גיוון תעסוקתי - בשביל שורת הרווח ולא רק כדי להרגיש טוב

מצעד הגאווה השנתי, החל החודש בישראל ובעולם, מהווה הזדמנות גם עבור הקהילה העסקית, לעצור לרגע ולבחון: האם נושאים כמו גיוון תעסוקתי והכלה של אוכלוסיות שונות בארגון הם במסגרת "רצון טוב" מצד המנכ"ל או מצד מחלקת משאבי האנוש, או שמא מדובר ביוזמה עסקית לכל דבר?

כמו חברות רבות בעולם וגם בישראל, גם אנחנו ב-eBay, הצהרנו על שוויון בזכויות עובדים, ללא קשר לנטייתם, אך עדיין יש להודות בצער, כי חברי הקהילה הלהט"בית חווים ניכור והדרה כעניין בשגרה. רק לפני ארבע שנים, סקר של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, מצא כי חברי הקהילה הלהט"בית סובלים מאפליה בכל שלבי העבודה - משלב החיפוש, דרך הקבלה לעבודה כמו גם בקידום בעבודה.

נתונים אלו אינם משפיעים רק על חברי הקהילה, כי אם על הארגון בו הם עובדים ואף על הכלכלה כולה.

יתרה מכך, המושג "גיוון" אינו מתייחס רק לקהילת הלהט"בים או למגזר הנשים. בישראל, שבה כ-50% מהאוכלוסייה מוגדרים כאוכלוסייה מגזרית, לנושא של גיוון והכלה יש משמעות עמוקה. לא רק להטב"ים, אלא עולים מאתיופים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים, לצד יהודים חרדים, דתיים, נשים, בעלי מוגבלויות ועוד - אוכלוסיות אלה, לא פעם מופלות ומודרות.

זהו אינטרס שלנו, של כולנו, ממנכ"ל ועד אחרון העובדים, לשנות את המציאות המשתקפת מאותם סקרים ומחקרים. ולא - לא מדובר רק ברצון הטוב של מנהל או ברצון לצדק חברתי, אלא במהלך עסקי בעל שני ראשי חץ.

הראשון בהם הוא ההבנה כי גיוון והכלה תורמים למוניטין של הארגון כ"מעסיק מועדף" ובהמשך גם לעבודת צוות חיובית. מחקרים מראים כי קיים קשר ישיר בין מחויבותם של העובדים לארגון לבין פרודוקטיביות והצלחה פיננסית של הארגון. ראש החץ השני מכוון לשורת הרווח התחתונה וזו, על פי מחקרים שונים, טובה יותר בממוצע של 15% בקרב ארגונים עם מגוון תעסוקתי לעומת ארגונים ללא אסטרטגיה של גיוון והכלה.

אז איך משנים מציאות? מבפנים. עם סביבת עבודה מכילה אשר תאפשר גיוס, שימור ופיתוח של מגוון עובדים מוכשרים, וכן תעודד חשיבה יצירתית וחדשנית - יתרון שכל עסק מחפש בסביבה התחרותית של היום.

התוצאות, אני בטוח, לא יאחרו לבוא. ראו למשל את דוח חברת הייעוץ מקינזי (ינואר 2018), שערכה מחקר רחב ממדים בקרב 1,000 חברות גדולות ב-12 מדינות שבמסגרתו נבחנו הנתונים הפיננסיים של הארגון וההרכב האתני והמגדרי שבו. על פי המחקר, חברות בהן פעל צוות ניהולי בעל הרכב מגוון, דיווחו על תוצאות עסקיות טובות יותר מארגונים אחרים. המסקנה היא לא פחות ממדהימה: המחקר הראה כי קיים קשר בין רמת הגיוון בקרב מקבלי החלטות בארגון לבין רווחים גבוהים יותר.

ההסבר לכך הוא פשוט. הון אנושי עשיר יותר משמעותו יותר זוויות ראייה עסקיות אשר תורמות ליותר יצירתיות, יותר אמפטיה והבנה של הצרכים השונים של מגוון הלקוחות ובהמשך לכך גם התאמה מדויקת יותר של התוכנית העסקית לצרכים אלה. באופן כללי, חברה בעלת גיוון והכלה תעסוקתית תהיה מותאמת יותר להתמודד עם האתגרים העסקיים והדינמיים בכל שוק תחרותי בה היא פועלת.

אני קורא לגופים העסקיים והציבוריים במשק הישראלי לקדם תרבות ארגונית סובלנית יותר ולהטמיע את "השונה" בארגון - לא רק מתוך רצון להרגיש טוב יותר אלא מתוך חשיבה עסקית המכוונת להגדלת שורת הרווח. 

הכותב הוא מנכ"ל eBay ישראל