

"פשוט אינני יכול להעלות על הדעת שניתן ליישב (את הסכסוך הישראלי-פלסטיני) בפיתרון של מדינה אחת לשני עמים", אמר הסנאטור הוותיק, יו"ר ועדת ההקצבות של הסנאט, שמרבה לבקר בישראל ובמדינות אחרות במזה"ת.

גראהם, יחד עם הסנאטור הדמוקרטי כריס ואן הולן, שאף הוא שימש מטרה ללחצי השגרירות הישראלית, צפויים להניח בקרוב על שולחן הסנאט נוסח של הצעת החלטה סמלית בלתי מחייבת, שתביע תמיכה בשתי מדינות - מדינת ישראל ומדינה פלסטינית שיחיו בשלום זו בצד זו.

בתשובה לפניית "גלובס" אמרה השגרירות, כי היא אינה מגיבה על שאלות בסוגיה זו.

בהודעה לעיתונות אמרה ברידג'ט פריי, דוברת של הסנאטור ואן הולן, כי שני הסנאטורים "תומכים זה מכבר בפיתרון של שתי מדינות והם פועלים למציאת הדרך הטובה ביותר לקדם מחויבות (לפיתרון זה) בקונגרס".

הסנאטור גראהם אמר בראיון, כי הוא וסנאטור ואן הולן מדברים "עם כל אחד" כחלק מהמאמץ לגבש את הצעת ההחלטה. "אנו עומדים לדבר עם הישראלים ועם הירדנים כדי לראות איך הם משתלבים", אמר גראהם.

בהתייחסו ל"סדנה הפיננסית" שמארגן ג'ארד קושנר בבחריין, במאמץ לגייס עשרות מיליארדי דולר לקניית הסכמה פלסטינית לעסקת המאה של דונלד טראמפ, אמר הסנאטור גראהם: "אינני רוצה להפריע לג'ארד, אבל אינני יכול לדמיין פיתרון של מדינה אחת. זה לא יעבוד. כלומר, לצורך פיתרון כזה יהיה צורך לשלול את זכות ההצבעה של הפלסטינים, וזה לא יעבוד. אם יותר להם להצביע, במדינה אחת, הם יכריעו את הישראלים. גם זה לא יעבוד. וכך, אם רוצים מדינה יהודית דמוקרטית בטוחה, יש צורך בפיתרון של שתי מדינות כדי שהדבר יצלח".

גראהם הכחיש שגורמים רשמיים (ישראלים - ר.ד.) פנו אליו והביעו אי שביעות רצון מהכללת המונח 'פיתרון של שתי מדינות' בנוסח ההחלטה או שמישהו עודד אותו לבטל כליל את מיזם החקיקה. "הייתי מעוניין מאוד לפגוש מישהו שתומך ברעיון של מדינה אחת", הוא אמר. "הייתי רוצה לראות איך ייראה דבר כזה".

שני מקורות המודעים למגעים בין גורמים ישראליים לגראהם אישרו למקלאצ'י את קיום המגעים האלה. הראשון שדיווח על כך היה העיתונאי הישראלי ברק רביד בערוץ 13 ובאתר החדשות האמריקאי אקסיוס, ב-6 ביוני.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, חזר בו זה מכבר מתמיכה מפורשת ברעיון שתי מדינות והוא מעדיף להפגין עמימות בסוגיה זו (ואף רמז, לפני הבחירות, כי יספח חלקים מהגדה לישראל). דונלד טראמפ הולך בעקבותיו. הוא אמר אמנם, כי רעיון שתי מדינות "מוצא חן בעיניו", אך הוסיף הסתייגות משמעותית: "אם הישראלים והפלסטינים רוצים מדינה אחת, זה בסדר מבחינתי".

בה בעת, ג'ארד קושנר, החתן הנשיאותי ויועץ בכיר לנשיא, רמז שתוכנית השלום בין ישראל לפלסטינים, בת טיפוחיו, לא תכלול קריאה לשתי מדינות.

יזמת החקיקה של גראהם / ואן הולן (והיא אינה היחידה; נרחיב בהמשך) היא מכה אישית לנתניהו ומימושה עלול להכביד על מסע הבחירות שלו. ראש הממשלה נוהג להתפאר בקשריו המצוינים עם הממשל והקונגרס, והעובדה שסנאטור רפובליקאי בכיר - ולא עוד אלא גם ידידו האישי - משיב את פניו ריקם ומוסיף לדבוק בפיתרון של שתי מדינות, שנתניהו התנער ממנו, פוגעת בדימויו של רה"מ כאשף שלש את המחוקקים האמריקאים כרצונו.

יתר על כן, מזה שנים מתנהל נתניהו כבעל ברית כמעט מוצהר של המפלגה הרפובליקאית, תוך התעלמות מזלזלת במפלגה הדמוקרטית (למשל: ייזום נאומו של נתניהו בקונגרס בשנתו האחרונה של ברק אובמה בבית הלבן, בלי להודיע על כך לנשיא). התנהלות זו לא קנתה לו ידידים בקרב המחוקקים הדמוקרטים והיא חוסמת עתה לפניו אפיקי תקשורת דווקא בשעה שהוא זקוק להידברות עימם. רבים מהם רק שמחים לאידו. "ככה זה כששמים את כל הביצים בסל אחד", אמר לי עוזר למחוקק דמוקרטי, שלא התאמץ להסתיר את נימת הסיפוק בקולו.

מקורות פרו-ישראליים אמרו ל"גלובס", כי אייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלית, אינה שותפה לקמפיין של שגרירות ישראל נגד פיתרון של שתי מדינות ולמעשה היא מסתייגת מעצם המהלך הישראלי. באופן חריג, אין כל תיאום בין השגרירות לבין השדולה במסע נגד "שתי המדינות", לדברי המקורות. השדולה יעצה לשגרירות להימנע מהקמפיין.

למעשה, במשך שנים ניסתה השדולה לקדם פיתרון של שתי מדינות על גבעת הקפיטול. תמיכה ברעיון היא חלק מרכזי במצע של אייפ"ק, כפי שהוא מופיע באתר של השדולה, תחת הכותרת "האג'נדה שלנו".

וכך נאמר שם: "פיתרון של שתי מדינות - מדינת ישראל היהודית, שתחיה בשלום ובביטחה לצידה של מדינה פלסטינית מפורזת - פיתרון שיושג במו"מ, הוא הדרך הברורה ביותר ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני".

ובהמשך: "הקונגרס צריך לעודד את מדינות ערב לתמול במאמצים להשגת פתרון של שתי מדינות ולנרמל את היחסים עם ישראל".

כאמור, יזמת החקיקה של גראהם / ואן הולן אינה היחידה בזירה. שישה סנאטורים דמוקרטים, ובהם שני מתמודדים על מועמדות מפלגתם לנשיאות, ברני סנדרס ואליזבת וורן, יזמו לא מכבר הצעת חוק נפרדת שמכריזה על מחויבות ארה"ב לפתרון של שתי מדינות לשני עמים ושיוצאת נגד מאמץ ישראלי פוטנציאלי לסיפוח שטחים בגדה המערבית.

גם כאן מדובר בהחלטה דקלרטיבית, ללא שיני כפיה, אך היא מצביע על הלוך הרוח במפלגה הדמוקרטית. יתר על כן, היא עלולה לאלץ מחוקקים רפובליקאים לנקוט עמדה ברורה בסוגיית פתרון של שתי מדינות. רפובליקאים רבים הולכים בעקבות דונלד טראמפ ונמנעים מלהביע דעה מפורשת בסוגיה זו. גראהם הוא הראשון ששבר שתיקה.

לבד מוורן וסנדרס, חתומים על יזמת החוק הדמוקרטית הסנאטורים דיק דרבין וטאמי דאקוורת (אילינוי), ג'ף מרקלי (אורגון), ודאיין פיינסטין (קליפורניה).

"סיפוח חד-צדדי של שטחים מהגדה המערבית יפגע בסיכויים לפתרון של שתי מדינות, יפגע ביחסי ישראל עם שכנותיה הערביות, יאיים על אופייה היהודי וזהותה הדמוקרטית של ישראל ויחתור לחת ביטחונה של ישראל", נאמר בנוסח הצעת החוק של המחוקקים הדמוקרטים.

הצעת חוק דומה הונחה על שולחן בית-הנבחרים בתחילת מאי ועד עתה הצטרפו אליה כ-100 צירים, רובם ככולם דמוקרטים.