מה משותף לחוף בצת, לחוף פלמחים ולמגדלי חוף הכרמל בחיפה? התשובה היא לא רק הנוף היפה הנשקף מכל המקומות הללו, אלא גם שההחלטות התכנוניות הקשורות אליהם שיקפו מאבקים עיקשים בין היזמים לבין הארגונים הירוקים, מאבקים שנגמרו בהחלטות לטובת העמדה הירוקה.
כך למשל כתבה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון בהחלטתה לפני כשבועיים, שלא לאפשר הקמת כפר נופש בחוף בצת שבצפון: "הוועדה סבורה כי עם שינוי תפיסת התכנון עם השנים, שיקול הדעת בנוגע לסביבה החופית מחייב כיום להימנע כמעט לחלוטין מבינוי באזור חוף הים. זכויות בנייה אשר אושרו בתוכניות הישנות, אינן מתאימות לסטנדרטים של היום. הוועדה סבורה כי התוכנית נשענת על תפיסה מיושנת, שלא מתחשבת ברגישות הסביבתית של שטח חזית הים ומציעה הקמת אגם מלאכותי וסביבו כפרי נופש בהיקפים גדולים באופן שייצר פגיעה קשה בסביבה, בניגוד למגמות התכנון הקיימות ואף עלולה להביא לפגיעה קשה בתכנון הנרקם כיום לחזית חוף הים, אשר תסדיר את נושא הפיתוח במקום המיועד לכך, ואת השימור במקומות להם הוא נדרש".
מגדלי חוף הכרמל / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
ההחלטה שחררה מילות שבח נרגשות מצד הגופים הירוקים, ואלה התרגשו עוד יותר מהחלטת המועצה הארצית, לאחרונה להכניס שינויים בתוכנית המתאר הארצית החדשה תמ"א 1, שכוללת גם את תכנון חופי הים, שמורות הטבע והשטחים הפתוחים במדינה.
לא תמיד הייתה כזו אידיליה בין הגופים הירוקים לבין מינהל התכנון. בדיוק לפני חמש שנים החליטה המועצה הארצית לבטל את חברותו של נציג ארגוני הסביבה בוועדת המשנה לעניינים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) - וחזרה בה רק לאחר ביקורת ציבורית נרחבת. לקבינט הדיור בממשלה הקודמת לא הוזמן תחילה השר להגנת הסביבה, ורק בהתערבות היועץ המשפטי לממשלה סודר העניין.
גם היום לא הכול ורוד, ורבות מהתוכניות שמאשר מינהל התכנון, ובעיקר תוכניות הוותמ"ל, הן תוכניות שרחוקות מלהיחשב טובות לסביבה משום שהן מעודדות שכונות חדשות, מרוחקות ממרכזי הערים, שמבטיחות תלות ברכב פרטי.
למרות כל אלה, אי-אפשר להתעלם מרצף ההחלטות לטובת הירוקים.
רכס לבן. "נדאג שהבריכות לא יתייבשו" / צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע
מהללים את תמ"א 1
לפני שבועיים הודיע מינהל התכנון על אישורה של תמ"א 1 - תוכנית מתאר ארצית חדשה המאגדת כ-300 תוכניות קודמות. תמ"א 1 גובשה בחמש השנים האחרונות בהובלת מינהל התכנון, אולם מה שאמור היה להיות איחוד פשוט של תוכניות קיימות לצרכי ייעול תכנוני, הפך מהר מאוד לניסיון לשנות מציאות. בין היתר היא כוללת התייחסות נרחבת לחופי הארץ.
כך לדוגמה הטיוטה הראשונה של תוכנית המתאר לחופים (תמ"א 13), שהופצה ב-2015, כללה הקלות משמעותיות על איסורי הבנייה החלים בחופים. בין היתר הוגדרו בה חופים כפריים ועירוניים שבהם ניתן להקים מגוון של מבנים. למשל, בחופי חוף התכלת שבדרום-מערב הרצליה הוסרו מגבלות בנייה שהיו מעבר ל-100 מטרים מקו החוף, ובדומה גם ההגנה על רצועת החוף שבין תחנת רדינג בתל-אביב לפרויקט סי אנד סאן, שבעבר יועדה לשימור ברוחב של 250 מטרים, בוטלה. גם כפר הנופש בחוף בצת נותר על כנו בתוכנית ההיא.
גלית כהן / צילום: חיים צח, לע"מ
"בתשריט התמ"א סומן אזור בצת כמיועד לפיתוח תיירותי, ואם אכן היו מאשרים את תמ"א 1 כך, הפיתוח התיירותי באזור בצת היה מקבל משנה תוקף ובכך היו פוחתים הסיכויים לשמר את השטח כשטח פתוח טבעי", הסבירה גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה. "חוף בצת והעורף שלו מהווים אזור חולות ייחודי, בעל ערכיות אקולוגית גבוהה מאוד והמשרד להגנת הסביבה בשיתוף החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ואדם טבע ודין הובילו לקידום מהלך לביטול הייעוד של תיירות באזור הכל-כך ייחודי הזה במסגרת תמ"א 1 חופים".
לא פלא שהמשרד להגנת הסביבה, שבדרך כלל נהג לשמור על דממה לאחר החלטות רבות של המועצה הארצית, פרסם לפני שבוע וחצי הצהרת תמיכה נלהבת בהחלטת המועצה הארצית בעניין תמ"א 1 והשמירה על החופים: "אנו מברכים על ההישגים הסביבתיים הרבים שהושגו בדיון מליאת המועצה הארצית ובהם: ביטול ייעוד קרקע לתיירות באזור הטבעי והערכי של חוף בצת וכן ביטול התוכנית לבניית מלון בעמק ססגון שבפארק תמנע ואישור להקמתו במיקום חלופי".
גם החברה להגנת הטבע פרסמה מסר שכולו שבח: "אחרי שנים רבות של מאבק ציבורי - לא יוקם כפר נופש בחוף בצת. חוף בצת, אחד היפים, המיוחדים והחשובים בישראל, צריך להיות פתוח, טבעי וללא כל בנייה מיותרת ומזיקה. נקודה".
המשרד לאיכות הסביבה ציין הישג נוסף בתמ"א 1 - ביטול הדרישה של משרד התיירות לאפשר ייעוד של מגורים במתחמים המיועדים בעיקרם לפיתוח תיירותי לאורך חופי ישראל.
"עמדת המשרד להגנת הסביבה הייתה כי עלינו לשמור על המרחב פתוח לציבור ולשימוש הדורות הבאים. תחום חוף הים הוא נחלת הכלל וחייב להישמר כרצועה פתוחה עם שימושים ציבוריים בלבד, תוך שמירה על הערכיים הנופיים והאקולוגיים, ערכי מורשת וארכיאולוגיה המצויים בו", נאמר בהודעת המשרד.
הצלילים שבקעו מצד הארגונים הירוקים לגבי תמ"א 1 היו שונים לחלוטין מקולות המלחמה שאפיינו את ההתדיינויות על התוכנית הזו מאז פורסמה הטיוטה, לפני כחמש שנים.
החברה להגנת הטבע שינתה לחלוטין את הטון שאפיין את השיח שניהלה בשנים האחרונות בעניין זה, ואת מקום האזהרות שהושמעו לפני אישור התוכנית, תפסו דברי שבח: "התמ"א החדשה מאזנת בין צרכי הפיתוח, לצורך בשמירת השטחים הפתוחים. במסגרת התמ"א, מאות אלפי דונמים נוספים קיבלו הגנה, באמצעות שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות ומכלולי חוף. זוהי בשורה חיובית ומשמחת, הן לתושבי ישראל, שייהנו משטחי פנאי ונופש והן לטבע הישראלי והחברה להגנת הטבע מברכת על כך". התפייטות כזו מצד הגוף הירוק הגדול והחשוב ביותר - לא זכורה כבר שנים.
אלי בן ארי / צילום: שלומי יוסף,
גם הקולגות הירוקות מאדם טבע ודין, דיברו בטונים שונים על התוכנית: "פרק החופים בתמ"א, שבינת שוורץ הציעה ב-2015, הוריד את כל ההגנות על החוף ובמקומן נכנסו דיבורים יפים כגון 'ראוי לשמור על החופים', או 'התוכנית תיקח בחשבון ככה וככה' ובפועל שום הוראה מחייבת. אחרי שדלית זילבר הגיעה, זה השתפר והולך", אומר עו"ד אלי בן ארי, יועץ משפטי ואחראי פרויקטים בעמותת אדם טבע ודין.
"יש הכרה אחרת בחופים"
אז האם המועצה היום ירוקה יותר מבעבר? "אין ספק שיש שינוי בשיח בין התקופה של בינת שורץ לתקופה של דלית זילבר", אומר ניר פפאי, סמנכ"ל שמירת סביבה בחברה להגנת הטבע, "המועצה לא יותר ירוקה, אבל זה שיש שיח, זה כבר יותר נכון ויותר בריא. דבר שני, יש הכרה, שהולכת וצוברת תאוצה, שלחופים צריך להתייחס אחרת. ההכרה בחוף הים חלחלה מאוד, וזה כבר לא ירוק מול הפיתוח".
ניר פפאי / צילום: שלומי יוסף,
דוגמה אחרת לגמרי שניתנה באחרונה היא החלטת ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, לאמץ את החלטת הוועדה המחוזית חיפה, ולא לאשר את המשכו של פרויקט מגדלי חוף הכרמל. מעבר לערכי הסביבה הישירים, נכנסו הוועדות גם לכלכליות הפרויקט, שדורש ייבוש אינטנסיבי של ים, וליכולת היזם, חברה בשליטת יצחק תשובה, לייבא לחוף הכרמל חול שדומה לחול שנמצא בסביבה. בעבר ועדות התכנון לא היו מכניסות את עצמן לעניינים הללו, שלכאורה אינם תכנוניים ישירים, והיו מעדיפות לאשר את התוכנית בתנאים.
היום המציאות השתנתה, וגם החברה להגנת הטבע מיהרה לשבח: "הזמנים שבהם יזמים קיבלו אישורים והיתרים לבנייה על חופי הים, השייכים לכלל הציבור, נגמרו. טוב עשתה הוועדה שדחתה את התוכנית והשאירה את החוף טבעי, ללא בינוי מיותר. ההפקרות של חלוקת משאבי הטבע של כולם למעטים בלבד, הסתיימה".
"התוכניות של בצת, חוף פלמחים, ומגדלי חוף הכרמל אושרו לפני למעלה מ-20 שנים, וחל שינוי מאוד גדול מאז בתפיסה של החופים", אומר פפאי. "לפני 15 שנה התקבל חוק החופים. היום יש יותר קשב לקול הציבורי. במקומות הללו היו מאבקים ציבוריים גדולים, בפלמחים ובתמנע, וכשהקול הציבורי הוא גם ענייני, חשוב לי להדגיש - אז יש היענות.
"מצד שני, בקרוב תגיע תוכנית מתאר ארצית למרינות שמקדמת חמש מרינות גדולות ונראה איך המועצה הארצית תגיב. יש גם לחצים פוליטיים להקמת יישובים חדשים, אנחנו יודעים על רכס לבן שהמועצה הארצית אישרה באחרונה, אז לפחות נעשה אותה ירוקה".
תוכנית רכס לבן שבדרום-מערב ירושלים היא חלק מתוכנית ספדי להרחבת העיר מערבה. היא עוררה ביקורת ציבורית קשה, ובכל פעם שניסו לקדם אותה היא הוחזרה למגירה. הפעם היא הועלתה על ידי מוסדות התכנון, בין היתר כיצירת מלאי לרזרבה משלימה של קרקעות לפרויקטים של התחדשות עירונית בשכונות העיר הוותיקות.
החברה להגנת הטבע נלחמת בתוכנית, אולם בן ארי דווקא רואה סוג של אור בהתייחסות מינהל התכנון: "אנחנו חושבים שתוכנית רכס לבן היא דבר רע, ושירושלים צריכה להתפתח פנימה, והנה היא עולה שוב לדיון. אבל מצד שני במינהל התכנון אומרים, וזה מאפיין את דלית זילבר אישית, שהם ישתדלו שאת הדברים האחרים של תוכנית ספדי, שהם גרועים אף יותר, הם פחות ישתדלו לממש", הוא מסביר.
בהסתכלות רחבה יותר אומר בן ארי כי "ב-10 השנים האחרונות אני לא מצליח לזכור שנציגי ממשלה הצביעו נגד הצעה של מינהל תכנון. רוב החברים מצביעים איתו. זו נקודת המוצא לכל הדיון. שאלתי פעם נציגת משרד ממשלתי במועצה, אם יש סיכוי שהיא תצביע איתנו, גם אם אצליח לשכנע אותה שאנחנו אומרים את הדברים הנכונים, והיא ענתה, שהיא מחויבת להצביע עם עמדת הממשלה, שזה מינהל התכנון.
"דלית זילבר היא אדם שונה לגמרי מקודמתה, גם מבחינת אופן הבנת התכנון וגם מבחינת ההתייחסות שלה. היא לא ירוקה 'חס וחלילה', אבל הבנת תכנון אומרת שלפעמים גם הירוקים צודקים. תכנון נכון זה לא תכנון ירוק, וזה גם לא תכנון אנטי-ירוק. זה מביא בחשבון מדינה צפופה יותר, עם צרכים אחרים בתחבורה, שלא צריכה לצאת מהערים, אלא להתרכז בתוכן".
הכל טוב ויפה, אבל במקביל למועצה הארצית פועלות הוותמ"ל - הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדירות, והוות"ל - הוועדה לתשתיות לאומיות, שפועלות הפוך ומקדמות תוכניות שהן הכול - רק לא ירוקות.
"כשאתה משווה בין המועצה לבין הוועדות האחרות, זה המקום המאוזן, הרך, הירוק יותר, כי יש לנו מולה את הוועדות שהן מאוד מוטות פיתוח", אומר פפאי. "המועצה הארצית נבנתה במקור על תפישה שלפיה יינתן ייצוג שווה לסקטורים שונים. במקור היא נבנתה כשליש ממשלה, שליש שלטון מקומי ושליש חברה אזרחית. עם השנים יש חיזוק לממשלה אבל יש ייצוג בולט לסקטורים האחרים, בניגוד למה שרואים בוות"ל ובוותמ"ל, ששם 80% ממשלה והיכולת להשפיע היא בהתאם. שגוף יותר מאוזן בהרכבו, הוא גם מקבל החלטות יותר מאוזנות".
בן ארי מוסיף כי "הוותמ"ל הוא אנטי תכנון ברמה הכי בסיסית שלו. עובדה שמי שעומד בראשו זה משרד האוצר, שאין לו מושג בתחום, אלא רק רוצה לבנות מהר, והם עושים את זה בשטחים פתוחים, כדי להוריד כאן ועכשיו את מחירי הדירות. לכן, המועצה אולי לא ירוקה, אבל הרבה יותר מאוזנת מהגופים האחרים".