בין תוכניות האוצר לקיצוץ בגירעון: גביית מס גבוה יותר על כלי רכב היברידיים ופלאג-אין

משרד האוצר מתכנן להקטין את הטבת מס הקנייה על מכוניות היברידיות החל מינואר 2020 במסגרת חבילת הקיצוצים לצמצום הגירעון שתוגש לממשלה בשבוע הבא. ל"גלובס" נודע כי הקיצוץ בהטבת המס ייקבע בצו שייכנס לתוקף בינואר לאחר שיפקע התוקף של הצו הזמני מ-2017 עליו חתום השר כחלון, שהאריך את תוקף ההטבות הללו לשנתיים.

עוד במסגרת התוכנית לסגירת הגירעון, מציע האוצר לקחת הכנסות של 150 מיליון שקל ממפעל הפיס ולבצע קיצוץ רוחבי של 1.15 מיליארד שקל בתקציבי הפעילות של משרדי הממשלה. הקיצוץ הרוחבי מיועד למימון הצהרונים ב-2019 בהיקף של (350 מיליון שקל) וכן תוספת מיוחדת לתקציב הביטחון. בנוסף האוצר מתכוון ליישם את תקנות השיבוב שיבטיחו כי הביטוח הלאומי יקבל מחברות הביטוח כ-3 מיליארד שקל שמגיע לביטוח הלאומי מחברות הביטוח, והסכום המיועד ל-2019 עומד על מיליארד שקל. בנוסף יוטל בלו על חומרים ממסים בגובה 2.94 שקלים לליטר. ברשות המסים מסבירים כי החומרים הממסים (מלשון המסה) לא מוסו עד היום גרמה לכך שמהלו אותם בדלקים בניגוד לחוק. מהמס יהיו פטורים מפעלי תעשייה שעושים בחומרים האלה שימוש חוקי.

ההיקף הכולל של הצעדים עומד על 3.25 מיליארד שקל והוא אמור להוריד את הגירעון הצפוי ב-2020 מ-4% ל-3.8% תוצר. גורמים באוצר הדגישו כי "חשוב לציין כי הצעדים האלה לא אמורים לפתור את הבעיה, אלה הצעדים היחידים שאנחנו יכולים לעשות על מנת לצמצם קצת את הבעיה. את הבעיה כולה נפתור במסגרת התקציב של 2020". התוכנית תוגש לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה.

מיסוי כלי הרכב ההיברידיים אמור להכניס לקופת המדינה 500 מיליון שקל ומיסוי חומרי הבערה (חומרים ממיסים) אמור להכניס 450 מיליון שקל. ההכנסות ממיסוי רכב יעלו למיליארד שקל החל מ-2021.

על פי הערכות בענף הרכב, שלא זכו לאישור רשמי, יועלה בשלב הראשון מס הקנייה על רכב היברידי ונטען ("פלאג-אין") בשיעור מתון יחסית שינוע סביב כ-15%. כלומר תקרת מס הקנייה על מכוניות היברידיות, שזכאיות להטבת המס עקב שיוכן לקבוצה ירוקה 2 ומטה, תעלה לכ-45% במקום 30% כיום ואילו תקרת מס הקנייה על מכוניות פלאג-אין תעלה לכ-30%-35% במקום 20% כיום.

האוצר צפוי לפרסם במקביל תוכנית מדורגת חדשה להעלאה שנתית ומדורגת של מס הקנייה על כלי רכב כאלה על פני מספר שנים עד להשוואת מס קנייה עליהם למס הקנייה של כלי רכב רגילים, כלומר כ-82% בניכוי הפחתות "המס הירוק" על פי רמת הזיהום.

ככל הידוע אין כוונות כרגע לקצץ בהטבת המס על רכב חשמלי "נטו", שמס הקנייה שלו עומד כיום על 10% בלבד. זאת בין השאר מכיוון שהיקף המכירות של כלי רכב חשמליים נטו בישראל הוא זניח וצפוי להיות כזה גם בשנה הבאה.

הצעד נובע בין השאר בשל העלייה החדה, שנרשמה בשנתיים האחרונות במכירות כלי רכב היברידיים בישראל תודות להטבת המס. בחמשת החודשים הראשונים של השנה נע נתח השוק של כלי הרכב ההיברידיים סביב 17%-20% מכלל השוק ועלות הטבת המס עליהם למדינה צפויה תסתכם השנה על פי הערכות, סביב 750 מיליון שקל, לעומת תחזית ראשונית של כ-600 מיליון שקל.

בענף הרכב מעריכים כי בהנחה שזה אכן יהיה שיעור העלאת תקרת המס, עליית המחירים הסופית לצרכן של כלי הרכב ההיברידיים העממיים תהיה מתונה יחסית בשל ספיגת חלק מההתייקרות על ידי היצרנים. אולם הצעד עשוי להביא לקיצוץ לא מבוטל בהנחות לחברות הליסינג, שנחשבות לצרכניות הגדולות ביותר של כלי רכב היברידיים בישראל. עדיין לא ברור האם האוצר מתכוון להשאיר על כנה את הטבת שווי השימוש על כלי רכב היברידיים, שעומת על כ-500 שקל בחודש לרכב צמוד, ועל כ-1000 שקל לחודש ברכבי פלאג-אין.

בנוסף תיתכן גם הכרזה על עדכון נוסף של "נוסחת המס הירוק", שנכנסה לתוקף באפריל 2019. עדכון כזה, עשוי להקטין את הטבת המס לכלל כלי הרכב החדשים, ולא רק לכלי רכב היברידיים, להעלות את מס הקנייה הריאלי ולהכניס עוד מאות מיליוני שקלים לקופת האוצר.

בתגובה אומרים בענף הרכב כי הצעדים הללו עתידים "לשפוך את התינוק יחד עם המים" וכי העלאת מס הקנייה על כלי רכב היברידיים תקטין משמעותית את מכירותיהם אך לא בהכרח תעלה את מכירות כלי הרכב הרגילים, מה שיפגע בהכנסות המדינה בשורה התחתונה ויקזז את השפעת הקטנת הטבת המס.

גורמים באוצר: "אלה הצעדים היחידים שאנחנו יכולים לעשות על מנת לצמצם קצת את הבעיה"

גורמים באוצר אמרו כי "אין פה צעדים גרנדיוזיים ומשמעותיים, כל הצעדים המשמעותיים יהיו בתקציב 2020 שיוגש לכנסת באזור חודש ינואר. אנחנו נמצאים באירוע קצת בעייתי מבחינתו כי היינו אמורים להיות בתהליך הכנת תקציב ולהגיש את התקציב לשנת 2020 ביולי לאישור הממשלה. כתוצאה מכך שמדובר בתקופת מעבר והכנסת התפזרה היכולת שלנו לכנס את הפערים ולחזור בחזרה למסגרות הגירעון היא כמעט בלתי אפשרית. את רוב הצעדים לא ניתן לעשות בממשלת מעבר, בין אם זה צעדי חקיקה או צעדים אחרים משום שממשלה יוצאת לא יכולה לחשק את הממשלה הנכנסת".

במסגרת העדכון לממשלה בינואר האחרון עודכנה תחזית הגירעון ל-3.6% ל-2019 ו-3.7% ב-2020. על-פי העדכון הנוכחי הגירעון ל-2020 יעמוד על 3.8%, בכפוף לביצוע צעדים שיפחיתו את הגירעון לרמה הזו. בשנת 2021 צפוי גירעון דומה, של 3.8%. הגירעון ל-2019 נותר ללא שינוי על 3.6%. 

תחזית הצמיחה שתציג הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג היא 3.1% ל-2019 ו-3.2% ל-2020. מדובר בקצב צמיחה נמוך מזה שצופה בנק ישראל (3.2% ל-2019 ו-3.5% ל-2020). בעדכון האחרון עודכנה תחזית הכנסות המדינה למטה ב-3.5 מיליארד שקל. בעדכון הנוכחי התחזית עומדת על 363.05 מיליארד שקלים ל-2020 ועל 349 מיליארד שקלים ל-2019. במקור תוכננה הורדה של 1.5 מיליארד ב-2019 ו-2.5 מיליארד ב-2020 - אך בעקבות הצעדים החדשים (ובהנחה שייושמו בהצלחה) התחזית נותרה כמעט ללא שינוי לעומת ינואר.

הסיבות להאטה בצמיחה הן האטה בגידול בצריכה הפרטית ובצריכה הציבורית. שוק העבודה ממשיך להימצא בתעסוקה מלאה והשכר גדל בקצב ניכר ומהיר יותר מקצב הגידול בפריון, מה שמסכן את שוק העבודה בטווח הארוך. קצב האינפלציה מתאושש באופן מתון אך מצד שני הצמיחה בשווקים הגלובליים במגמת ירידה.

גורמים באוצר הדגישו כי "אף אחד לא מתכוון להגיש תקציב על בסיס יעד גירעון של 3.8%. יעד הגירעון לשנת 2020 עומד על 2.5%".