אשר טופילסקי: "פעם להיות בנקאי היה אופציה ראשונה ליוצאים מהאוניברסיטה, היום זה ההייטק"

"החלטתי לעשות שינוי ולהתפתח לאתגרים חדשים, אבל אני משוכנעת שהבנק יידע להשתנות ולהתאים את עצמו", כך אמרה היום (ב') לילך אשר טופילסקי, מנכ"לית בנק דיסקונט, בהתייחסות פומבית ראשונה להחלטתה לפרוש מראשות הבנק, במסגרת כנס הנדל"ן השנתי של פירמת הייעוץ וראיית החשבון EY ומשרד עורכי הדין שטיינמץ, הרינג, גורמן ושות', שהתקיים בתל-אביב.

אשר טופילסקי הודיעה לפני שבוע וחצי על פרישתה מהבנק לטובת מעבר לפימי, קרן הפרייבט אקוויטי של ישי דוידי, שם תכהן כשותפה בכירה, החל מסוף שנה זו. 

בדבריה התייחסה לשינויים שמתרחשים בתעשיות השונות, הרלוונטיים למערכת הבנקאות ולא פוסחים על ענף הנדל"ן. "גם אתם שמובילים את עולם הנדל"ן - עם הצרכים המשתנים של הלקוחות שלכם העסקיים והפרטיים - לא תמיד זוכרים כמה תשתית הנדל"ן, כמו גם הבנקאות, קריטיים כדי לייצר צמיחה בת קיימא בעתיד", ציינה אשר טופילסקי. 

לדבריה, "בשנים האחרונות נוצרים שינויים ומפת התחרות שלנו משתנה, יש ניצנים של תחרות מגופי הטכנולוגיה הענקיים כמו אמזון ואפל וגוגל, וגם סטארט-אפים זריזים שיודעים לענות על צרכים של לקוחות והם נוגסים בתעשייה הבנקאית, שלא הופכת להיות הבחירה הראשונה של המצטרפים לשוק התעסוקה. פעם להיות בנקאי היה אופציה ראשונה ליוצאים מהאוניברסיטה, היום זה עולם הייטק. היום לא מחפשים קביעות במערכת גדולה, מחפשים שינוי וריגוש ותגמול נכון וראוי".

השפעה מהותית נוספת לפי אשר טופילסקי היא "השינויים הרגולטוריים, שהם מאוד אינטנסיביים. אנחנו עובדים עם הפיקוח על הבנקים, רשות ניירות ערך, רשות התחרות, ומעבר לזה רגולציה בינלאומית".

"כל הווקטורים האלה גורמים לשינוי בעולם הבנקאות, ומבהירים שאנחנו חייבים לעבור שינוי. היו כמה בעיות שורש בתוך הבנק" - התייחסה פרטנית לדיסקונט, בראשו היא עומדת, "ותשתיות שהיו חייבים לפתח, לצד אסטרטגיה ברורה שתיקח אותנו קדימה, כי היינו בפיגור אחרי המערכת הבנקאית. בנינו אסטרטגיה פשוטה שאומרת 'להמשיך צמיחה והתייעלות, וברגל השנייה להתנסות במודלים עסקיים חדשים, והרגל של תרבות ארגונית תומכת שינוי'. עשינו הרבה דברים, פיתוחים והנפקה, ואפשר היום להגיד שמי שלא השקיע בהנפקה, עשה טעות. כמו שאמרו בסרט 'אישה יפה': Big Mistake, Huge".

אשר טופילסקי העבירה לנוכחים מסר ממנהלת אגף הנדל"ן בבנק דיסקונט, טלי ריצ'מן, ולפיו "יש לנו הון ותיאבון, ואנחנו עושים הרבה עסקים, אז מי שלא עשה איתנו עדיין מוזמן לעשות. בסוף, התשתית הכי חשובה היא זו האנושית, ומצאתי בבנק DNA משובח. גם ירדנו בכוח האדם במלעלה מ-1,500 איש בשנים האלה, אבל יחד עם זאת הצמחנו אנשים מבפנים ומבחוץ. דיסקונט היה ידוע במערכת יחסים לא פשוטה ומתלהמת לעיתים עם העובדים, והיום אנחנו במקום אחר ותומכים בעובדים, מצמצמים פערי שכר, והכי חשוב - חותמים הסכמים שקושרים בין ביצועים של הבנק והצלחתו להצלחה של העובדים שלנו".

"ליצור קהילה שיודעת לדבר עם הלקוחות הסופיים"

דובר נוסף בכנס היה איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה. לדבריו, "הטכנולוגיה יצרה אפשרות לייצר פלטפורמות לחיבור קהילות ולתת להן שירותים. הדיגיטל הוא הנושא המרכזי שיצר את האפשרות לכך, אבל זה מתחבר למושג של קהילה ולהבנה שצריך לתת משהו שונה היום. קוראים לזה חוויית לקוח. 

"מה שהכי ממחיש את הנושא של חוויית הלקוח הוא תפקיד חדש שיש בחברות הנדל"ן, CXO - מנהל חוויה ראשי. חברות מבינות שכדי להעביר את מה שקורה בתחום של נכסים מניבים, צריך להבין לא רק את ההיבט הכלכלי מסחרי, אלא את הדבר שנקרא חוויית לקוח ואת הערך המוסף שאנחנו צריכים לייצר".

עוד אמר דויטשר כי "WeWork ואחרים יצרו סטנדרט שמשפיע על חברות הטכנולוגיה ששוכרות את הנכסים המניבים. מי מהן שרוצה להיות אטרקטיבית ללקוח, ורוצה לייצר סביבה שבה היא יכולה להעסיק עובדים, צריכה ליישר קו עם אותם אופן-ספייסים והשירותים הנוספים שיש בהם היום, ושלא היו קיימים לפני עשור".

לדבריו, "בקבוצת אלקטרה אנחנו פחות בנכסים מניבים, אבל נותנים שירותים לקרוב ל-12 מיליון מ"ר שטח בישראל ובמדינות אחרות, וחשופים לאותם צרכים שיש היום ללקוחות. אנחנו מתחזקים, שומרים ומנקים את הנכסים. בעבר עצרנו בשער של אותה חברה ששוכרת, ואני חושב שהעידן הזה נגמר. היום אנחנו נותני השירותים צריכים להיכנס פנימה לתוך שטח הנכסים המניבים, כי הלקוח הסופי שצריך לתת לו את השירות והחוויה, זה לאו דווקא מי ששוכר ממך את השטח, אלא מי שגר שם. אם אנחנו רוצים לייצר חוויה נכונה ללקוחות שלנו, יש לנו קהילה שיודעת לדבר עם הלקוחות הסופיים".

"כשאמזון יגיעו, הקניונים ימשיכו לקבל לקוחות"

במסגרת הכנס התנהל פאנל שעסק בנדל"ן המניב, ובהתמודדות של השחקניות הבולטות בענף בישראל עם השינויים המתרחשים בו, ובראשם האיום מהאינטרנט.

אבי לוי, מנכ"ל מליסרון, אמר: "האינטרנט כבר כאן הרבה שנים, וימשיך לגדול. החיים המשותפים של האינטרנט עם רצפת הרחוב תמשיך. רואים את זה עם חברות שהתחילו רק באינטרנט, כמו עדיקה. גם אמזון. אנחנו צריכים להתאים את הקניונים שלנו ליותר בילוי ופנאי, ובסופו של דבר, השילוב של האינטרנט עם המסחר ימשיך לחיות יחד".

חי גאליס, משנה למנכ"ל ביג, הוסיף כי "יש פה הגזמה מוחלטת בכל מה שקורה סביב הגעת אמזון לישראל, ופופוליזם ורצון של עיתונות לראות דם ברחובות. אמזון היא תחרות, אבל הישראלים קונים באונליין כמו משוגעים עוד לפני אמזון. כשאמזון יגיעו, הקניונים ימשיכו לקבל לקוחות, ולנו יש פעילות בארה"ב שמתמודדת עם אמזון כבר הרבה שנים, שמוכיחה שאנשים ולקוחות צריכים ורוצים לצאת מהבית, ורוצים לקנות. אנחנו צריכים לייצר לאנשים את הסיבה להגיע למרכזי הקניות שלנו, ועושים הרבה שינויים והתאמות למה שהקהל רוצה וצריך".

ירון אשל, מנכ"ל גזית גלוב ישראל, הוסיף: "אנחנו מחפשים מרכזים שכונתיים במעמד הסוציו-אקונומי הנכון, כי במעמד גבוה יותר יש לאנשים יותר זמן וכסף לבזבז. ביחס לאונליין, תמהיל החנויות מאוד חשוב במרכזים שכונתיים, שמתאפיינים בשירותים. שם אנחנו לא מצפים שאנשים יבואו לקנות אופנה, אלא שיבואו שלוש פעמים ביום - פעם לווטרינר, פעם לשתות קפה ופעם לחדר כושר. האונליין מחזק אותנו, כי הדואר שנמצא אצלנו מביא אנשים שכבר שותים קפה או עושים משהו אחר".

רמי שביט, מנכ"ל המשביר לצרכן, התייחס לצד הקמעונאים בעניין העומסים והכבדת שכר הדירה בנכסים המניבים, ואמר: "כמו שאני יכול להתלונן מול בעלי הנכסים, הספקים שלי יכולים להתלונן מולי. יש לנו מערכות יחסים של שותפות. הקניות מהאינטרנט חלקן נובעות מכך שיש הנחת מע"מ, הטבה לא הגיונית. עכשיו רוצים להטיל על כולנו עוד מע"מ, אבל לא יפתרו את העיוות הזה. יש לנו בעיה של רגולציה, גם לנדל"ניסטים וגם לנו, אבל בינינו לבין בעלי הנכסים יש שותפות. אני משלם לחברות שכר דירה כל חודש, ויש להן אינטרס שארוויח כסף. האיזון בינינו הוא איזון הגיוני של שותפות. אין כאן מערכת יחסים כוחנית, נגמרו המלחמות. הקרב שלנו הוא מול הרגולציה".